פרשת דינה


זו רשומת אורח. נכתבה על ידי ידידי דורון מיינרט בפייסבוק, שם הדברים גולשים במורד הפיד ונעלמים. חשבתי ששווה לחלוק את זה כאן, באישורו כמובן.

פרשת דינה ואסטרטגיה

בפרשת "וישלח" מסופר הסיפור המזעזע של הטבח שערכו בני יעקוב באנשי שכם כנקמה על אונס דינה. רבים מן הסתם יעסקו בהיבט המוסרי של הסיפור, אני רוצה לעסוק בהיבט האסטרטגי.

יעקוב/ישראל, אחרי הרבה שנים של מאבקים ונדודים, אחרי שגנב את הבכורה וזכה בברכה, אחרי שברח מהארץ, אחרי שנאבק בלבן והצליח לצאת ממנו עם משפחה רחבה ורכוש גדול, אחרי שנאבק במלאך ויכל לו, ואחרי שהתפייס בחכמה רבה עם עשיו אחיו –מגיע סוף סוף לשלמות ומנוחה. " דכתיב 'ויבא יעקב שלם' אמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו." (שבת ל"ג ע"ב), הוא חוזר ארצה ומתיישב באזור שכם, רוכש לעצמו שדה ויוצר יחסים מצויינים עם שכניו.

על פי המדרש הוא אפילו מביא ל"פלשתינאים" בשכם את הקידמה –" 'ויחן את פני העיר' – אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם" (שם). ממש מזרח תיכון חדש.

ואז הגיע איזה ג'חש מקומי, מופרע בן חמור, חוטף ואונס את דינה, כולא אותה בעיר ודורש לשאתה לאשה.

המצב חרא, אבל ניתן לשליטה. מצד אחד עם ישראל – שסוף סוף התיישב חזרה בארץ האבות ומתחיל לחיות חיים נורמליים. מצד שני בני שכם שיושבים אף הם שנים רבות במקום וגם הם ברובם רוצים שקט ושגשוג. מזל שבצד השני יש מנהיג חכם וחזק ושוחר שלום. נראה שאפשר ליצור יחסי שכנות סבירים, אם רק יודעים לרסן את המופרע השכונתי. מתבקש מבצע ענישה נקודתי, שמעניש את האשם, מחזיר את החטופה ויוצר הרתעה אל מול השכנים. נראה שאפשר אולי לנצל את הארוע בשביל לשפר את יחסי השכנות עם שכם. אולי אפילו לגייר אותם ולהתאחד איתם ולחזק את עם ישראל.

אבל מסתבר שלא רק בשכם יש מופרעים. שמעון ולוי הורסים את שכם, רוצחים את כל גבריה, לוקחים את נשותיה ובוזזים את הרכוש. "שורפים את המועדון". יעקוב, שהטבח נעשה ללא ידיעתו והסכמתו ושעל פי הרמב"ן הסכים לענישה נקודתית ולחילוץ דינה אבל לא למבצע רחב וחסר פרופורציה, נוזף בבניו הרוצחים. אחר כך לוקח את עם ישראל שלו והם חוזרים לנוע ולנוד. עד מותו לא יזכה עוד עם ישראל לשבת בשקט במקום אחד, להיאחז בקרקע, להיות נורמלי. סופם השקיעו את מרבית זמנם וממונם בהישרדות, ירדו מנכסיהם, הפכו למקבצי נדבות, ירדו מצריימה וייסדו את הגלות הראשונה. אבל מה – יצאנו גברים, הראינו להם מה זה להתעסק עם הבנות שלנו. "הכזונה יעשה את אחותנו"? (בראשית ל"ד. ל"א).

קיץ 2014, תקופת שקט יחסי בין ישראל לבין הפלשתינאים בגדה המערבית. לאט לאט נוצרת יישות שמצליחה לקחת אחריות על המופרעים של עצמה ולרסן אותם. ואז כמה חמאסניקים מופרעים חוטפים ורוצחים שלושה בחורים ישראלים.

מצב חרא, אבל ניתן לשליטה. מצד אחד תקופה ארוכה של שקט ושיתוף פעולה עם הפלשתינאים (יש אפילו סכנה שיהיה הסדר מדיני, ח"ח). מצד שני יש כמה מופרעים שלא מעוניינים בשקט הזה. מתבקש מבצע נקודתי שמעניש את האשמים ומחזיר את ההרתעה. ומתבקש להמשיך במגמת הנורמליזציה.
מה בפועל קורה – כל כוחות צה"ל הסדירים נכנסים לשטח ופותחים במבצע מעצרים נרחב, שבועות על שבועות. פלשתינאים נהרגים, נפגע האמון בעתיד טוב יותר. ההנהגה גם משקרת לעם – טוענת שמטרת המבצע למצוא את החטופים, למרות שברור לגמרי שהם כבר מתים.

הפלשתינאים מבליגים תקופה מסוימת, ואחר כך מתחילים להחזיר. "שובו אחים" הופך ל "צוק איתן". ו"צוק איתן" הופך ל "שומרי החומות", ועוד היד נטויה.
מה עוד קרה – כך וכך מיליארדים הלכו לתקציב הביטחון כי "אין ברירה". ולא הלכו להתבססות והתנרמלות.

אבל מה – יצאנו גברים, הראינו להם מה זה להתעסק אתנו.
מזל שהיום שמעון ולוי בשלטון, אנחנו כבר נראה להם מה זה תגובה ציונית הולמת

 

Advertisements

3 מחשבות על “פרשת דינה

  1. א. נראה אותך מגיב בצורה שקולה כשייאנסו את אחותך\בתך
    ב. אתה מניח הנחה בלי הוכחה (מופרכת) שענישה מקומית של חמור הייתה מייצרת הרתעה
    ג. איך בדיוק הענשה מקומית של רוצחי הנערים היתה הורסת (זמנית) את המנהרות?

    זה שהמצב חרא ואפילו אם נעשה גרוע יותר בגלל פעולה מסויימת לא אומר שפעולה אחרת או העדר פעולה היה מביא לתוצאה טובה יותר

    • א. בלתי ידוע – אני מניח שבמקרה שהיו פוגעים באחד הקרובים לי, לא הייתי שוחט את תושבי העיר ממנה יצאו הפוגעים. אני די בטוח בזה.
      לגבי ההרתעה – אני לא מאמין בהרתעה. אבל זו לא הרשומה שלי.
      לגבי המנהרות – מה עניין שמיטה להר סיני? אם לא היינו מסכלים סיכול ממוקד את ממשלת האחדות הפלסטינית, לא היה כנראה קורה כלום עם המנהרות האלה. ואם לא היינו שמים את עזה במצור לא הומני, לא היו המנהרות האלו נחפרות.

  2. "מתבקש מבצע ענישה נקודתי, שמעניש את האשם, מחזיר את החטופה ויוצר הרתעה אל מול השכנים."
    מה פתאום? מה מתבקש? חמור היה מוכן, לשם הסליחה למול את כל בני עירו, כולל הוא עצמו ובנו. זה לא מספיק הרתעה? זה לא מספיק כואב? זה לא מספיק מראה רצון לתקן? ואולי דינה היתה רוצה להישאר עם שכם, כפי שמתואר בספר "האוהל האדום"? וחמור הציע שהם יסחרו ביחד ויתחתנו זה בזה והוא יפצה את יעקב ככל שיעקב יפצה. אכן, היתה יכולה להיות כאן אחוות עמים. אבל שמעון ולוי חשבו על נקמה. ולא רק על נקמה, אלא על הרס ושוד וביזה. וכך גם מתשתמע מכאן. שענישה נקודתית היא הפתרון ורק חבל שהיא הפכה לענישה רחבה. לא כך. מוצג כאן הפתרון האמיתי. זה של חמור ואילו בישרעל ובאמריקה ובמקומות רבים אחרים חושבים רק על נקמה, הרתעה וביזה.
    א:
    א. גם כשהדחף הוא לנקמה יש לרסן אותו ולהשקיע בפתרון יצירתי. ובמלחמה האחרונה איש לא אנס את אחותנו או רצח את ילדינו. 3 נערים נרצחו. הם לא האחים של אף אחד מכל הרוצחים שהשתוללו וטבחו והרסו בעקבות כך.
    ב. לא צריך הרתעה. צריך ליצור מציאות שתיטיב עם כולם ולא תיתן לאף אחד סיבה להרוג.
    ג. המנהרות זה דחליל משונה. הן היו קיימות עשרות בשנים ופתאום הפכו לעילה לטבח הנורא. זה, כמובן, היה ספין כדי להצדיק את הטבח, להסביר למה התגובה לרצח נערים בגדה יוצרת מלחמה אכזרית בעזה, ולהכשיר כלי מלחמה ליצוא הנשק ולהעשרת הטובחים המושחתים שמתעשרים מכך: ברק, גלאנט, אשכנזי הם רק דוגמאות שיצאו מהמחשכים, קצה הקרחון.
    וברור שאי מלחמה, ביטול הסגר והכיבוש, יצירת יחסים כמו שחמור הציע ליעקב, משתלמת הרבה יותר לכל תושבי המזרח התיכון והעולם כולו. היא רק לא משתלמת לאלה שמרוויחים מהמלחמה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s