Abayudaya


נסענו השבת עם ידידתנו ג'ודי שהגיעה לביקור קצר מקנדה לבקר את האמן רפאל לומס המתגורר בכליל. רפאל עשה לא מזמן פרוייקט אמנותי בקמפלה בירת אוגנדה עם חבורה של עשרים וכמה נערים הלומדים שם בפנימיה, נערים דוברי עברית כשפת אם שהועזבו מפה "ברצון" כאשר דרום סודן קיבלה עצמאות.

כשלוש מאות ילדים ונערים כאלה, פליטים מדרום סודן, הוחזרו לדרום סודן כאשר היא קיבלה עצמאות מסודן. ילדים ונערים שנולדו בארץ ועברית היא שפת אמם. רובם למדו בביאליק-רוגוזין בתל אביב. תוך זמן די קצר, כעשרים מהם מתו שם בדרום סודן, במחלות, ברעב ובאלימות. קבוצה של הורים ישראלים שילדיהם למדו יחד עם אותם ילדים מגורשים התארגנה ומממנת את שהות חלק מהנערים האלו בפנימיה באוגנדה.

הילדים האלה אגב, מחולקים שם לקבוצות. יש "התל אביבים", יש "הבאר שבעים", ויש "האילתים", על פי העיר שבה גרו בארץ ובה למדו בתיכון. אליהם נסע האמן רפאל, לבצע אתם פרויקט אמנות שמומן על ידי תורמים ישראלים. הנה סרט המתעד את הפרויקט:

את המייצב שהם בנו שם יחד:

לומס-001

הוא הביא ארצה, והציב במרץ האחרון בבית האמנים בתל אביב. היעד הבא למייצב – ז'נבה, לפני בניין סוכנות האו"ם לפליטים. אבל עד שסוכנות האו"ם תיענה לפנייתו, (ופה ג'ודי יכולה לסייע) המיצב מאוכסן בסככה בכליל בה רפאל גר.

DSC08540

חוץ מעניין המיצב המשותף, הוא מנסה לעזור לאותם נערים להתפרנס שם באוגנדה, והרעיון שלו הוא לנצל את זה שהנערים המגורשים דוברי עברית רהוטה, חלקם אפילו עשו בגרות של חמש יחידות בעברית, ולחבר אותם לקהילת בני ה Abayudaya ("בני יהודה") האוגנדית, הזקוקים למורים לעברית.

כך שמעתי לראשונה על קהילת יהודי אוגנדה, על שבט האבאיודאייה. "הקהילה נוסדה על ידי סמיי קאקונגולו, שליט אוגנדי מקומי, שב 1913 המיר את דתו ליהדות. זו  קבוצה אתנית במזרח אוגנדה הממלאת אחר מנהגי הדת היהודית ומהווה את חלקה הגדול של יהדות אוגנדה. הקשר בינה לבין העם היהודי נובע מאימוץ היהדות. בשנת 2002 הגיעה משלחת של רבנים קונסרבטיבים מארצות הברית, וערכו גיור לחברי הקהילה. נכון ל-2012, הקהילה מוכרת כיהודית על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי שאינם מכירים בגיור שנערך לחברי הקהילה." (ויקיפדיה)

יש להם אפילו רב משלהם, שהוסמך לרבנות כאן בישראל. תשמעו אותו:

יש כיום כ 2000 יהודים בשבט הזה, וחשבתי לעצמי: למה לא לנצל את העובדה שהמטוסים הלוקחים את ה"מועזבים מרצון" לאוגנדה חוזרים ממילא ריקים, ולהעלות לארץ את כל הקהילה הזו? הם הרי אדוקים במצוות, צמים ביום כיפור, ואפשר יהיה, כמו שנעשה עם "בני המנשה" מצפון הודו, לשכן אותם בקריית ארבע או התנחלות אחרת,  שם הם יגוירו ויהפכו חיש קל, אזרחים נאמנים במדינת יהודה שקמה לה בשטחים. הם כבר הרי "בני יהודה".
הייתי קורא לזה "מבצע קאקונגולו".

ואם הם לא ירצו לשכון במדינת המתנחלים? אז לפחות יהיה למשטרת ישראל, עכשיו שהם נאלצים להיגמל מהתעללות ביהודי אתיופיה, לפחות לדור אחד, יעד חדש להתעללות – הדור הראשון לעולים בדרך כלל יושב בשקט וסופג את ההתעללות של הממסד. ואז יקום הדור השני של יהודי אוגנדה ויתמרד. אבל אולי נמצא אז שבט שלישי להביא – למסאי יש ממש סממנים יהודיים, והם אנשים מדהימים ביופיים.

או שאולי יבינו המגורשים הסודנים והאריתראים מפה איך עובדת השיטה, ימצאו להם רב שם באוגנדה או רואנדה (אבל מרואנדה מגרשים אותם – בניגוד למה ש"הובטח" ליוע"מ – כתבה ב"הארץ"), יגוירו לחומרה, ובעוד כמה שנים, נטיס אותם ברכבת אווירית חזרה וניתן לכל אחד מהם סל קליטה נדיב.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “Abayudaya

  1. אני לא יודעת אם הם צריכים לחזור. אני חושבת שצריך לתת להם כלים להנהיג ולשפר את המצב בדרום סודן, על אף שהיא לא בדיוק ארצם.. ישראל בעיני מקרה אבוד כי יסודותיה רקובים. אם אני יכולה לעזור על ידי עזרה כספית כלשהי, המייל שלי ידוע לכותב הבלוג ואשמח לעשות העברה של סכום חודשי קבוע לטובת העתיד של הילדים האלו. האמת היא שכבר הרבה זמן אני מחפשת למי לתרום ואני אודה על ההזדמנות. שירה

  2. במשך שנה גרה בזכרון משפחה מדרום סודן בנוסף לשלושת המשפחות מדרפור שעדיין מתגוררות בישוב. עזרנו יחד עם קבוצת חברים בקליטתם ובעיקר בקליטת שלושת ילדיהם המקסימים בבית הספר ובהכנת שיעורים. לצערנו המשפחה לא הצליחה להיקלט וגם היחסים החברתיים בינם לבין המשפחות מדרפור לא היו טובים – מלבד המוצא והתרבות השונה הם היו נוצרים והדרפורים הם מוסלמים. בסופו של דבר המשפחה חזרה לתל אביב ולאחר מכן שמענו שהם היו בין הראשונים שהוחזרו לדרום סודן. לאחר מספר חודשים שמענו שהם העבירו את הילדים לפנימיה באוגנדה ושגם ההורים בסופו של דבר ברחו שוב מדרום סודן בגלל המצב הקשה במדינה. כבר הרבה זמן לא שמענו חדשות מהם וחיפשתי את ילדיהם בסרט אבל לצערי לא זיהיתי אותם. סיפורם הוא סיפור עצוב של פליטות מתמשכת שהיה יכול להסתיים אחרת במדינה פחות גזענית ויותר אנושית ממדינת ישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s