לדעתי…


אני לומד בו זמנית בשני קורסים על תיאוריות פמיניסטיות – אחד בחיפה ואחד בתל אביב. קצת פחות בזה שבתל אביב כי הקלגסיות של "לומדים בגילמן" צדות שם מפעם לפעם אנשים שנראים להן מעל גיל 30 ומגרשות אותם אם הם לא רשומים. למדתי הרבה בשני הקורסים האלה, אם כי פחות ממה שאפשר ללמוד משיטוט אקראי בקבוצות פייסבוק כגון "שיח פמיניסטי".

בין היתר למדתי שנשים נוטות להתבטא בפחות פסקנות מגברים. עניין של הבניה חברתית מן הסתם. נשים אסרטיביות הן הרי "ביצ'יות" וגברים אסרטיביים הם הרי "גברים". כסימן לכך, העידו שם שנשים נוטות יותר להתחיל משפטים שבהן הן מביעות את דעתם ב "לדעתי….".

מה זה בדיוק אומר כשמתחילים משפט המחווה דעה ב "לדעתי…"? "לדעתי" זה אומר שאני לא באמת בטוח/ה במה שאני אומר/ת. זה אולי לא באמת "ככה" (עוד מילת filler  מעצבנת), אלא רק "לדעתי".

וזה רק אחד מה"תוספים" שאנשים מוסיפים למשפטים שהם אומרים בכדי לדלל את תכולתם הסמנטית. יש גם את המשפטים המותפחים על ידי השחלת "כאילו" כל מילה שלישית. יותר עניין של גיל אני חושד מאשר עניין מגדרי, אבל שווה לבדוק. "לדעתי" גם "כאילו" אומר בעצם ש"ככה" הדובר לא באמת עומד מאחורי הדברים שהוא אומר, או לפחות לא מוכן להתחייב להם. זה רק "ככה כאילו כזה".

גם השימוש המופרז ב"זה" בכתיבה או בדיבור, כשהאובייקט ש"זה" מחליף לא נמצע בשדה הראיה ולא מצביעים עליו מעצבן, אבל זו יותר בעיה של עצלות מאשר של חוסר רצון להתחייב למה שאתה אומר.

אני יודע שאני לא חוטא ב"כאילו" או ב"ככה" מוגזמים. אבל הלכתי לבדוק כמה פעמים אני משתמש במילה "לדעתי". חיפשתי בבלוג ומצאתי שב 78 מתוך 539 רשימות (14.4%)  יש את המילה "לדעתי". לא אחוז גבוה במיוחד, אבל מצד שני לא בכל רשומה אני מחווה דעה על משהו. לפעמים אני רק מספר בלי לחוות דעה, למרות שקשה לי להתאפק.

מעניין לבדוק האם בבלוגים שכותבות נשים שכיחות המילה "לדעתי" גדולה יותר, או שבלוגריות אולי פשוט פחות חשוב שכל העולם ידע מה דעתן על כל דבר, כמוני.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “לדעתי…

  1. לדעתי (כן, זו דעתי, ולא כולם מסכימים אתה), לסותמי החורים למיניהם (ויש רבים) יש תפקיד נוסף, חשוב, והוא לאפשר לדובר לארגן את מחשבותיו בתקופה שבה קצב הדיבור מרקיע שחקים והקהל לא מסוגל לשבת שתי שניות בשקט. לכן כדאי שתספור את התפוצה של כל סותמי החורים למיניהם בלשון המדוברת יותר מאשר בזו הכתובה, שבה ממילא יש יותר זמן להתארגנות.

  2. כלומר, אם לא משתמשים בסותמי חורים – הדיבור נעשה אטי יותר, עם הפסקות והיסוסים. זה לא עובד טוב בתרבות של ערוץ 2 ושות'. חייבים לסתום כל חור, ומהר, שמא קהל המאזינים יאבד את הקשב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s