דירה עם נוף לפייסבוק


על הביתן הסיני בביאנלה לאדריכלות כתבתי, גם אם בקיצור, כאן. הפגנות השבוע האחרון בהונג קונג הזכירו לי שבביאנלה בוונציה היה להונג קונג ביתן נפרד מזה של סין העממית, בבניין שהם שכרו, אמנם מחוץ למתחם הביאנלה, אבל ממש בסמטה המובילה אל אתר הארסנלה.

מיקום מצוין, לעומת ביתני מדינות אחרים שהיה צריך להיות נחוש מאד בכדי למצוא אותם בסבך הסמטאות של וונציה.

הביתן עצמו, שלא כמו הביתן הסיני, היה עשוי היטב, וכלל שמונה דגמים ארכיטקטוניים וארבעה סרטים דוקומנטריים קצרים, על אספקטים שונים של החיים בהונג קונג. כמו למשל, מפתחי נדל"ן המפרסמים בין התכונות של הדירות שהם בונים, ש"יש בהן פייסבוק". תכונה המופיעה במקום גבוה יותר ממספר החדרים למשל.

מה הקטע? מסתבר שנשארו מעט מאד מגרשים לבניה בשטח שבו הייתה בעבר המושבה הבריטית של הונג קונג, והעיר הונג קונג מתפשטת אט אט אל מעבר למה שהיה פעם הגבול עם סין. אל השכונות האלה אפשר להגיע בלי לחצות מעבר גבול, כי גדר הגבול הפיזית, כמו גדר "ההפרדה" אצלנו, ממוקמת על פי שיקולי נדל"ן ולא על קו הגבול ממש.

אז יש שכונות שהדירות בחלק מהבניינים נמצאות במה שהיה בעבר הונג קונג, וחלק אחר במה שהיה פעם סין העממית. הדירות הממוקמות במה שהיה פעם הונג קונג, יקרות יותר משמעותית. כי "יש בהן פייסבוק".

ליתר דיוק – כי ממשלת סין לא חוסמת בהן את פייסבוק, וטוויטר, וגם חלקים מ youtube, כמו בסין העממית עצמה. לפחות כרגע. זה אספקט ספציפי זה של ההסכם שלה עם בריטניה, שהבטיח מידה של אוטונומיה למושבה לשעבר שהם עדיין מכבדים.

ועדיין  – כמה היה שווה לכם להוסיף למחיר של דירה בכדי שהאינטרנט בה לא יהיה מצונזר? הרי בשאר הונג קונג עדיין אתם יכולים לגלוש לאן שרוצים.. כנראה שפייסבוק הוא רק משל פה, משל לקושי טיפה יותר גדול של השלטונות לגזול את זכויות האזרח. למה זה דומה? להבדלים במחירי דירות בירושלים בין דירות הנמצאות במזרח ירושלים אך בתחום השיפוט של ירושלים ובין אלו הנמצאות בנין ליד, אך באחריות הרשות הפלסטינית.

לא בטוח שיתרון הערך של דירות אלה ישמר. המהומות כרגע נגרמות כי סין רוצה להיות זו שתחליט מי הם שלושת האנשים שרק מהם תושבי הונג קונג יוכלו לבחור מושל. עם הזמן, סין כנראה תכרסם עוד ועוד בחירויות של תושבי הונג קונג. המחאות לא יעזרו להם. לרבים מהם זה היה ברור כבר עם חתימת החוזה בין סין עם בריטניה, ורבים כבר עזבו. אבל עוד הרבה יותר נשארו, ועושים כסף לא רע מהסטטוס שלהם כשער לסין.

אז זו אחת הבעיות של אלו החיים בהונג קונג. ומהראיונות הטלפוניים שרזי ברקאי מנהל בזמן האחרון אתם, אני למד שגם לא מעט ישראלים (לשעבר?) נמנים עליהם. מסתבר שבהונג קונג נמצאת הקהילה היהודית הגדולה ביותר באסיה, אחרי ישראל (מזכיר, למי ששכח, ישראל נמצא באסיה). אבל יש לתושבי הונג קונג עוד בעיות יחודיות. כמו למשל, שאין להם איפה לשים את האפר.

בהונג קונג שורפים את הגופות. אבל גם את האפר אין איפה לשים. באחד הסרטים שהוצגו שם, מסופר סיפורו של מישהו שאביו נפטר, והוא חוזר הביתה עם כד האפר. מסתבר שלא מקובל להשאיר את האפר בבית, לא מקובל לשפוך אותו לים או לקבור אותו באדמה. המנהג, שלו כבולים כל התושבים, הוא לשים את הכד בתוך גומחה, בקיר של Columbarium – בית קברות העשוי לדבר. בית קברות שיש בו גנים, מזרקות, ספסלים למשפחות הבאות לבקר את אפר קרוביהן המנוחים. 3841961

בזבוז של שטח אדמה יקר, תאמרו? כן, אבל צורך כמאית מהשטח עבור כל מת לעומת מדבריות השיש בהן אנו קוברים את מתינו, אופקיים על פיסת אדמה שמושבתת בזה כמעט לנצח. בהונג קונג, המעטים הקוברים את מתיהן באדמה, אלו העשירים ביותר, גם להם מובטח שהממשלה תוציא מהקרקע את גופותיהם אחרי שש שנים, אם קרוביהן לא יעשו זאת קודם.

יש להם באמת בתי קברות יפים. אלא שממשלת הונג קונג בונה בתי קברות רק ל 5000 כדים / מתים בשנה, והביקוש עולה על ההיצע – כל שנה נפטרים כ 40,000 איש בהונג קונג.  יש רשימת המתנה של שנים, שרק הולכת ומארכת.

אז מה עושים? יש בתי קברות פרטיים, מפוארים ואפילו זולים, אבל מעבר לגבול, בשטח של סין העממית. אלא שכל ביקור שם כרוך בשעתיים וחצי נסיעה לכל כיוון וכולל מעבר גבול עם דרכון. אז אחרי כמה שבועות הבן נשבר ולוקח את הכד חזרה הביתה.

אבל אשתו מציקה לו ודורשת שיוציא את זה מהדירה. כי זה לא רק כד אלא גם מזבח וקטורת, ופרחים. והדירה קטנה מאד. אז הוא הולך ומוצא בית קברות מחתרתי. בדירת שיכון סטנדרטית מישהו פתח בית קברות פרטי, שבו תמורת שכר חדשי סביר, אפשר לאפסן את כד האפר על אחד המדפים המכסים את קירות כל הדירה, עד שיגיע תור הכד למקום בבית קברות ממשלתי.

זה עובד לזמן מה. עד שהשכנים של הדירה ההיא מגלים שבדירה לידם יש כמה אלפי מתים, ומתלוננים במשטרה. זה נחשב כנראה מזל רע לגור ליד אפרם של מתים. ואז קוראים לו לבוא ולקחת את אבא שלו בחזרה.

וככה זה נמשך. את סוף הסרט אני כבר לא זוכר, כנראה שנמאס לי לראות עד כמה אנשים יכולים להסתבך בכלל דבר טפשי כמו שרידי המתים, והפסקתי לראות את הסרט. המתים מתים, לא?

ואולי הפתרון שנמצא בסופו של דבר היה ה Floating eternity, הקולומבריום הצף, שאת תמונתו מצאתי כאשר חיפשתי תמונה ברזולוציה מתאימה לכותרת הרשומה.

אבל זה אולי לא יותר הזוי מאשר לשחרר אלפי מחבלים ובכך לסכן את חיי החיים, תמורת חלקי גופות של שני חללי צה"ל, או לראות את חיילי גולני מסכנים את חייהם, זוחלים תחת אש חיה, בחול, על הברכיים, בציר פילדלפי בזמנו, בפיקוח של חרדי מזק"א שלבטח מרגיש עצמו קרבי לאללה, בניסיון נואל "להשיב אל קבר ישראל" עוד חלקיק של גופה של החיילים שעלו כמה שעות קודם על מטען צד.
ונזכרתי בגרסה של הפרסומת של נוקיה בזמנו:  "Zaka – collecting people".DSC07287

נתעב בעיני הוא פולחן המתים בישראל, שבשמו שווה להקריב את החיים בעבור המתים.  לפחות אני לא שומע דיבורים על משא ומתן עם החמאס להחזרת המעט שנשאר מגופות שלושת החיילים שגופותיהם נחטפו לאחרונה במלחמת צוק העתים. (או שאולי "הדרדרת הרופסת")

שם התערוכה של הונג קונג, “Fundamentally Hong Kong? —— DELTA FOUR 1984 – 2044 ” או 建基香港 – 三角四方 1984 -2044 בסינית מתייחס לתשע ערים הנמצאות בדלתה של נהר ה Pearl, הערים, ביניהן Guangzhou, Shenzhen, Hong Kong, Macau, הולכות להיות חלק מהמרחב העירוני הגדול ביותר בעולם, המשתרע סביב המפרץ של שפך הנהר. כל השטחים שבין הערים, כולל חלקים ניכרים של הים שייובשו, יהפכו למגה עיר בת כמאה מליון תושבים המשתרעת על 4000 קילומטרים מרובעים, אבל כזו שאפשר יהיה להגיע מכל מקום אל כל מקום בה תוך פחות משעה, בעזרת רשת עתידנית של מנהרות, גשרים וכבישים מהירים. יהיה מעניין לראות את זה.

Pear-River-Delta-Megacity-map-slide

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s