ציפר-פלקס


אותו כתבן טורים בעתון הארץ, בני ציפר, פיתח לעצמו סוגה ספרותית חדשה משלו, לה אני חושב שמתאים השם ציפר-פְלֵקס. כל השבוע הוא יושב וחושב, יושב וכותב, איך להתייחס למשהו שקרה בשבוע שהיה בצורה שתהייה מצד אחד מקורית ומצד שני, תעצבן כמה שיותר קוראים. שתהייה כמה שיותר איפכה מסתברה.

היו זמנים שחשבתי ששווה את השקעת זמני לקרוא את הטור שלו, בגב החלק הראשי של העיתון. גם בגלל שאני עצמי יש בי נטייה שקשה לי להכחיש את קיומה לאיפכה מסתברה וגם בגלל שאני חולק עם בני ציפר את חיבתו לשתי ערים גדולות וקרובות אלינו – איסטנבול וקהיר, למרות שבניגוד אליו, אין לי שורשים טורקיים שאני יודע עליהם. למעט כמובן מאברהם אבינו, יליד העיר אורפה שבטורקיה של היום, אז אור-כשדים. חוץ מזה, הוא עושה עבודה טובה כעורך מוסף הספרים של העיתון.

אבל כבר תקופה לא קצרה שאני כבר פוסח על הטור שלו, אולי כי הבנתי את ה"שטיק" שלו, את הרפלקס האוטומטי שבו הוא מוצא את הדרך המרגיזה ביותר, הדווקאית ביותר, להתייחס לעניין כלשהו.

לדוגמה. הטור שלו השבוע, בו הוא מדבר על מה שהוא לוקח אתו מהסרט הטורקי "שנת חורף". סרט שזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ולביקורות אקסטטיות ( להן איני שותף, בעיקר בגלל שהסרט, למרות מעלותיו, לא באמת נושא שלוש ורבע שעות של צפייה רצופה.) אז מה לוקח אתו ציפר מהסרט? מה הציפר-פלקס שלו? את חוסר התוחלת, אולי חוסר המוסריות אפילו, של הניסיון "לעשות טוב", לשנות את העולם לטובה.

יש בסרט סצנה, שבה אשת הגיבור, המנסה למלא את חייה תוכן בפעילות פילנטרופית, לוקחת מעטפה גדושת שטרות כסף שבעלה התעקש לתרום לפעילות שלה, וכדי שהפעילות תישאר שלה בלבד, היא לוקחת את הכסף, שבעזרתו אפשר היה לבנות יותר מבית ספר אחד בכפרים הנידחים של קפדוקיה, והולכת לתת אותה לדייר אחד הבתים שבעלה הוא בעל הבית שלהם, דייר שמפגר חדשים בתשלום שכר הדירה.

והדייר, ליתר דיוק אחיו העבריין, האלים, המאצ'ו שהורס את חיו וחיי משפחתו בהתפרצויות הזעם הבלתי נשלטות שלו, לוקח את המעטפה וזורק אותה לאש. רגע מצמרר, באמת.

אז מה יש לנו? יש לנו אשה, יפה להפליא וצעירה בהרבה מבעלה, שמוכנה לפגוע ב"מפעל חייה" מתוך איזה סוג של טריטוריאליות קטנונית. ויש לנו מאצ'ו עבריין שמוותר על ההזדמנות לספק קורת גג קבועה למשפחתו ולסדר אותם כלכלית, אחרי ששנים היה בכלא ולא דאג להם, כי הוא "לא רוצה טובות" ועוד מאשה.Turchia-105-Pigeon-Valley-Cappadocia

ומה ציפר מסיק מכל זה? שעדיף לא לעשות טוב. שעדיף לשבת בבית, לכתוב טורים שיעצבנו כמה שיותר אנשים, עם טענות אפכה מסתברה הזויות. קצת כמו גיבור הסרט, היושב במשרד שלו, החצוב באחד מהקונוסים מעשה ידי הטבע בחבל קפדוקיה שבאנטוליה (מקום מדהים, אני חייב לחזור לשם), וכותב טורים למקומון נידח.4425908_3_7880_l-interieur-de-l-hotel-othello-dans-le-film_7a03ddd9fd310b9e83d6737c02741f4b

ואותו הגיבור, באחת מהסצנות היותר נוגעות ללב בסרט, מבקש משוב על אחד הטורים שהוא כותב, מאחותו, הגרה אתם שם במלון אותו הוא מנהל בקפדוקיה. וזו, ברשעות ובנבזות, מכניסה לו. דרך ה"משוב" שהיא כביכול נותנת לו על הטורים שלו, היא שופכת עליו את כל מררתה על חייה הבודדים, על השיממון הקיומי שבו היא כלאה את עצמה, שם בלב אנטוליה. יכולתי כל כך להזדהות אתו…אפילו ככותב אנונימי של בלוג אנונימי, ש"איש לא יודע מי הוא", עאלק.

למזלי, בסדנת הכתיבה אליה התחלתי ללכת לפני שבוע, של "סדנאות הבית", נותני המשוב הם עצמם כותבים, ולכן הם מדברים על "החוזקות" לפני שהם מספקים נקודות לשיפור, וגם את זה הם עושים ברגישות ובעדינות. ועדיין, אפשר ללמוד המון מהמשוב הזה. בינתיים אני מבסוט.

לא נראה לי שהמשוב שאני מספק לבני ציפר על הטורים שלו, מצטיין באותה המידה של עדינות ורגישות. אבל כיוון שציפר עמל כל כך לעצבן אותי, אני בסדר עם זה שהמשוב שלי עשוי אולי לעצבן אותו, למקרה הלא סביר שיצא לו לקרוא את הרשומה הזו.

וכל משוב עדיין טוב משום משוב.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “ציפר-פלקס

  1. "איך להתייחס למשהו שקרה בשבוע שהיה בצורה שתהייה מצד אחד מקורית ומצד שני, תעצבן כמה שיותר קוראים" – ביננו- אתה עושה את זה לא רע גם כן, וזה עושה את זה בהחלט מענין ומעורר מחשבה.

  2. אבל משעשע שדווקא אותך הוא מעצבן, הרי גם אתה נהנה להיות פרובוקטיבי.
    מכל מקום, הכתיבה שלו משתלבת יפה בעיתונו, שרבים מכותביו נהנים להיות מקוריים ופרובוקטיביים (ולשכנע את עצמם שיש לזה איזה ערך חינוכי ומקדם-מחשבה). הוא פשוט פרובוקטיבי-על-פרובוקטיבי, הפוך-על-הפוך, אנטי-נגד-אנטי. כתוצאה מכך, כנראה בשל איזה עיקרון מתימטי, יוצאים לו לפעמים טקסטים שמרניים להפליא. אותי הוא בדרך כלל לא מרגיז, כי נחמד בעיניי שהוא מצליח ללמד את הפרובוקטורים את טעמה המעצבן של הפרובוקציה. אבל היות שפרובוקציה היא אמצעי חינוכי פסול (לפחות בעיניי), הם לא מפיקים תועלת מן הלימוד.
    (אני מודעת לעובדה שגם התגובה הזאת שלי לוקה בפרובוקטיביות, וגם מבולבלת במקצת, אז אני מתנצלת מראש).
    בהצלחה בסדנה!

    • כיוון שאני (מן הסתם) מצטייר כחובב פרובוקציות, תגובתך ראויה. לגבי ציפר – אולי יתכן שזה תפקידו בעיתון, להיות קונטרא לכותבים האחרים.
      ותודה על האיחולים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s