Hypersignification, חכמת ההמונים ויוני נוי


ידעתם שיש בישראל עמותת חובבי העוגב?  בבוקר יום שישי האחרון הלכתי לקונצרט לעוגב באולם הכט באוניברסיטת חיפה, שם נמצא העוגב הטוב ביותר בחיפה, ושם גיליתי שיש עמותה כזו, המקיימת את הפסטיבל הבינלאומי לעוגב בישראל 2014-2015  – סדרה של שישה קונצרטים לעוגב בחיפה ושמונה בירושלים. תמורת 200 ש"ח לשנה בלבד דמי חברות בעמותה, אפשר ללכת לכל הקונצרטים האלה. טוב, אני לא מוכן להשתייך לארגונים שמוכנים לקבל אותי, ובכלל, אני מעדיף pay as you go.

העוגב באוניברסיטה אולי טוב מזה שבכנסיות של חיפה, אך רחוק מלהיות קרוב אפילו לאלו של כנסיות אירופה, אולי בגלל האקוסטיקה של החלל. אבל הנגן, פבל קוהוט הצ'כי היה וירטואוז, המוזיקה של בוקסטהודה, באך ומלחינים צ'כים לא מוכרים, הייתה יפה, והעובדה שעל מסך גדול הוקרן מראה מלמעלה של העוגב, ואפשר היה לראות לשם שינוי את תפעול העוגב (מסובך….) הפכה את זה ליותר מעניין מהרגיל.

אז נהניתי, וכיוון שיום קודם כבר הכנו שניים משלושת סוגי הלביבות (בטטה טבעוניות עבורי ומעין פנקיקים קטנים לטל) לארוחת חנוכה באותו הערב, התאפשר לי לרדת לבית הגפן להקרנה של "שוברים חומה", סרט של הטלוויזיה החברתית על פרויקט אמנות מחאה על קיר בכפר קרע (ב"שטחים") שהיה חלק מאירועי התערוכה "חכמת ההמונים" שהיא בתורה חלק מאירועי "החג של החגים". התערוכה, על אמצעים אמנותיים אלטרנטיביים של חופש ביטוי, כאלו הפונים אל "ההמונים" שלא פוקדים את המוזיאונים והגלריות, מוצגת ברובה דווקא בתוך גלריה, אך גם לאורך מסלול בוואדי ניסנס. שיח הגלריה שהיה אחרי הסרט, עם שתי האוצרות (האחת יהודיה והשניה ערביה) היה מעניין.

יצאתי משם, אץ רץ להביא את אבא שלי אלינו מוקדם, כדי לאפשר למטפל שלו קצת לצאת ולנשום, ובדרך החוצה ראיתי על הדלפק, לידו יושב בדרך כלל אבו-ג'ורג, את הפרסום הזה:יוני נוי-001

ואללה, אמרתי לעצמי. אז זה אני חייב לראות. לא בגלל הניצול וההתעללות בבעלי חיים הגלומים באירוע כזה, אלא בגלל העניין האנתרופולוגי של צפייה באותם "מטפחי יוני נוי" וה"תרבות" שלהם. גיליתי את זה לראשונה בשוק הציפורים של רבת עמון, ובהמשך בשוק בעלי החיים של כפר קאסם, וזה היה תמיד מעניין. ביזארי מעניין כזה. אבל בסוף לא הלכתי. בגלל ה Hypersignification.

זהו, כאן אני מגיע סוף סוף לעיקר. לא הלכתי לתערוכת היונים כי הייתי צריך להכין "רפרט", מעין הרצאה קצרה על מאמר בשם: The Cultural Logic of  Photo-Based Meme Genres לקורס בשם אתנוגרפיות עכשוויות של תרבות דיגיטלית, באוניברסיטת תל אביב. ממים (memes) הם נושא חביב עלי ותוך כדי שאני מלקט ממים מהממיסטים החביבים עלי ומכין מצגת קצרה, פתאום כבר היה מאוחר מדי ללכת לראות את המשוגעים לציפורים. מילא. לפחות לקחתי מהמאמר הזה מושג חדש: Hypersignification.

אני אוסף מושגים. אחרת איך "יהיה לי מושג"?. המושג הספציפי הזה לקוח ממאמר אחר, על צילומי פרסומת ומשמש לתיאור האופן בו צלמי פרסומות, המודעים לזה שלב קהל הצופים כבר גס בתצלומי הפרסומת המוכרים והשגורים, מצלמים צילומי פרסומת המצולמים כאילו "מאחרי הקלעים", או מראים חלקי גוף בלבד, קטועים כאילו במתכוון, כך שזה יראה יותר אותנטי, עאלק.

אז Hypersignification, בעברית אולי על-מִשְמוּע, מדבר על האופן שבו "הקוד", המנגנון המייצר את הדימוי, הופך להיות המוקד של תשומת הלב. הקוד כבר לא מוסתר, להיפך, הוא הופך לסימן, למסמן של משהו אחר – של מנגנון המשמוע שבדרך כלל חבוי מן העין.
בהקשר של ממים, אפשר לראות את זה במספר ז'אנרים של ממים. bibi-gump-bibi-by-Ido-Kenan

למשל זה שבתמונה מעלה, ז'אנר שהמאמר מכנה Reaction Photoshops. בתמונה בנימין נתניהו (העותק השמאלי שלו) נדחף לתוך התמונה של גלעד שליט המחבק את אבא שלו. יש עשרות תמונות ברשת שבהן גזרו את נתניהו והדביקו אותו בתיעוד של כל מיני אירועים. כבר בתמונה מעלה, מישהו שכפל את נתניהו.

מה גורם לאנשים לטפל דווקא בתמונות מסוימות, בדרך כלל של פוליטיקאים, ולא אחרות? יש בתמונות שהופכות להיות ויראליות בממים (חפשו ברשת תמונות עם הכיתוב bibi gump) איזה סוג של זיוף שאנשים מזהים. ה"קוד" מציץ החוצה, כמו למשל רצונו של נתניהו לשייך את עצמו לאירוע מעלה,והקוד, אחרי הקלעים של האופן בו נתניהו פועל בתקשורת, הופך להיות המושא של הממים המשלבים את נתניהו בכל מקום אפשרי, כמו למשל כאן:294716_10150342215350098_554005097_8408323_1954280333_n

וישנו ז'אנר אחר של ממים, שהמאמר מכנה stock character macros. ממים אלו בדרך כלל מוסיפים טקסט לאחד מתוך מספר קטן של דימויים גנריים –  stock character images (יש אתרים ברשת שאתם יכולים לבחור את הדימוי, להוסיף כיתוב, ויש לכם meme משלכם). המה לדוגמה זה:סויה

איפה פה ה Hypersignification ? המאמר טוען שממים כאלה "מעבירים אל חזית  השיח את  הסטראוטיפ הטמון בתמונות הסטנדרטיות". לא כל כך נכון במקרה של התמונה מעלה. יותר מדויק אולי להגיד שהצילום בבסיס ה meme נמצא שם לא כמסמן של משהו בעולם אלא רק כנקודת התחלה, בסיס אירוני לטקסט או לשינוי שבדרך כלל הופך את משמעותו. למשל התמונה מטה, שפורסמה כאשר פורסם על פרישתה של  לימון חומצת, "כולה מחמצים", מהחיים הפוליטיים.10846504_10152584237029372_3799922662331643583_nאז זהו, מינפתי את הרפרט גם הנה. מה רע?

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “Hypersignification, חכמת ההמונים ויוני נוי

  1. הלכת לחפש אתונות ומצאת מלוכה 🙂
    נורא מצחיק המם של ה-NBA.
    אבל כפר קרע זה בשטחים? יש שני כפר קרע?

  2. פינגבק: איך waze נישט | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s