Shree Ganesh Chowthi Utsava


חג סוכות הוא חג הנדודים, החג שמאפיינים אותו מבנים ארעיים, המשמשים את הנודדים בזמן נדודיהם. מוקדם בשבת בבוקר, נדדתי עד להודו, בלי לעלות על מטוס, לחגיגות גנש בפרק הירקון.

"הוזמנתי" לאירוע על ידי דף נייר צהוב שמצאתי על הדלפק בחנות בשם OM בתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, בה ביקרתי בכדי לאסוף את המחאת המשכורת החסרה של אלמז, הפליטה מאריתראה. אם כבר שם, חשבתי שכדאי לבדוק בחנות של ההודים האם הגיע מהודו משלוח של משחת השיניים המופלאה והאיורוודית vicco vajradanti. אז ירדתי קומה, יצאתי לרחוב לוינסקי, ומצאתי שאכן הגיע ומיד הצטיידתי בארבע שפופרות של 200 גרם, במחיר סביר למקומותינו, ויקר פי שתיים וחצי מהמחיר בחנויות ההודיות בברלין, למשל. יותר משמעותי ממחיר המילקי…הודים0002

אין צורת אות שאני רואה שאני יכול להתאפק מלקרוא, ולכן לקחתי עמי עלון כזה, וקראתי אותו בשקידה בדרך. ובו גיליתי שגוף בשם shree ganeshostava seva samithi israel 2014, שאני חושד שמשמעות שמו היא משהו כמו "הוועדה הישראלית לחגיגות גנש הקדוש, 2014" מזמינה אותי ("U") ואת בני משפחתי ("UR FLY") לחגיגות לאל גנש – chowthi utsava שיערכו בגני יהושע בתל אביב ("luna park") בשבת ה 11 לאוקטובר.

הזמינו אותי, אז באתי. משפחתי, שגם הם "הוזמנו" לא הבינו מה הקטע באירוע הזה, ובמיוחד למה לקום כל כך מוקדם בשבת בבוקר בכדי להגיע לטקס (Pooja) הבוקר בשעה 7:30 "לפנות בוקר" ולכן לא באו. אבל לי יש כנראה עדיין פינה חמה בלב לכל מה שקשור להודו, למרות שביקורי האחרון שם, ב"Maha Kumbha Mela" של 2013 הוציא לי לגמרי את הרוח מהמפרשים בכל הנוגע לביקורים נוספים בהודו.latest-wallpapers-ganesh-chaturthi

השילוב של ארוחת בוקר וצהריים הודית (בחינם!), טקס לאל גאנש (אותו אני מחבב במיוחד – בתמונה מעלה) וטורניר קריקט נראה לי שווה לקום בשבילו בחמש בבוקר בשבת, גם אחרי שבחצות וחצי הייתי עדיין באחד מסרטי פסטיבל הסרטים בחיפה, סוג אחר של נדודים. אז קמתי, ונסעתי, והגעתי בשבע בבוקר לפארק, שם מצאתי את 17 חברי "וועדת הקישוט" עמלים על השלבים האחרונים של בניית Pandal – מקדש זמני קטן לאל גאנש, והקמת שאר מתחם החגיגות, שהם התחילו לעבוד עליו כבר יום קודם.DSC06947

הטקס עצמו היה בסופו של דבר רק לקראת עשר בבוקר, אבל אחד החלקים היותר מרתקים באירוע שכזה הוא לראות מה קורה "מאחורי הקלעים" של בניית המקדש וההכנות לטקס ושאר האירועים.

בדיעבד, חשבתי לעצמי שיש הרבה דמיון בין המקדש הזה למשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), שהיה מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני. ההוראות לבניית המשכן משתרעות על פני שבעה פרקים רצופים בספר שמות, החל מפרק כ"ה. המילה זהב מופיע הרבה מאד פעמים בטקסט, כמו למשל:" וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים:  אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ.  יא וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ; וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב, סָבִיב.  יב וְיָצַקְתָּ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב, וְנָתַתָּה, עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו; וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת, עַל-צַלְעוֹ הָאֶחָת, וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת, עַל-צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.  יגוְעָשִׂיתָ בַדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים; וְצִפִּיתָ אֹתָם, זָהָב."

גם ההודים בנו ארון, אולי אפילו מ"עץ שיטים", אבל תקציבם לא מספיק בשביל לצפות כל דבר בזהב, ולכן הם הסתפקו בצביעה בצבע זהב של עיטורי הקלקר ושל עבודות העץ, פרט לצבע הכסף שבו נצבעו מדרגות המקדש.DSC06943

שני המקדשים האלו, זה לגאנש וזה ליהווה, היו מקומות פולחן שנבנו על ידי אנשים שידעו ששהותם במקום ארעית, שבכל רגע יצטרכו בהתראה קצרה, בעקבות מקרה של מוות, לקום ולעזוב. במקרה של בני ישראל זה היה כאשר ימות האחרון מביניהם שהכיר את החיים במצרים ולכן עלול להיות נגוע בעבודה זרה. במקרה של ההודים, זה יהיה כשימות האיש בו הם מטפלים, במידה ומשך שהותם בארץ כבר עלה על חמש שנים ושלושה חדשים. כי כל ההודים שהיו באירוע, כל האלף ומשהו, עובדים כ care givers, יענו מטפלים, בקשישים או נכים. אלו שלא, עובדים כקבלני כוח אדם של מטפלים או מתפרנסים מהם בצורה כזו או אחרת, למשל קפה אינטרנט, או חנויות הודיות.DSC06940

ומצאתי עוד דמיון בין בני ישראל להודים העובדים בישראל. בני ישראל הנודדים בהודו ניתנים לזיהוי מרחוק על פי סנדלי השורש שהם נועלים. ההודים שנדדו לישראל, ונמצאים פה כמה שנים, אימצו את הנוהג, ופרט לאלו שבאו לשחק קריקט, בנעלי ספורט, את השאר אפשר היה לזהות גם על פי סנדלי השורש שרובם נעלו, להבדיל מהודים שנמצאים פה מסיבות אחרות, למשל Relocation מאינטל בבנגלור לאינטל מרכז התכנון בחיפה. אותם בחיים לא תמצאו בסנדלים.

יש בכלל הבדלים לא מעטים בין ההודים החיים פה כמה שנים להודים בהודו. יתכן שזה נובע מהסלקציה שהמועמדים לעבוד בסיעוד עוברים, עוד בהודו, בסדרת ראיונות עם מאבחנים ישראלים. יתכן שאוסף התכונות הנדרשות ממטפל הן אותן התכונות שיגרמו לו אולי לעמוד בסבלנות בתור לארוחת הצהריים למשל, ולא להידחף בפראות מכל עבר כפי שהיה קורה בהודו. או שאולי הם מרגישים פחות לחוצים פה. אולי אחרי כמה שנים בישראל הם הבינו שהתחרות על כל משאב אינה אכזרית פה כמו בהודו.DSC07084

עוד הבדל: רוב ההודים שכאן מדברים עברית. או לפחות אנגלית לא רעה, מה שמקל מאד על אדם מבחוץ להבין מה קורה ולמה. ביקור באירוע כזה הוא כנראה הכנה לא רעה לביקור בהודו. ובכלל, אם אדם מוכן לקום ולנסוע להודו, ולהתמודד עם הקשיים הלא פשוטים של נדודים בארץ זו, למה לא יהיה מוכן לקום מוקדם בשבת בבוקר ולנסוע לפארק הירקון? זה בתנאי שמה שמניע אותו לנדוד הוא סקרנות לתרבות ההודית ולא רצון לברוח מהחיים ולשכב מסומם בכפר שבו המחיה זולה.DSC06937

בכל אופן, האירוע רב המשתתפים בגני יהושע היה מאורגן למופת, אופרציה גדולה שבה הכל מומן מתרומות. או של חברי הקהילה או של גופים מסחריים כגון חברות כוח אדם שבאו לשם בכדי לגייס מטפלים. כנראה שיותר קל לגנוב עובדים מסוכנויות אחרות מאשר להביא אותם מהודו. ומטפלים בהחלט מוכנים לשמוע הצעות – כמו אותו המטפל שסיפר לי שעבד 22 שנים בסעודיה כמכונאי, ועבר לעבוד בכמטפל פה בישראל לפני חמישה חדשים, כי השכר הרבה יותר גבוה. היו לו תלונות על שיותר מדי באים לבקר את המטופל שלו, והוא צריך לרחוץ אחריהם את הכלים. לא נאה לו, הוא care giver, כך הוא אומר. גם אותו ראיתי עומד לפני דוכן חברת כוח האדם. ואכן קשה מאד לגייס מטפל לטיפול באדם שממש ממש צריך את שרותיו, מישהו שצריך לרחוץ ולהחליף לו חיתולים. הם פשוט נוטשים ומחפשים עבודות קלות יותר. אנשים מאד חרוצים ו/או פעלתנים לא נמשכים כנראה למקצוע הזה.

כשנגמרה בניית המקדש, ונותר רק לאכלס אותו במנחות, נרות, עלים, אגוזי קוקוס שצריך לעטר בנקודות אדומות, וקטורת. מלאכה דקדקנית שנמשכה עוד כשעתיים על ידי צוות קטן ומסור של שלושה משרתים בקודש, בעצם, ממש לא דקדקנית ולא יותר "פאגאנית" – אם קוראים להשוואה בספר שמות את תיאורי המשכן והפולחן בו.DSC06988

שאר וועדת הקישוט התפצלו. האחד, נוצרי דווקא, בעל חוש אסתטי מפותח במיוחד המשיך לקשט בפרחים, בעיקר בגרברות, כל דבר אפשרי, כולל פסלי הגבס המוזהבים שהושכרו לאירוע.DSC06959

האחרים הלכו להכשיר שני מגרשי קריקט, עבור טורניר הקריקט בו השתתפו 16 נבחרות (בכל נבחרת 11 שחקנים). ענף הספורט של העובדים הזרים לא ממש ידוע לרובנו, אבל זהו ענף מפותח מאד, ורשומה עליו מתבקשת.DSC06964

ואת השולחן עם הפרסים למנצחים.DSC06995

המשך יבוא…

Advertisements

5 מחשבות על “Shree Ganesh Chowthi Utsava

  1. מענין לראות את הרבגוניות התרבותית שם – המקדש לגנשה נראה כמושפע קשות מארכיטקטורה בתאילנד / בורמה, הפסל שמחזיק את הגרברות מערבי לחלוטין והגרברות עצמן – זה מה שמוצאים פה. אף פעם לא רואים אותן בחגיגות דומות בהודו. ויש עוד את סנדלי השורש…

  2. פינגבק: הנפות ראשונות | דרכי עצים

  3. פינגבק: Prasad | דרכי עצים

  4. פינגבק: יודו-הודים | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s