פייסבוק חוסך לי זמן


כן, אני משוכנע בזה.

איך זה? אז ככה: עם הזמן, התגבש לו ה"פיד" שלי לקבוצה של אנשים וגופים שדעתם נראית לי, ואם הם מצאו לנכון לשתף משהו או להגיב על משהו, אז יש סבירות גבוהה שזה משהו ששווה לי לשים לב אליו.

ולכן, הצצה יומית (טוב, כמה פעמים ביום, אבל קצר…) בפיד הפייסבוק שלי חוסכת לי לצפות במהדורות החדשות בטלויזיה בשמונה או לקראת חצות (בזבוז זמן איום ונורא, הדרך הכי מפגרת להתעדכן), לקרוא את החדשות באתרים השונים או לקרוא את עיתון הבוקר שאותו אני עדיין מקבל אל סף דלתי מדי בוקר.

אני עדיין קורא בעיתון, במשך הזמן שלוקח לי לשתות את הקפה, אבל זה לא באמת חדשות. העותק המודפס הוא כבר לא חדשות. הוא פרשנות.

יש אפילו מישהי בפיד שלי שמוכנה להקריב את עצמה ולצפות בתכניות הבוקר (!), לשלות משם פנינים (בדרך כלל התבטאויות מרתיחות של אברי גלעד…), ולשחוט אותם בעט מושחזת. לא ברור לי למה היא עושה את זה לעצמה, הוכח הרי מחקרית שכל שנה של צפייה בתכניות האלה מורידה את מנת המשכל שלך ב 10%.

זה לא רק חדשות, זה כל מה שקורה. לפעמים אני תוהה איך הייתי יודע שיורד גשם בחוץ בלי פייסבוק. תערוכות חדשות, אירועים כאלה ואחרים, סתם זוטות, סרטונים עם חתולים חמודים, חיות ששוחררו לחוות חופש כאלה ואחרות, ופתאום יש להן חיים – מקסים לראות, סירטונים ביזאריים בכל מיני נושאים – מנגנון הסינון החברתי עובד. המלצות של אנשים שאתה "מכיר" אפקטיביות. "מכיר" במרכאות, כי אני לא באמת מכיר אותם, אני מכיר את דעותיהם ואת תחומי העניין שלהם, ועל פי זה הם נשארים או נופלים.

יש אפילו מישהו שמנסה מאד להפוך אושיית פייסבוק, מין חרדי-שמאלני-טבעוני ירושלמי-תל אביבי-חיפאי כזה שמספק לי הצצה לעולם החרדי, אבל אני עדיין מתלבט אם להשאיר אותו חלק מהפילטר. זה לא פשוט לבנות פילטר פייסבוק כזה, ולא תמיד שווה להפיל מישהו רק בגלל שהוא מכביר פוסטים מפעם לפעם או סתם עף על עצמו.

אז זה בעצם מה שפייסבוק הוא עבורי. מסננת.

גוגל מנסים לעשות את זה עם אלגוריתמים מתוחכמים, למשל ב google news, ונותנים לך בלי סוף אפשרויות לעצב את ההעדפות שלך לגבי סוג החדשות שבהם תרצה לצפות. אבל גוגל נכשל בזה וימשיך להיכשל בזה (יחסית לפייסבוק) כי הפילטר האנושי, שגם מוסיף את דעתו (הסרקסטית והביקורתית בדרך כלל) ינצח תמיד, ובאופן די נחרץ, כל אלגוריתם. המלצות על "מה שמעניין" הן אתגר בלתי אפשרי לבינה מלאכותית.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “פייסבוק חוסך לי זמן

  1. הבעיה עם פילטר כזה שאתה יוצר לעצמך עלולה להיות שנופלים ממנו מי שאינם דומים לך. וזה חבל, כי לא יזיק להכיר גם אותם. לאו דווקא בשביל לחשוב כמותם, אלא קודם כל בשביל לדעת מה ואיך הם חושבים, וגם בשביל להיווכח שגם הם מסוגלים לחשיבה הגיונית, לפחות מדי פעם.

    וחוץ מזה, נראה לי שאתה האדם היחיד בתבל שפייסבוק חוסך לו זמן. אתה יחיד-סגולה (:

    • אכן, היה רצוי לשמוע את מי שדעתם שונה משלי, אבל זה סתם יעצבן אותי, אז בשביל מה? את ביבי למשל, אני כבר לא מסוגל לשמוע.
      כן, אני יודע שממילא אני במיעוט. ואני כן קורא בלוגים של אנשים שלא תמיד אני מסכים אתם.
      גם על עיתונים אפשר להגיד אותו דבר. אל תקרא רק "הארץ" אלא גם למשל יתד נאמן, או את הזיבלון של שלדון. אז מה? לא חסר לי זבל בחיים.

  2. חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית היא אחת מצורותיה של קונפורמיות וביסודה היא מייצגת צורת חשיבה אשר מטרתה היא צמצום מחלוקות וחיכוכים בין חברי הקבוצה ללא בחינה מספקת של רעיונות חדשים או רעיונות נוגדי קונצנזוס. חשיבת יחד עלולה לגרום לקבוצה לקבל החלטות פזיזות ונטולות היגיון, ללא קול אופוזיציה אשר מוקרב למען הקונצנזוס או "שלום בית". לרוב, משמש המונח "חשיבת יחד" כביקורת על צעדים אשר קבוצה נקטה, נכשלה ובדיעבד היעדר אופוזיציה פנימית היה בעוכריה. (ויקיפדיה)

    • אכן, בעיה. השאלה, האם אפשר בכלל להשפיע על מישהו בעל דעות מנוגדות לשלך. הפסקתי למשל לעקוב אחרי הפוסטים של חבר מאד מאד ימני (בית יהודי…) כי לא יכולתי שלא להגיב לו, והבנתי שאין בזה שום טעם ואו תועלת.

  3. מה שעדה כתבה ("אתה האדם היחיד בתבל שפייסבוק חוסך לו זמן").
    וגם: אצלי זה לא בדיוק כך, למרות שאני משתדלת שיהיו לי מעגלי חברים (או "חברים") שיש להם קשר לזהות\לזהויות שלי.
    אבל הזהויות שלי לעתים מתנגשות. מה עושים, למשל, עם חברה יקרה מאוד (גם בחיים הלא וירטואליים) שמאיימת בפוסט שכתבה לאנפרנד טבעונים אקטיביסטים – אני לא אקטיבית או אקטיביסטית במיוחד, אבל משתפת לפעמים פוסטים של אחרים.
    במקרה הזה, בחרתי שלא להגיב כלל על הפוסט שלה.

    כך או כך, שאלה יהיו הצרות שלנו.

    • אני דווקא מוצא מעניין שברוב המקרים, הזהויות דווקא לא מתנגשות. שמי שחומל על בני אדם, אחרים ממנו, חומל לא אחת גם על יצורים אחרים ממנו. בכיוון ההפוך, יש מתאם הרבה יותר חזק אפילו.

      • אני מסכימה בהחלט. לא אלה הזהויות שמתנגשות. הזהויות המתנגשות – טוב, זה יהיה אולי להיכנס עמוק יותר לנבכי אישיותי, וזה אולי לא המקום. ובכל זאת: לא להגיב לחברה שכתבה את הפוסט הוא מבחינתי לא לריב\להתווכח איתה, לא לחולל מהומות ולשמור על "שקט תעשייתי". וזאת לעומת פוסטים פוליטיים ורדיקליים שאני משתפת או מפרסמת לעתים, בעוד שאני יודעת שחלק מחבריי – דווקא הלא רק ווירטואליים והטובים שבהם – לא יחבבו במיוחד.

  4. פינגבק: בשבח החפיף | דרכי עצים

  5. פינגבק: למה עיתונאי | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s