הים אותו הים


לא פלא שהמשט לעזה מתעכב לצאת מיוון. אלו לא רק "החבלות המיסתוריות"  בספינות. פשוט – הים התיכון שם, בין איי יוון, הרבה יותר נקי ויפה מאשר בצד הזה של הים התיכון.

בעיקרון, הייתי כבר "אמור" להיות "סקיפר" – זה הרי חלק מהמסלול הקבוע של "פורשי הייטק": לעשות רישיון שמאפשר לך להשיט יאכטה, ואז לבלות את שארית ימיך בהפלגות הדוניסטיות מכאן לשם. אבל איכשהו היאכטה לא הייתה ברשימה המאד ארוכה של הדברים שתקופה זו בחיי אמורה להיות זו שבה הם יוגשמו. סטיתי פה ושם מהמסלול הקבוע, וגם על יאכטה לא דרכה רגלי עד לאחרונה.

מה השתנה? אייל, שהגשים חלום והפך סקיפר גם בלי לפרוש מהייטק, אסף שישה גברים להפלגה משותפת בין איי יוון, והשישי בחבורה התחרט וביטל. אז בלי לחשוב פעמיים, קפצתי על העניין, הקרבתי אפילו שבוע של לימודים (האמת, כבר די התנפח לי המוח מעוצם לימודי הפילוסופיה הסמסטר), וב 12 ליוני טסנו יחד ליוון ויצאנו לשוט בין האיים האיוניים.

מה אני אגיד לכם? פשוט חלום. יוון כל כך יפה, והים כל כך כחול ונקי, והמפרצים כל כך ציוריים, והכל כל כך הרבה פחות צפוף ולוהט ממקומותינו, שהיה פשוט כיף צרוף.

הייתה לי תמיד משיכה לקצות היבשת, לכפים ולשונות יבשה, למגדלורים ולחופים ובכל טיול יבשתי ניסיתי להגיע אליהם מצד היבשה. הרבה מקומות קסומים מצאתי כך, למשל Semáforo de Bares אשר בספרד

כשמפליגים, נמצאים כל הזמן ממול לקצוות היבשת, ורואים אותם מן הצד השני. זו חוויה אחרת לגמרי, הפוכה כמעט, מזו של עמידה על קצה היבשה אל מול הים. וגם זו חוויה נהדרת.

גם ההפלגה בספינה שבה אתה יכול לשלוט, בניגוד למעבורות העוברות בין האיים, היא מסע מסוג אחר לגמרי. האפשרות להטיל עוגן מול מפרץ מבודד, שבו אין על היבשה אף אחד (לרוב) וזו רק הספינה שלך (ועוד אולי מספר חד ספרתי של ספינות) המתנדנדות מול החוף, בתוך אמבט של מי ים בצבע טורקיז היא הפלגה אחרת לגמרי. וכך בעצם העברנו את ימינו: בלילות עגנו במעגנה בדרך כלל, קשורים אל המזח של אחד הכפרים ובבקרים יצאנו לעגון ולשחות במפרץ מבודד אחד, או שניים, או שלושה, ובערב שוב למעגן אחר, בדרך כלל באי אחר.

ולא התרשמתי שבאיים האלה מתעסקים יותר מדי בסוגיות גוש היורו…

בדקתי ב google earth את המקומות בהם היינו, וגם בצילום מהחלל רואים שבכל מפרץ מבודד חונה תמיד יאכטה אחת או יותר, כמו למשל במפרץ הזה מטה בו עגנו לטבילה באחד הימים, באי הלא נושב Atokos:Fullscreen capture 27062015 111013

יש הרבה עשייה מדומה בהפלגה כזו, ההתעסקות במפרשים, בעוגן ובמנגנוני הספינה השונים נותנת לך תחושה (מבורכת) שאתה עושה משהו, בעוד אתה בעצם מתבטל בטלה נפלאה: קם, שוחה, אוכל, שוחה, אוכל, שוחה, אוכל, ישן וחוזר חלילה. ובכל פעם במקום טיפה שונה, שבו הבתים שבכפר מפוזרים על גבעות האי בצורה מעט שונה. זהו סוג של השתהות, חוסר עשיה שהיידגר היה אומר שפותח לך עתיד, שבו אתה יכול להיחשף לאפשרויות העומדות לפניה, לעתידים האפשריים, רק בלי השעמום או החרדה שעליהם היידגר "ממליץ". (קראתי את "להיות בעולם" [הקצת מאכזב]  של בעז נוימן בזמן ההפלגה…).

יש גם הרבה אינטראקציה אנושית בהפלגה כזו  (לא עם היוונים). הספינה היא חלל קטן, ודבוקת המפליגים אכן דבוקה זו לזו גם בספינה וגם על החוף. אודה שחששתי מאספקט זה של ההפלגה, בהינתן שהכרתי רק את אחד מהמפליגים (וגם אותו, רק 34 שנים..) אבל היה בסדר אחרי הכל, התנסות מעניינת. ולמרות הצפיפות והדוחק, תמיד אפשר לקפוץ למים, או לשבת על החרטום ליד העוגן, בסך הכל, הסקיפר היה זה שאמר לנו לאן מפליגים וגם קבע איך, כך שמשחקי אגו לא יכלו להיות, לא בהקשר זה. בדיעבד תהיתי אם בהפלגה כזו אופי האינטראקציה היה שונה מהותית לו הייתה זו קבוצה של נשים, או זוגות, אני מניח שזה תלוי יותר באינדיבידואלים המרכיבים את הקבוצה, יותר מאשר במגדר שלהם.  אבל אולי אני טועה.

זו קבוצת האיים בה הפלגנו:

כדי שאזכור ואזכיר לשותפי להפלגה (היי חברה…) איפה היינו ואיפה שחינו, איפה עגנו ואיפה  אכלנו, הנה הרשימה (עם תמונות):

13.6: אחרי יום וחצי של נסיעה מאתונה דרך ההרים, חצינו בנהיגה את הדייק אל האי Lefkada ושם, מנמל Lefkas הפלגנו דרך התעלה אל צידו השני של האי, אל העיירה Nydri, שם עגנו במפרץ מול העיירה.DSC08670

14.6: מ Nydry הפלגנו אל האי הפרטי של אריסטוטלס אונאסיס (בו הוא קבור)  Skorpios, אלא ששורה של מצופים אדומים חסמה את דרכנו אל המפרץ של האי ולכן לא יכולנו לשכשך במים תחת עצמותיה המלכותיות של ז'קלין קנדי. המשכנו אל מפרץ חסר שם על האי Meganisi מרובה המפרצים, בו עגנו גם שכשכנו. משם המשכנו לעיר Vathi שבצידו השני של האי, שם ישנו קשורים בבטחה לרציף.

בקטע הפלגה זה שמתי לראשונה לב לבתים המבודדים הפזורים על ראשי גבעות ולחופי מפרצים מבודדים, וכל הנסיעה תהינו איך זה שבתים מבודדים אלו מחוברים לתשתיות כמו מים וחשמל. ואיך מגיעים אליהם. יתכן שבתים אלו הם בתי יוונים עשירים, שעבורם התשתיות האלו לא יקרות, או שמביאים מים במכלית אל הבתים (כמו ליכטות…) והחשמל הוא מגנרטור. (טלפון קוי כבר מיותר ולביוב יש בורות ספיגה). חלק מהתשובה הוא שהאיים מרושתים ברשת כבישים שלא תמיד נראית מהים, כבישים צרים המאפשרים להגיע לחלק גדול מאותם מפרצים מבודדים גם בלי יאכטה, ברכב שכור או אפילו ברגל, רק שתדעו….

ונשאלת השאלה – האם הייתי רוצה שיהיה בבעלות בית נופש שכזה? והתשובה היא לא, לא הייתי רוצה לבלות את כל חופשותי במקום אחד, גם אם קסום שכזה. תשובה מנחמת, כי ממילא לא הייתי יכול לרכוש אחד כזה, אפילו לא את זה ששמי כבר משולב לתוך השער הקדמי שלו..DSC08701

 15:6: מ Vathi ל Vathi. משום מה, כך קוראים גם לעיר באי Ithaka, כן כן, זה האי שממנו יצא אודיסאוס למסעו, ואליו שב אחרי 28 שנים אל אשתו הנאמנה פנלופי, זו האורגת. אז נכון שאין ביסוס ארכאולוגי כלשהו לסיפורי האודיסאה, אבל גם לדוד ושלמה המלך אין שום ביסוס ארכאולוגי, מה שלא מפריע לעמישראל  "לבסס" את זכותו ההיסטורית על ארצישראל. בכל אופן, למרות שיש אתרים אחרים באיים הסמוכים הטוענים לכתר סיפור האודיסאה, העיר Vathi היא מקום קטן ולא יומרני, כלל לא תיירותי, עם כיכר עיר נחמדה בה ילדים יווניים נוסעים באופניים מתחת לפרוטומה של הומרוס.DSC08754

אבל לא לשכוח את האי המתוקוס Atokos  בו עצרנו בין Vathi אחד למשנהו. זהו אי שעליו לא גרים, אבל יש בו מפרץ שבו שתי כנסיות זעירות וחביבות, באר מים אחת, חוף נפלא זרוע חלוקי נחל (אין חול באיים, ורוב החופים כה סלעיים שכדאי לשחות אליהם בסנדלים) ושפע מערות לשחות לתוכן. לפה באמת אי אפשר להגיע אלא מהים, אלא שאפשר לשכור ליום סירת מנוע קטנה מאי סמוך, לא ממש חייבים יאכטה.DSC08726

16:6: מ Vathi, Ithaka לאי Kefalonia שהעיר Fiskardo שעליו אמורה להיות היפה שבערים באיים האיוניים. לא מצאתי אף תצלום שצילמתי שם, כך שאולי לא התרשמתי עד כדי כך. אבל המקום פופולרי, כה פופולרי שנאלצנו להטיל עוגן ולהקשר עם חבל ארוך אל החוף, חבל שנדרשה שחיה במים עכורים אל החוף כדי לקשור. מה שאני זוכר טוב מהעיר הזו, זה שסירת הגומי בה שטנו לחוף ברחה מתחתי כשניסיתי להכנס אליה ושקיות הקניות (אוכל) בידי. צנחתי לתוך המים בבגדי, עם ארנק וטלפון בכיסי. מביך, אבל יצאתי מספיק מהר, לפני שהמים עברו את הבד של הכיס – הטלפון (מרכז עולמי הדיגיטלי…) נשאר יבש. הארנק גם, תודה ששאלתם…Fullscreen capture 27062015 093229

17:6: (אתם עוד פה?) מ Fiskardo בחרנו (בהצבעה) לא לשכור רכב כמקובל ולטייל באי אלא להפליג אל צידו השני, אל מקום בשם Asos שם יש מבצר על ראש גבעה הבולטת לים, המגן על מפרץ קטן וקסום (די כבר עם התואר הזה, אבל מה לעשות?). כל התיירים עושים בדיוק את זה, ומגרש החנייה בכניסה לכפר אכן מלא מכוניות שכורות. במפרץ, עגנו רוב הזמן רק אנו.DSC08762

אולי זה כך בגלל שההפלגה בצד זה של האי קצת יותר סוערת – זהו ים פתוח עד איטליה במערב. אבל ההפלגה הייתה נינוחה ביותר, והמקום שווה ביקור, מאד. אפילו במכונית. יש טיסות ישירות וזולות מאד לאי הזה, אם אתם גרים בלונדון (לא מאצלנו לצערי). ומשם הפלגנו חזרה לאי Lefkada זה שממנו יצאנו, לעיירה יפה בשם Sivota.

18.6: Sivota (Lefkas ), Arkoudi , Kalamos: גשם שוטף החל את הבוקר שלנו, מעין שבר ענן, כבר חשבנו שנאלץ להשאר תקועים בנמל, אבל התבהר, והפלגנו אל האי הזעיר Arkoudi וממנו אל העיירה הזעירה Kalamos באי בעל אותו השם. שם יש מעגן זעיר עם שובר גלים, בהעדר מפרץ טבעי, ושם נקשרות הספינות זו לזו בסיועו של בעל המסעדה הנמרץ ג'ורג, שבעלי הספינות אסירי התודה מכוונים ישירות אל מסעדתו בהמשך. מסעדה שהוא מיקם באנרגיה רבה, ממש על קטע מהים אותו מילא באבנים. אין ספק, מקרה מובהק של "לימונדה מלימונים". הכפר עצמו, תלול, אותנטי, נעדר לחלוטין חדרי ארוח.

19:6: היום האחרון להפלגה. מ Kalamos  לאי הזעיר Kastos שלידו, מקום שבמפתיע נמצא על מסלול ההפלגות המאורגנות בין האיים, למשל בספינת עץ טורקית (Galette), ויש בו לכן מספר מסעדות תיירותיות אך יפיפיות, כולל אחת בתחנת רוח משופצת.DSC08816

ומשם לטבילה אחרונה בעוד מפרץ יפיפה באי  Meganisi, ומשם בהפלגה בשיירה ארוכה של ספינות, דרך התעלה אל נמל המוצא בעיר Lefkas שבאי Lefkada. כל ההשכרות הן כנראה שבת עד שבת, אלא שמקובל לחזור כבר בערב של יום שישי, לתדלק, לישון בספינה ולהחזיר אותה למחרת בבוקר. בערב, יוצאים כולם לעיר Lefkas שלה רובע עתיק ונחמד, מלא מסעדות תיירותיות לגמרי.

זהו. למחרת החזרנו את המפתחות, וחזרנו בנסיעה לאתונה. נשארתי שם עוד יומיים, וגם על זה יש לי מה לספר, אבל הרשומה הזו ממילא כבר אמל"ק.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “הים אותו הים

    • כדאי לעשות בזוג, נפלא אפילו, אבל לא בשלוש זוגות יחד ביאכטה. הייתי הולך על חדרי אירוח בכפרים בשילוב רכב שכור…

  1. גדי יותר מכל התיאורים והמילים הפוסט הזה והצילומים הנהדרים הבהירו למה לפחות לאחד מהחבורה כלכך קשה לחזור לשיגרה…. תודה .

  2. פינגבק: על מרפסות אתונה | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s