רבנו תם


עד לפני שבוע לא ידעתי שבעוד רש"י גורס שסדר הפרשיות בתפילין הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע" הרי נכדו, רבנו תם גורס שסדר הפרשיות בתפילין של סבו שגוי, ויש דווקא להפוך את הסדר בין שתי הפרשיות האחרונות.
שכני למושב בטיסה לוורונה לפני שבוע לא הרגיש שהוא יכול לבחור צד במחלוקת החמורה הזו, ולכן הניח מיד אחרי ההמראה תחילה תפילין של רש"י, אחרי כן תפילין של רבנו תם, ולסיום, תפילין של הראב"ד.
זה סיפק לו עיסוק לחלק גדול של הטיסה, במהלכה עשה את הטקס שלוש פעמים, לאט ובכוונה גדולה, כשהוא גם מחליף טלית בין כל סט של תפילין, ובכל פעם מקפל אותה אחרי כן בקפידה רבה ולוליינות לא קטנה – המרחק בין השורות קטן מאד, אפילו שישבנו בשורה של יציאת חירום שהיא קצת יותר מרווחת.

הייתה דרמה קטנה בתחילת הטיסה כאשר הדיילת ניסתה להוציא מידיו את התרמיל ובו שלושת ערכות התפילין ושלושת הטליתות ולאפסן אותו בתאים שמעל. ככה זה בשורת יציאה בזמן ההמראה והנחיתה. אלא ששכני לא הבין אף מילה בשום שפה שאינה שפת הקודש, וכנראה הייתה זו טיסתו הראשונה בחייו, כך שהוא לא הבין למה הוא צריך להיפרד מהתרמיל, אפילו לדקה ואחז בו בעווית. טוב, תרגמתי לו והמשבר נמנע.

הסתכלתי עליו בעניין רב, על האופן שבו הרצועות שנגזרו מגבן של לפחות שלוש פרות נושקו שוב ושוב, אחרי כל קיפול מוקפד, על האופן בה הורמה קופסת התפילין של יד ושל ראש, והורדה, מסירות והקפדה אין קץ היו בטקס המאד מאד ארוך הזה.

וכשנגמר הטקס, שאלתי אותו אם הוא עושה את זה כל יום. חשבתי שאולי חרדת הטיסה היא הגורמת לו לחזור על הטקס שלוש פעמים. מסתבר שכן, הוא מניח תפילין שלוש פעמים כל יום, בשלוש גרסאות שונות. אחרי כן למדתי את ההבדלים בין הגרסאות, וגם למדתי שהרבי מלובביץ הניח כל יום ארבעה זוגות של תפילין, אבל רוב המהדרים מניחים "רק" שתי זוגות, לפעמים אחד אחרי השני, לפעמים יחד. שכני אגב, לא ידע להגיד לי בזמן הטיסה מה ההבדל בין הסוגים השונים. הוא ממיר למדנות באדיקות יתרה.

בכלל, היו הרבה דברים ששכני, וזוגתו שישבה בינינו, לא ידעו. הם לא ידעו איפה הם הולכים להיות בטיול המאורגן לדתיים שבו הם משתתפים. באופן כללי התרשמתי ששניהם, זוג צנום, נמוך קומה ושקט, נמצאים בחלק היותר נמוך של ספקטרום האינטליגנציה האנושית. הייתי מהמר שבמבחני רמת משכל הם היו יוצאים בין 80 ל 90. שניהם עובדים בעבודות שאינן דורשות יותר מדי השכלה או שכל ברשת סופרסל. האחד ב"קפואים" והשניה במעדניה. שניהם עובדים בשכר שעה מינימלי, ורשת סופרסל נותנת להם לכל היותר שש-שבע שעות עבודה ליום. הם היו בערך בני 26-27, מבאר שבע, ולהם חמישה ילדים, בשלב זה.

דיברתי אתם גם בדרך חזרה, וחקרתי קצת על הטיול שהיה להם. הם היו גם בוונציה במהלך הטיול, יום אחד, שם הם ביקרו רק ברובע היהודי ובארבעה בתי כנסת. וזהו. תמוה. אבל בין לבין נזכרתי בהם כשקראתי במהלך אותו שבוע את חליפת המכתבים בין אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד שנושאה "על שום מה מלחמה" (תודו שהנושא אקטואלי…), עליה אנחנו הולכים לדבר בפגישה הבאה של קבוצת הקריאה שלנו.

ספציפית נזכרתי בהם כשקראתי את הפסקה הבאה של זיגמונד פרויד: "גזעים לא מתורבתים והשכבות המפגרות באוכלוסיה מתרבים כבר היום בקצב מהיר יותר מן השכבות המתורבתות". על פי פרויד זה מתבטא בשינויים פיזיולוגיים של ממש בגזע האנושי, כמו שמשנים את מבנה הגוף של גזעי כלבים על ידי הרבעה סלקטיבית.

זוהי דאגה שלא מעטים חלקו, ועדיין אולי חולקים עם פרויד. בממוצע, אנשים עם יותר שנות השכלה (חילונית לפחות), מולידים פחות ילדים. אם יוצאים מהנחה שהשכלה מותנית באינטליגנציה, אזי אנשים אינטליגנטיים פחות מתרבים ופחות מעבירים הלאה את הגנים שלהם, שיש הטוענים שאינטליגנציה נובעת במידה רבה מהם. מסקנה – המין האנושי הולך ונעשה יותר טיפש בממוצע.

ברור שלא כל מי שאינטליגנטי זוכה לממש אותה וללמוד – יש נסיבות חיצוניות. אנשים מקבוצה זו כן יביאו יותר ילדים, ילדים אינטליגנטיים אפילו שאולי גם הם לא יוכלו להיחלץ ממעגל העוני ולרכוש השכלה (או לרכוש השכלה וכך לצאת ממעגל העוני).

אפשר גם לטעון שיש לא מעט אנשים שהפיגור שלהם הוא סביבתי ולא פיזיולוגי. יתכן שהזוג הדתי הצעיר שישב לידי במטוס גדל בתנאים שלא אפשרו להם להתפתח מעבר לרמה שכלית שאינה תואמת את הגיל הביולוגי שלהם. יתכן שבנסיבות אחרות הם היו בעלי מנת משכל בסביבות המאה. גאונים הם לא היו יוצאים בשום מקרה. כך או כך, יש להם חמישה ילדים, וחמשת ילדיהם יהיו במידה מסוימת של סבירות, טיפשים כמו הוריהם. ויתכן שיהיו להם עוד הרבה יותר ילדים. הם די צעירים.

כאמור, המשפט הזה במכתב התשובה של פרויד לאיינשטיין הזכיר לי את הזוג הדתי הצעיר הזה וחמשת ילדיו. כמה ימים יותר מאוחר, למרות שניסיתי להתנתק מהנעשה בישראל, שלחה לי ידידה מקנדה את הקישור הבא, ראיון מרתק של אווה אילוז ב SPIEGEL online. שלא בטובתי קראתי אותו. וכך היא עונה לאחת השאלות:

SPIEGEL: Still, an enormous wave of hatred has become visible in Israel in recent weeks. And it's not only directed at the Palestinians, but also at segments of Israeli society.

Illouz: Some basic norms of speech have been breached by some rabbis and Knesset members, who feel no qualms expressing hatred for Arabs in ways that provide legitimation to hatred. This is very worrisome. It happened because entire generations have been raised believing in religious and ultra-nationalist views.

ישראל היא אכן תופעה יחודית שפרויד לא חזה. לא רק החלכאים והנדכאים בה מתרבים בקצב יותר מהיר מהמשכילים, יש בה ציבור גדול שמסיבות דתיות מתרבה בקצב הרבה יותר גדול. וציבור גדול זה ברובו גם מסתייג מרכישת השכלה חילונית, בעיקר כדי לא לחשוף את צעיריו לפיתויים שהם עלולים לא לעמוד בהם. כי הם לא מאמינים בעמידה בפני פיתויים, הם מאמינים בהסרת והעלמת פיתויים. ולכן יש עזרת נשים, קול באשה ערווה, יש כיסוי לשיער ולכל איבר בגוף, ויש ניסיון להעלים נשים מהמרחב הציבורי בכלל. וזה משותף לדתיים היהודים והמוסלמים, וגם לדרוזים.

וציבור זה מנפק את רוב הנוער, ורוב זה של הנוער, כפי שגורסת אווה אילוז בצדק, גדל על קוקטייל נפיץ של דתיות ולאומנות (יהודית וערבית), מקבל חינוך המסתיר ממנו בכוונה את סולם הערכים הליברלי-חילוני-פלורליסטי. ולכן – אנחנו הופכים בקצב די מהיר לעם שרובו לא רק שאין לו אמפטיה לאחר, יש לו שנאה של ממש.

בסופו של דבר, זה הכל עניין של מי עושה כמה ילדים.

אני עשיתי רק שניים. הזוג האיטי מבאר שבע עשה בקצב לא איטי כלל חמישה, והוא לא יעצור שם, גם אם לא ברור איך הוא הולך לפרנס אותם משש-שבע שעות עבודה ביום בסופר, ב 23.12 שקלים לשעה, כשהוא מתפנה מהנחת שלושת זוגות התפילין שלו. טוב, אלוהים גדול, אני מניח.

 

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “רבנו תם

  1. כתבת פה כמה דברים מקוממים, אבל אני אעיר רק על עניין אחד: ההנחה לפיה יש קשר הדוק כל כך בין השכלה לבין אינטליגנציה היא מאוד בעייתית. והיות שהיא משמשת נקודת מוצא לכל השאר, יש בעיה גם עם השאר.
    בעניין הריאיון המביך עם אווה אילוז – כתבתי לך כבר בתגובה לסטטוס שלך בפייסבוק.

    • כתבתי כך: "אם יוצאים מהנחה שהשכלה מותנית באינטליגנציה"
      לא אמרתי שהעדר השכלה מצביע על היעדר אינטליגנציה. זה לא אותו היקש.
      ועדיין לא הבנתי מה פגם מצאת בדברי אווה אילוז. אשמח לציטוטים ספציפים.

      • הצרה היא שגם השכלה לא מעידה תמיד על אינטליגנציה, ולכן אני לא בטוחה בכלל שהשכלה מותנית באינטליגנציה. אני מכירה מספיק אנשים משכילים שאינם אינטליגנטים.

        אין לי כוח לקרוא שוב את הריאיון עם אווה אילוז. כתבתי לך בתגובתי בפייסבוק על אחת הקביעות התמוהות שלה שם, תוכל למצוא את זה אי שם בטיימליין שלך. גם ציינתי שיש אפשרות שזו תוצאה של תרגום ליקוי – אלוהים יודע דרך כמה שפות הריאיון הזה עבר עד שראה אור באנגלית.

        וגם בציטוט ממנה שהבאת כאן, בפוסט הנוכחי: תמוה בעיניי שסוציולוגית מקצועית מסבירה לשואלים התמים את מקורות השנאה הישראלית, ומציינת כגורם מוביל (או יחיד?) את מה שהרבנים אומרים – בלי לקחת בחשבון את מה שמלחמות וכל הכרוך בהן עושים לבני אדם ולמתינות ולאמפתיה שלהם, גם בזמן המלחמה עצמה, וגם בתקופה שאחריה.

  2. פינגבק: מגדל תצפית השמש על שם איינשטיין | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s