התזמורת האתנית היהודית-ערבית


דסה, המנהל של מתנ"ס בית מגנצא בו אני מלמד פעם בשבוע (כל פעם משהו אחר) דחף לידי את ההזמנה מטה:

בדרך כלל, אני לא הולך לאירועים שכאלה, המבטיחים להיות מרובי נאומים משעממים ומועטי מוזיקה איכותית, אבל הפעם החלטתי ללכת. בכל זאת, איך אפשר לפסוח על אירוע "במעמד סגנית ראש העיר הגב' אלמוג חדווה"?  לא הצטערתי – היה מרגש.

ליתר ביטחון, הקפדתי לאחר במחצית השעה, בתקווה להגיע אל השלב המוזיקלי של הערב ולפסוח על שלב הנאומים. קשה לי לאחר, בפרינציפ, והפעם זה אפילו לא עזר, כי היו הרבה מחותנים לשמחה, וכדי שהקהל (רובו מקשיש ומעלה, שמילא רק כרבע אולם) לא יברח להם הם שילבו את הנאומים בין קטעי המוזיקה. אבל אני חייב להודות שרובם אכן קיצרו בדבריהם.

כשהגעתי, עמדו על הבמה ושרו כל הנגנים והזמרים של בתי הספר מגרמניה ופולין יחד עם הנגנים והזמרים של מתנ"ס נווה יוסף (שכונת מצוקה בחיפה, הגובלת בשכונת חליסה, שכונת מצוקה ערבית ברובה). לא היה ברור איפה יש יותר אנשים, על הבמה או באולם. אז הנה למשל קטע של 3 דקות שצילמתי, בו הם שרים כולם יחד, ב 2 שפות, את ה"המנון לשמחה" של שילר, מתוך הפרק הרביעי של הסימפוניה התשיעית של בטהובן.

אז מה לקחתי מהערב הארוך ההוא? ראשית, לא נעים להודות, שהרמה המוזיקלית של ההרכבים מגרמניה ופולין עלתה לאין ערוך על זו של הישראלים. אפילו כשעלתה זמרת פולניה לשיר, שיר לא מוכר, בשפה הכל כל לא מוזיקלית הזו, זו הייתה חוויה שהעמידה על הרגליים אפילו את הקהל המנומנם למחיאות כפיים סוערות.DSC08295

ומה לגבי התזמורת האתנית היהודית-ערבית של מתנ"ס נווה יוסף? הם היו בסדר גמור, וניגנו מוזיקה מגוונת בעברית וערבית, כולל שירים כמו "אדון עולם" וכאלה.

אבל אחרי הקונצרט חשבתי לעצמי: למה בעצם קוראים לתזמורת שחוץ משניים, כל משתתפיה ערבים, יהודית-ערבית ולא ערבית-יהודית? ואם כבר נטפלים לקטנות (שהן לא קטנות, כי השפה מבנה מציאות), אז "יהודית" זה תואר המציין דת או לאום, " ערבית" לא מציין לא זה ולא זה. כנראה שעוד לא הגענו לימים בהם אפשר לכנות תזמורת "פלסטינית-יהודית". אז אולי "מוסלמית-יהודית-נוצרית"?

אולי יותר פשוט לקרוא לתזמורת פשוט "של נווה יוסף" או "של מתנ"ס נווה יוסף", אבל אם כמעט כל נגניה משכונת חליסה (כך אני משער – אין כמעט עירוב אוכלוסיה באותן השכונות בחיפה), למה לא לקרוא לתזמורת "תזמורת חליסה"? כי זה יבריח את שני הנגנים היהודים?
אני כן יודע למה לא לקרוא לזה "תזמורת מתנ"ס חליסה" . פשוט – אין בחליסה מתנ"ס.

מפריעה לי גם הקידומת "האתנית" בשם התזמורת.

למה? כי אריק איינשטיין או חווה אלברשטיין לעולם לא יכונו "אתניים". גם כשחווה אלברשטיין תשיר ביידיש. בעצם, גם אם יהורם גאון ישיר בלדינו, גם זה לא יקרא "אתני". אתני זה כינוי אוריינליסטי משהו, המודבק תמיד לתרבות של הצד המוכפף. מוזיקה ערבית תמיד תשווק כ"אתנית" לקהל היהודי, או שהוא ידחה אותה. כך אפשר לארוז מוזיקאים נהדרים כמו תייסיר אליאס או ג'ורג' סמעאן, במשבצת ה"אתנית", אולי "מוזיקת עולם", אלא שהעולם הוא עולמנו אנו, לא עולם המקומות הרחוקים, האקזוטיים.

די כבר עם זה. באמת.

אז הנה לכם הרכב "אתני" – הרכב ג'יש:

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “התזמורת האתנית היהודית-ערבית

  1. הביצה והתרנגולת – מה קדם למה…
    האם הבעיה היא שמה של התזמורת?
    או אולי הבעיה היא, כמה המדינה שלנו, מוצאת לנכון להשקיע בחינוך, אמנות, מוסיקה וכו'…
    אני נעצרתי בהשוואה שעשית בין האיכות של הזמרים מכאן לזמרים מאירופה.
    אולי ההשקעה הכלכלית בחינוך מוסיקלי כאן שואפת לאפס? מה התשלום לשעה למורה למוסיקה במתנ"ס + השקעה בתשתיות וכו', לעומת אי-שם בחו"ל?
    מרוב שהנושא הוא בתחתית סדרי העדיפויות, כך המשתתפים משקיעים את מרצם בעיקר בנגינה, וכנראה לא מעמיקים ב"מה השם הראוי של ההרכב"?
    העיקר שיתנו לנו לנגן ולהופיע 😦

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s