פחות מעַבַדים


ברשומה קודמת ניסיתי לדמיין את תחושות הפליטים אפריקאים הניצודים ברחובות על ידי ציידי יחידת עוז, והשוויתי אותן לאלו של עבדים נמלטים מהדרום האמריקאי הניצודים על ידי לוכדי עבדים. וחשבתי שאולי הגזמתי בהשוואה הזו, לעבדים נמלטים.

אבל ההשוואה מוגזמת דווקא מהצד השני. אסביר.

בא תומר פרסיקו, שבא לעשות פנלים בכנס השמאל הישראלי שהיה היום בגני התערוכה, והזכיר לי את הקשר שהתוותה חנה ארנדט בין היווצרות מדינות הלאום המודרניות והמעבר משיח זכויות אדם לשיח זכויות אזרח. מי שלא אזרח במדינה שמכבדת את זכויות האדם שלו, לא בזכות היותו אדם אלא בזכות היותו אזרח, כבר אין לו בעצם זכויות אדם.

למשל, הפליטים מאריתראה, מדינה בה שולט רודן מטורף השולל כל זכות מאזרחיו. אין להם זכויות אדם במדינתם, וגם אין להם זכויות אדם בשום מקום אחר. ולכן, אפשר לכלוא אותם ללא עילה וללא משפט, אפשר לגרש אותם, אפשר לעשות אתם מה שרוצים.

אבל בניגוד לעבדים, הם לא רכושו של אף אחד. אף אחד לא צריך אותם, אין בהם תועלת כלכלית. הם כוח אדם עודף בעולם.

אלא שכאשר במאה התשע עשרה היו אלו האירופאים עם כוח אדם עודף, בעקבות המהפכה התעשייתית, הפתרון שלהם היה שהם כבשו את צפון ודרום אפריקה, ייסדו שם מושבות וייצאו אליהן את כוח האדם העודף שלהם, את ה"אספסוף" שלהם במשמעות המקורית של המונח.

עבר כמה שנים ועכשיו יש לאותן מושבות לשעבר כוח אדם עודף בכמויות עצומות, שאין להן איך להעסיק בכלכלות הכושלות שלהן. ההיצע האדיר של כוח אדם זול בסין ובהודו סין, יחד עם הניהול המוצלח בהרבה של כלכלת אותן מדינות יחסית לניהול הכושל של הכלכלות האפריקאיות, והערביות, הפכו את כוח האדם במדינות אפריקה והמזרח התיכון למיותר. אין למערב חפץ לא במיומנויות (שאין להם), ולא בשרירי ידיהם.

כיום יותר משתלם לייבא את המוצרים הסופיים מלייבא כוח אדם ולייצר אותם מוצרים במקום. כך אפשר להימנע מתוצרי הלוואי של אותם מוצרים, גם מהזיהום הסביבתי שאותו אפשר להשאיר בעולם השלישי, וגם מנוכחות הזרים בקרב האוכלוסיה הצורכת את המוצרים, זרים שאותה אוכלוסיה רואה יותר ויותר כמזהמת את תרבותה.

נכון, יש מחסור בילודה באירופה, ואירופה צריכה מהגרים שיילדו ילדים וייצרו את הדור הבא. הם יודעים את זה. ונכון, יש גם צורך בסוגים שונים של עבודת כפיים, למשל במלונות ומסעדות, בעבודות ניקיון, בתעשיית המזון, סוגי עבודות שאי אפשר לייבא את התוצר הסופי שלהן. אבל יש פער של סדר גודל בין הדרישה לכוח האדם הזה, לבין מספר האנשים שמתים להיות חוטבי העצים ושואבי המים של האירופאים והאמריקאים.

מצבו של העודף הזה של כוח האדם, אותו מנסים ללכוד ולכלוא, גם כאן וגם לאורך חזית הים התיכון והגבול הדרומי של ארה"ב, גרוע מבחינות רבות ממצב העבדים הנמלטים מהדרום האמריקאי. את העבדים ניסו לצוד ולהחזיר אל המטעים שמהם הם ברחו – הייתה תועלת כלכלית בהם. מישהו היה זקוק לזיעת אפם. וכשהם כבר הגיעו למדינות הצפון, איש לא ניסה לשלח אותם בחזרה. את הפליטים האפריקאים, רק רוצים להשליך מעבר לגדר. את איש לא מעניין מה הולך לקרות אתם שם אחרי כן.
כיבו את האור על אפריקה, וגם על סוריה ועיראק.

מבחינות מסוימות, מצב חסרי האזרחות רע אפילו ממצב בעלי החיים בחקלאות המתועשת – את בעלי החיים האלה, שחייהם איומים ונוראים, באמת, יש לחקלאי לפחות אינטרס להחזיק חיים, ושבעים.

זה ששיח זכויות האדם הפך לשיח זכויות האזרח הפך מאות מליוני אנשים בעולם לחסרי כל זכויות, זו עובדה. מצערת, אבל עובדה. אבל אני לא רואה באופק מנגנון אחר שיבטיח את זכויות בני האדם, כל בני האדם. ולכן, אני עדיין לא מרשה לעצמי להתנער מהאידאולוגיה הציונית, על אף הגזענות המובנית לתוכה. אני מודאג, ואני שחושב שאני צריך מדינה שתגן על זכויות האדם שלי, והדרך לזה עוברת באזרחות.

אני מודע שהמדינה שלי שוללת את זכויות האדם של מליוני פלסטינים ומאות אלפי חסרי אזרחות אחרים הנמצאים בה בנסיבות כאלה ואחרות, ושיש מקום רב לשיפור גם ביחסה לזכויות האדם של אזרחיה שלה, בעיקר הפלסטינים. אבל זה מה שיש לי, ואני חושש לשמוט את זה.

לא צודק? אגואיסטי? קבלו את התנצלותי.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פחות מעַבַדים

  1. אני חולקת עליך. יש פתרון אחר והוא לרכך את הלאומית. אני מבכרת לוותר עליה כליל. ישרעל קלטה חצי מליון לא יהודיות ללא זעזוע כלל. למה? כי היא התייחסה אליהן כאל יהודיות בפוטנציה. כוונתי לעלייה הרוסית בשנות ה-90. צעד אחד מכאן הוא שהדת לא תהיה חשובה. ישרעל אינה צריכה להיות מדינה יהודית – שפירושו שהיא לעולם תפלה את כל הלא-יהודיות ותהיה גזענית בהגדרה – אלא מדינת כל אזרחיותיה. יותר מזה – מדינת כל זרוּחותיה, כל אלה שהשמש הישרעלית זורחת עליהן. כמובן שאז גם לא תהיה לה סיבה להילחם בפלסטיניות או במהגרות. איך עושות זאת? לא יודעת. אבל נראה לי שקודם כל צריך לוותר על הציונות, אח"כ על הצבא, המלחמה ותפיסת הביטחון המעוותת של ישרעל. קשה? אני עשיתי זאת, ואם אני יכולה – כל אחת יכולה. כשאת מקבלת קבוצה לא שייכת לתוכך, את מאפשרת לה להיות חלק ממך. ואז אין לה כל צורך להילחם בך. להיפך, היא מרגישה קשר ושייכות. כך קרה להגירות בארה"ב. נכון, זה היה כרוך בקשיים, ואין לי, כמעט, מילה טובה לומר על ארה"ב ויחסה לזכויות אזרח ואדם, אבל זה בהחלט אפשרי. הלאומיות היא אם המלחמות במאה ה-20. אפשר בלעדיה. מודל של הקהילייה האירופית, למשל, שיישם במזרח התיכון. יחסים בין מדינות צריכים להיות כמו יחסים בין ערים. אין להפציץ כדי לפתור בעיות. שום בעיה לא נפתרת בהפצצה. ואפשר גם לקחת את מודל המשפחה. כשמצטרפת עוד אחת למשפחה, מתחלקים משאבי המשפה עם עוד פה להאכיל. אז אפשר להילחם בחדשה שהצטרפה, אבל אפשר גם לגדלה ולטפחה וליהנות ממוצריה של המצטרפת. למה דווקא משפחות עניות מביאות הרבה ילדות לעולם? כי הן יעזרו בשגשוג המשפחה. בסופו של דבר תהיה לנו משפחה רחבה, מגוונת ויוצרת. האפשרות המדירה מולידה משפחה צרה, צרת דעות ואופקים, גזענית ומנוונת. משפחה כזו נעזבת ע"י טובות בנותיה. בקיצור, יש לקלוט את המהגרות באהבה, כי מהן תצמח השפינוזה הבאה, הקפקא הבאה, ההרצל הבאה. וכי זה הדבר הנכון לעשותו.

  2. גם בשבילי זו בעיה. מצד אחד, עזבתי את ישראל מתוך מחאה וחוסר אמונה בשינוי אפשרי, אבל עשיתי את זה מעמדה של כוח שמדינת ישראל אפשרה לי. עברתי למקום שלהגיד בו שאני מישראל נותן לי יתרונות עצומים. בנוסף, חלק מהכסף שאני חיה בזכותו, מקורו בישראל ובכלכלה הישראלית החזקה והיציבה והרבה מכך, הודות למחלמות ולכיבוש בתמכיה אמריקאית. כשנוח לי, אני משתמשת בדרכון הישראלי וכשפחות נוח, באירופאי. אז מה לעשות? מחאה אמיתית זה להשמיד את עצמי עם כל יתרונותיי שלא בחרתי בהם (ובטח ובטח לא כאלו שהושגו על נישול זכויות של בחורה אחרת, כמוני בדיוק רק חסרת זכויות כי היא נולדה כמה קילומטרים מזרחה) או במקום זה, למחות על אי השיוויון ועל הג'נוסיידים שהשיטה הזאת של לאומים ולא בני אדם יוצרת, אבל לא להקריב את עצמי כי גם לי לא מגיע להיות קורבן של העולם הלאומי. גם אני רוצה, ביים החד פעמיים האלו, חיים טובים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s