שימור והתחדשות


בימי שלישי בסמסטר הזה, אני חייב לצאת ממש בזמן מ"אתנוגרפיות עכשויות של תרבות דיגיטלית" באוניברסיטת תל אביב כדי ללכת בדיוק 12 דקות אל תחנת הרכבת ולתפוס את הרכבת של 18:02 לחיפה, שם יש לי בדיוק זמן להגיע הביתה, להחליף בגדים ולנסוע לטבעון לשיעור יוגה ב 20:00. היוגה הזו עושה לי ממש טוב, ואני עד היום לא מבין למה הפסקתי לפני שלושים שנה ולמה לקח לי כל כך הרבה זמן לחזור – לאותה מורה אגב, סיגל האגדית.

השבוע לא מיהרתי לצאת לתפוס את הרכבת – היה לי טרמפ לחיפה עם הוריה של נועה הלומדת אתי בקורס וגרה בחיפה (וספר ראשון שלה הולך לצאת בהוצאת כתר – כבוד!). גם לא הייתי צריך למהר לטבעון כי חמש פעמים בשנה יש לנו הופעת מחול (כצופים, בניגוד למשל לכמה מידידי…) במסגרת סדרה הנקראת "מחול בחיפה".

אני ממש לא בקטע של מנויים, יותר ב pay as you go כזה, אבל לא הייתי מגיע לרוב ההופעות האלה – מחול מקבל מעט מאד כיסוי בתקשורת וקשה לדעת מה טוב ומה פחות. לא שהמנוי מבטיח את זה. "סוכריות חמוצות" (של להקת המחול "פרסקו") שפתח את העונה היה תיאטרלי מדי לטעמי ושפת התנועה לו לא חידשה. ההופעה ביום שלישי זה הייתה יותר מוצלחת. "רשימו" של להקת ורטיגו במופע בכורה כן מחדשת, והיו בה לא מעט קטעים יפים, אך לא די בכדי להכיל אורכה. לא נורא. מעטים מסוגלים להמציא מחדש בכל פעם שפת תנועה בצורה שבה עושה זאת למשל להקת L.E.V של שרון אייל וגיא בכר. נסענו במיוחד לתל אביב ביום שישי האחרון לראות את Killer Pig שלהם ברידינג 3 והיה ממש שווה. במיוחד הקטע הקצר של 15 דקות שקדם ל Killer Pig.

טוב, בכלל לא התכוונתי לספר על מחול אלא דווקא על שימור והתחדשות עירונית. הגעתי למרכז הכרמל עם נועה והוריה בשבע וחצי בערב, בדיוק להתחלת החלק הלא קולינרי של ערב עיון שקיים "הפורום לאדריכלות ונוף" על "התחדשות השכונות הערביות בחיפה" במוזיאון מוניו גיתאי לאדריכלות, ועד שהגיעה זוגתי לאסוף אותי אל בית קריגר, לשם עברה ההופעה מסיבה לא ברורה (מהאודיטוריום, שם היו לנו מקומות הרבה יותר טובים – חוצפה!), הספקתי לראות את המצגת של  עורווה סוויתאת על המצב (העגום) של השכונות הערביות בחיפה (יש צו פינוי כמעט על 25% מהמבנים בחלק מהשכונות היותר וותיקות). הוזכרה שם למשל שכונת חיפה אל-עתיקה, הממוקמת בין פסי הרכבת ונמל חיפה, בקטע הדרומי של רחוב יפו, שכונה ערבית וותיקה שבה גר גם אחד מבני כיתתי שאליו הייתי הולך לראות "תמונות גסות" אחרי בית הספר. השכונה הזו הולכת להיעלם לגמרי, על תושביה, כאשר חיפה "תיפתח לים" על פי התכנית מטה.תוכנית בנייה

הספקתי גם לשמוע את תחילת ההרצאה של רונן בן-אריה, אדריכל חיפאי החבר בקבוצת "פורום זמני" (שם זמני?) על התחדשות העיר התחתית.

מסתבר שאמנים שקיבלו שם חללים חינם לזמן מוגבל הבינו עם הזמן שהם שם בעצם כחיל החלוץ של הג'נטריפיקציה של השכונות האלה שתושביהן רובם ערבים חיפאים במצב כלכלי לא משופר.  אחרי שהם ישביחו את הנכסים, יגיעו מפתחי הנדל"ן ואז גם האמנים וגם התושבים הנוכחיים של המקום, כבר לא יוכלו להרשות לעצמם להמשיך ולהישאר שם. הייתי צריך להמשיך אל ההופעה של להקת ורטיגו, אז נאלצתי לחתוך לפני סיום ההרצאה שלו ולא למדתי מה הם מציעים לעשות. זו אכן בעיה. אפשר אולי למצוא רמז לכוונות הקבוצה במאמר של המרצה בתאוריה וביקורת.
(הפורום לאדריכלות ונוף הוקם ביוזמת קבוצת אדריכלים ואדריכלי נוף חיפאים, במטרה להיות "אכסניה" למפגשים חברתיים ומקצועיים. ההרצאות והדיונים בפורום יעסקו בעיצוב ובתכנון המרחב הבנוי והפתוח ויהיו פתוחים לכל, ללא תשלום. הפורום לאדריכלות ונוף יתכנס פעם בחודש, בימי שלישי בשעה 19:00 במוזיאון לאדריכלות, ע"ש מוניו גיתאי וינרויב, בשדרות הנשיא 135 (במרכז הכרמל) בחיפה.)

רצה המקרה, ולמחרת היום הייתה באוניברסיטת חיפה הרצאה של שלי-אן פלג, דוקטורנטית בחוג ללימודי ארץ ישראל על הבלתי מוחשי במרחב העירוני ההיסטורי , על שימור אוסף הסיפורים, הזכרונות, ראיית העולם של התושבים של עיר ספציפית, של שכונה ספציפית. הפעם לא דובר בחיפה אלא ברמלה, עיר בה שומרו התושבים אך לא הבניינים, עכו בה שומרו הן הבניינים והן התושבים, וצפת בה שומרו הבניינים אך לא התושבים שכמו בשתי הערים האחרות, היו ערבים.

איך יצא שנכחתי בהרצאה הזו? בימי רביעי יש לי בדרך כלל הפסקה של שעתיים אחרי ארבע שעות של "תיאוריות פמיניסטיות" ולפני ארבע שעות של "הגות אירופית בעשור לאחר החורבן 1945-55" ובשעתיים אלו אני יורד בדהרה ליגור אל הסטופ מרקט, קונה את הקניה השבועית, אץ רץ הביתה, פורק את הקניות, אוכל צהריים ומספיק לחזור לאוניברסיטה. אלא שכמה פעמים בשנה יש את פורום הדוקטורנטים במדעי הרוח, שם הם אמורים לספר איש לרעהו במה הם מתעסקים.  לרוב יש גם נושאים מעניינים, כמו למשל הפעם, ולרוב באים יותר חברי סגל מדוקטורנטים, ועוד קיביצר אחד – אני.  הארכיטקט מההרצאה יום קודם, דוקטורנט במחלקה לממשל ורעיון מדיני בבית הספר למדעי המדינה באותה אוניברסיטה לא היה  וחבל. הייתה יכולה להיות שיחה מעניינת.

ואיך זה קשור להתחדשות העירונית בשכונות הערביות של חיפה? קשור גם קשור. התחדשות שמרוקנת את האזור המתחדש מתושביו המקוריים, מסלקת באותה הזדמנות מהאזור את המורשת הלא-מוחשית שלו. מה שנותר אחרי כן הוא רק מראית עין של שימור, שימור של קליפות ריקות, התחדשות חסרת חיים והבעה, קצת כמו פרצופיהם מוזרקי הבוטוקס והמנותחים של שחקניות הקולנוע המתבגרות, או של לימון חומצת, שרת התת-תרבות שכרגע אני מברך על הסתלקותה מחיי התרבות, לפחות עד שיבוא מישהו יותר גרוע ויותר דורסני ממנה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “שימור והתחדשות

  1. הי, מעניין מה שכתבת ונוגע לי בכל מיני נקודות השקה. מי הדוקטורנטית שחוקרת את המורשת הלא מוחשית של ערים? אשמח לקרוא מה שהיא כתבה.
    תודה, שרון

  2. פינגבק: חיפה אל עתיקה | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s