בInterstellar – סרטו החדש (והמצוין) של כריסטופר נולן, יש שימוש אפקטיבי בשיר של דילן תומס בשם Do not go gentle into that good night. התרגשתי.
Do not go gentle into that good night,
Old age should burn and rave at close of day;
Rage, rage against the dying of the light.
Though wise men at their end know dark is right,
Because their words had forked no lightning they
Do not go gentle into that good night.
Good men, the last wave by, crying how bright
Their frail deeds might have danced in a green bay,
Rage, rage against the dying of the light.
Wild men who caught and sang the sun in flight,
And learn, too late, they grieved it on its way,
Do not go gentle into that good night.
Grave men, near death, who see with blinding sight
Blind eyes could blaze like meteors and be gay,
Rage, rage against the dying of the light.
And you, my father, there on that sad height,
Curse, bless, me now with your fierce tears, I pray.
Do not go gentle into that good night.
Rage, rage against the dying of the light.
אני חושד שיש קשר בין העובדה שהתרגשתי עד כדי כך מהשיר, לזה בשבוע הבא אהיה בן שישים. אבל אני לא היחידי שהשיר עושה לו משהו. בני כל הגילים. אפילו אריאל, בנו של ידידי צביקה, הלך ובדק את כל שמונת (!) התרגומים הקיימים של השיר, ולאחר שלא נשאו חן בעיניו, הוסיף להם תרגום משלו:
אל-נא תלך שקט אל טוּב ליל-שחור
אל-נא תלך שקט אל טוּב ליל-שחור
על רוב-שנים לבעור לסעור בערוב היום;
זעם-נא, זעם למול דעיכת האור.
אף אם ידעו חכמים לעת סופם כי לאופל טיב נאור,
יען כי לא היכה ברקים דברם הלוא הם
אינם הולכים בשקט אל ליל-השחור.
אנשים טובים, בנפנוף אחרון, זועקים איכה נְהור
מעשיהם הקלושים לו חולל במפרץ ירוק-תהום,
זעמו-נא, זעמו למול דעיכת האור.
אנשי-פרא שלכדו ושרו את השמש במעוף-ציפור,
ולמעשה ספדו לו בעוברו, כך נוכחו פתאום
אל תלכו שקטים אל טוּב ליל-שחור.
אנשי-קֶדֶר, על סף-מוות, שרואים בלא מאור
אף עיניים סומות תזהרנה ככוכבים-נופלים, בגאון,
זעמו-נא, זעמו למול דעיכת האור.
ואתה, אבי, שם בעצב רום שמי-צחור,
אנא, קללני אף ברכני בדמעותיך איום
אל-נא תלך שקט אל טוּב ליל-שחור.
זעם-נא, זעם למול דעיכת האור.
תרגום: אריאל אפל
זה שיר יפה, אני זוכרת שלמדתי אותו אי-אז, עוד כסטודנטית. נדמה לי שהוא עוסק לא רק בזקנה. נזכרתי בו כמה פעמים מאז, כי יש סרט ותיק למדי, עם מישל פייפר (בדיוק השבוע הייתה הקרנה חוזרת שלו בהוט), שבו היא משחקת תפקיד של מורה בכיתה של נערים ונערות משכונות מצוקה, ומנסה כל דרך שבעולם להגיע אליהם איכשהו. באופן מפתיע למדי, היא קושרת שיר של בוב דילן דווקא לשיר הזה של דילן תומס, ועושה זאת בהצלחה.
ראה כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Dangerous_Minds
בדיעבד, ואחרי שיחה עם זוגתי, אולי השיר הוא כן על המוות, ו Gentle הוא כן הדרך ללכת. ללא כעס ומורא.
השיר הוא וילנל, שזו צורה יותר מסובכת מסונטה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Villanelle
בסדנה לשירה קיבלנו תרגיל לכתוב וילנל. מבנה השיר הצטייר לי כפמפלטי. הימים היו מעט לאחר המלחמה בג'נין וכתבתי המנון והשבעה נגד המלחמה:
אל תצדיקו את המלחמה
כָּל עוֹד שְׁנֵי רְצוֹנוֹת נוֹגְדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
סְפוּגָה הָאָרֶץ דָּם, כָּזָב, שִׂנְאָה וְאֵין אוֹנִים,
אַל תַּסְכִּימוּ, אַל תַּשְׁלִימוּ, אַל תַּצְדִּיקוּ אֶת הַמִּלְחָמָה.
אַתֶּם צוֹדְקִים, עָוְלוּ לָכֶם, רָשְׁעוּ עַל מְאוּמָה,
אַךְ לֹא יוּכַל דָּבָר לִתְקֹן אִם גַּם לִבְּכֶם כַּאֲבָנִים,
כָּל עוֹד שְׁנֵי רְצוֹנוֹת נוֹגְדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
אַתֶּם הוֹרֵי כְאֵב שֶׁגַּם אֶל מוּל בִּתְּכֶם שׂוֹרֵף בְּלִי נֶחָמָה,
אַתֶּם שֶׁלֹא תֵדְעוּ לַתֵּת שִׂמְחָה, אֵמוּן, תִּקְוָה אֵצֶל בַּנִּים,
אַל תַּסְכִּימוּ, אַל תַּשְׁלִימוּ, אַל תַּצְדִּיקוּ אֶת הַמִּלְחָמָה.
גְּדַלְתֶּם עַל סִיסְמָאוֹת שֶׁל זְכוּת הַפְּרָט וְעַצְמָאוּת אֻמָּה,
וְעַל שֶׁרַק אַתֶּם בְּנֵי אוֹר עִם הַקְּרָבוֹת הַנְּכוֹנִים,
כָּל עוֹד שְׁנֵי רְצוֹנוֹת נוֹגְדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁגַּם מוּלְכֶם נִצֶּבֶת אֵם, אֻמָּה, אֵימָה,
וַחֲלוֹמוֹת וֶאֱמוּנוֹת רָווּי כְּמוֹתְכֶם הַקֹּטֶב הַשֵּׁנִי,
אַל תַּסְכִּימוּ, אַל תַּשְׁלִימוּ, אַל תַּצְדִּיקוּ אֶת הַמִּלְחָמָה.
כִּי אִם אַתֶּם תַּבְעִירוּ אֵשׂ שֶׁתַּאֲפִיל עַל פְּנֵי חַמָּה,
לָעַד יוּכַל גַּם הָאַחֵר לוֹמַר גַּם לִי מֻתָּר צוֹדֵק אֲנִי.
כָּל עוֹד שְׁנֵי רְצוֹנוֹת נוֹגְדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
אַל תַּסְכִּימוּ, אַל תַּשְׁלִימוּ, אַל תַּצְדִּיקוּ אֶת הַמִּלְחָמָה.
11.4.2002
אהבתי, מאד!
לכתוב שירה זה פלא מבחינתי. כמו להלחין.