בתובל


אתמול נסענו לתובל, למפגש הסיכום של סדנת התזונה ואורח החיים הבריא שבה השתתפנו בששה עשר השבועות האחרונים, ועכשיו אנו יכולים להצהיר בזה על הצטרפותנו לאומת משתתפי הסדנאות הגלילית.

אל הסדנה, שאותה מעביר אופיר פוגל, נטורופט המתגורר בגליל בקיבוץ תובל (נו שם, בין כישור לפלך..מעל מג'דל כרום ודיר אל אסד, קצת ממזרח לירקא וג'וליס)  הגענו בהמלצת ידידנו בני, שלפני כמה עשרות שנים הלך גם הוא לצפור במצפים ונטש אותנו מאחור בחיפה. שם הוא רוקד (כמו כמעט כולם) בלהקת משגב ומשתתף בסדנאות, בין שלל עיסוקיו. הסדנה הזו עשתה לו פלאים, הוא מדווח, בין היתר בהורדת לחץ דם וירידה במשקל. הוא גם התרשם עמוקות מרצינות ומקצועיות מנחה הסדנה וחשב שהפורמט של הסדנה עשוי היטב.

הפורמט אכן מוצלח. שישה עשר מפגשים, בני 4 שעות האחד המחולקים בין הרצאה/הדרכה בעיקר בנושאי תזונה, שעה בערך של הליכה נמרצת באוויר הגלילי המשובח אל קיבוץ פלך, הקפה שלו וחזרה, שעה לערך של יוגה מודרכת ולאחריה ארוחה משותפת מאוכל שמביאים המשתתפים, המורכבת מסוגי האוכל שמותר לאכול באותו השבוע, לפי רשימת חלוקה הנשלחת כמה ימים קודם במייל. ולסיום, עוד כחצי שעה של שיחה והדרכה בנושאי תזונה, חשיבות הפעילות הגופנית ושינוי אורח חיים.

עם המלצה כה חמה, לקחנו את עצמנו, ונסענו לפגישה מקדימה לסדנה שבה נפגשנו עם אופיר והתרשמנו גם ממנו וגם מהמקום. החלטנו ללכת על זה למרות המרחק הניכר – בשעות אחרי הצהריים העמוסות לוקח כשעה ורבע עד שעה וחצי להגיע מחיפה לתובל, ולוקח כשעה לחזור בשעות הלילה כשאין עומס.

שנינו, זוגתי שתחייה ואנוכי, סיימנו את הסדנה בהרגשה שהיה שווה. בכל זאת, ההשקעה הייתה בבריאותנו. החמצנו אמנם ארבע מתוך הפגישות, שלוש בגלל נסיעות לחו"ל ואחת בגלל תאונת שרשרת אחת על כביש 22 בה לא היינו מעורבים אבל שתקעה אותנו לשעה על הגשר העילי בצומת הצ'ק פוסט. אבל אחרי כל סדנה נשלח סיכום מפורט וממצה במייל לכל המשתתפים, כולל חומר רקע נוסף כך שאין בעיה להשלים את החסר.

מה שכן, היה קצת קשה לטייל בחו"ל בשבועות הראשונים של הסדנה, שבהם מותר לאכול רק אורז, במעין שלב של ניקוי הגוף, ונראינו קצת פתטיים עם קופסאות הפלסטיק והאורז בתוכן, יושבים על ספסל לפני בניין הבאוהאוס בדסאו, או מורחים רסק עגבניות משפופרת על פריכיית אורז ומכסים בעלה חסה. אבל בשבועות הראשונים של הסדנה אכן ירדנו יפה במשקל.

כי למרות שאין הגבלה על כמויות, כמה אורז כבר אפשר לאכול, גם אם הוא מתובל היטב? אני אמנם חייב להודות שיחסי לאורז השתפר פלאים בעקבות הסדנה, ביחוד לאורז בשמתי מלא, ועדיין, בשבועות האלה שיכולנו לאכול או רק אורז לסוגיו או אורז עם ירקות עלה ירוקים, ירדנו לא מעט. בסוף הסדנה, כדי שלא להסגיר יותר מדי, אציין שירדתי כ 8.5% ממשקל גופי, והייתה גם ירידה נאה באחוז השומן בגופי. כמעט כל המשקל שירד היה משקל של שומן, וזה הודות לזה שהסדנה היא לא סדנת הרזיה. הרזיה לא עובדת. שינוי תזונה עובד, אם הוא על בסיס קבוע. וחייב להיות מלווה בפעילות גופנית סדירה.

טוב, אז אני יודע לדקלם את הדברים הנכונים. המבחן האמתי הולך להיות אחרי סיום הסדנה.

בתחילת הסדנה אכלנו רק אורז ומוצרי אורז, ולאט לאט הוספנו מני מזונות, באופן המאפשר לכל אחד ללמוד מה עושה לו טוב ומה לא. בסיום הסדנה חזרנו לאכול כמעט "הכל" כאשר מבחינתי, "הכל" ממילא לא כולל בעלי חיים ודברים המופקים מהם. אבל גם כמעט בלי סוכר, עם מעט מלח, קפה רק מפעם לפעם, בלי ממתקים בכלל ועם מעט מאד מזונות מעובדים. ובלי "בפלות" וכאלה. לרמה הנדרשת של פעילות גופנים, 3-5 פעמים בשבוע גם לא הגענו, בקושי לפעמיים בשבוע בממוצע, אם אני נותן לעצמי דין וחשבון כנה. ועדיין לא הגעתי למשקל היעד הפנימי שלי. אבל אני מאמין שאם אתמיד באותה תזונה, ואגביר פעילות, אמשיך לרדת. השאלה לכמה זמן.

כי זו הבעיה בסדנאות מעין אלה – הן נגמרות, ואז מה? ואכן, היו חלק ממשתתפי הסדנה שזו לא הפעם הראשונה שהם לקחו אותה. אופיר, "גורו" (סתם…) התזונה הג'ינג'י המעביר את הסדנה מודע לבעיה ומציע סדנת המשך בתדירות נמוכה יותר למעוניינים. מבחינתו, הסדנה הייתה יותר אפקטיבית עם הייתה נמשכת שנה, אבל מעטים היו מוכנים להתחייב למשך זמן כזה. אנחנו לא נמשיך לסדנת ההמשך, בעיקר בגלל המרחק, ונקווה לטוב.

אחרי עשרות שנות צמחונות וטבעונות, שבהם התעניינתי בנושא קצת יותר מהאדם הממוצע, ולו רק כדי להדוף טענות מגוחכות על אי האפשרות לשרוד בלי מוצרים מן החי, רוב מה שנלמד בסדנה על נושאי תזונה, היה חומר שהכרתי או שיכולתי להכיר מקריאה במרשתת. אבל יש לזה משקל קצת יותר גדול כשבא בא ממקור מוסמך בעליל, ומגובה באסמכתאות אמינות. חלק גדול מהמשתתפים, עשרים וששה במספר, דווקא הכירו את מהחומר בקווים כללים, חלקם מסדנאות קודמות. אבל היו שבאו ממרקע תזונתי מאד לא מודע, ששמות כמו טופו או מיסו היו בשבילם משהו שאת שמעו הם אפילו לא שמעו. הם לבטח יצאו נשכרים מהתאוריה המגובשת של תזונה שאופיר יכול להציע להם.

מהי אותה תאוריה של תזונה? היא בעיקרה טבעונית, אבל טבעונית בעיקר מטעמי בריאות, כך שלרוב האנשים היא יותר קלה. קל יותר לרוב האנשים לגייס חמלה כלפי עצמם מאשר לבעלי החיים. גם אופיר לא מצהיר על עצמו כטבעוני, למרות שבפועל הוא כזה (כמו זוגתי בעצם). הוא בהחלט מודע הן לצדדים המוסריים והן לצדדים הסביבתיים של טבעונות, ולא חושב שצריך להשתמש בשמות מכובסים כמו "עוף". זה תרנגול.

זה שהסדנה לא טבעונית במוצהר פחות מרתיע אנשים, ובסופו של יום, פרנסתו של אופיר על הסדנאות האלה. אבל אין רע בהפחתת רע, במיוחד אם היא הפחתה משמעותית למספר משמעותי של אנשים. אם מישהו מרגיש שהוא בוגד במורשת התרבותית שלו כארגנטינאי כשהוא לא אוכל איזה סטיק, אז אם הוא אוכל פעם בחודש, וכך לא מרגיש בוגד במורשתו, שיהיה, על פי אופיר. והוא כנראה צודק.

חוץ מדבר אחד. אם אתה עושה את הסוויץ לטבעונות מטעמי מוסר, עם הזמן אתה (אצלי זה ככה) כבר לא יכול פיזית ממש לאכול בשר, וגם מאכלים שיש בהם מוצרי חלב וביצים כבר הרבה פחות מפתים אותך. טבעונות אידאולוגית מסירה מדרכך הרבה מאד פיתויים קלוקלים תזונתית, ומסייעת לך לא לגלוש חזרה להרגלי תזונה שסותמים את עורקיך.

כי זה בעצם מה שהביא חלק לא קטן מהאנשים לסדנה. התחלה של סכרת ו/או לחץ דם גבוה, מחלות שתזונה גורמת להן ותזונה מרפאת. ואכן, כל המשתתפים למעט אחת, דווחו על שיפור משמעותי במדדים אלו, וחלקם, כמו ידידי בני, אף הפסיק לקחת תרופות לחלוטין. זה מה שאתה אוכל שעושה אותך חולה או מבריא אותך. מזון מן החי, הוא בראש רשימת הדברים שגורמים לתחלואה. אבל אם רק תחלואה מניעה אותך, אומר אופיר, לך על 95-5. תחטא באכילת (מה שבשבילי הוא) פגרים 5% מהזמן. ליתר דיוק – כל מה שאתה לא אמור לאכול ביחד, אמור להיות לא יותר מ 5% מהדברים שאתה מכניס לפה. זה לא 5% לכל אחד מהם. סביר, לא?

אצלי זה הולך להיות שומשום ומוצריו: טחינה וחלבה. התאכזבתי לשמוע אצל אופיר שטחינה עשירה מאד באומגה 6 וענייה מאד באומגה 3, וכיוון שהוא גורס שנדרש יחס של 1:2 בין שניהם, צריך לאכול הרבה מאד "דגים מהים הצפוני"  (לא אופציה עבורי) כדי להכניס לגוף מספיק אומגה 3, או לקבל את זה מהחי ממזונות כמו פשתן או זרעי ציה. אז פשתן נכנס אצלנו כמעט בכל ארוחה, טחון טרי (באותו השבוע) ובזוק מעל אורז או כל דבר כמעט.

לאופיר יש אתר אינטרנט מאד מושקע, והוא הולך לפתוח באוקטובר סדנה בתל אביב, למי שתובל רחוק לו. אם אתם צריכים עזרה מסוג זה, אני ממליץ. הסדנה באמת מאד מתוקתקת, מאורגנת היטב ויעילה.

זהו, ועכשיו אני הולך לעשות קציצות עם ירקות, דוחן ותורמוס, דגן וקטניה שאופיר גורס שהם בין היותר טובים. אם יצא מוצלח, אעלה מתכון.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “בתובל

  1. אתה מוטרד ממה שיקרה בתום הסדנה, אבל בעיניי דווקא ההתחלה שלה מטרידה יותר: השלב של רק אורז נראה לי בלתי עביר. בהצלחה שיהיה!
    חוץ מזה – תבדוק, הקישור לאתר של אופיר לא עובד.

    • תודה עדה, ותיקנתי את הקישור!
      טעיתי בכוונה, לראות אם מישהו מגיע עד סוף הרשימה…
      אורז זה גם דייסת אורז, פצפוצי אורז עם חלב אורז, פריכיות אורז, פסטה מאורז (יש המון סוגים, וטעימים). לא יין אורז…

  2. אז….
    אתה הוא זה שאחריו אני עוקבת מבלי דעת…
    הנה. נמשיך להפגש. ודש חם לזוגתך..

  3. פינגבק: ביום העצמאות הזה לא אתלה דגל | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s