לא בבית ספרנו


חלק ממכרי בפייסבוק מצאו עצמם מותקפים על ידי גולשים המנסים לגרום לפיטוריהם ממקום עבודתם, לסילוקים מהמקום בו הם לומדים, או לפגוע בהם בדרכים אחרות. גולשים אלה מאורגנים בדרך כלל על ידי דף פייסבוק בשם "לא בבית ספרנו".

אלו גולשים החושבים שהבעת הסתייגות מסוימת מהרג אנשים חפים מפשע שאינם יהודים היא פגם מוסרי הדורש את פיטורי מביע ההסתייגות. הדף הזה הוא רק אחד מכמה דפים, כמו  "מחרימים את שונאי ישראל", ו"ריכוז עוכרי ישראל" שבהם מועברת סתימת הפיות ותקיפת 'עוכרי ישראל" מהעולם הווירטואלי אל העולם האמתי.

בעבר, חשבתי גם אני שמין הראוי לידע את המעבידים של אנשים המאחלים אונס לשמאלניות (בד"כ ע"י ערבים!), מוות לכל איש אישה וילד בעזה או הפיכת עזה למגרש חניה אחד גדול.  חשבתי שכדאי שידעו על הדעות המובעות בגלוי על ידי האנשים שהם מעסיקים. רק שידעו איזה מפלצות יש להם לידם. לא חשבתי לדרוש את פיטוריהם כמובן. אבל בסופו של דבר לא עשיתי זאת. בעיקר כי חשדתי שגם אם מעסיקיהם אולי לא בהכרח חושבים כמוהם, יש חשד סביר שהם לא חושבים שזה מאד נורא לאחל דברים איומים למי שהפכו אצלנו ל"לא אנשים", לאחרים  חסרי פנים ושמות ובעלי מאפיין יחיד – לא יהודי.

אבל כן הלכתי אל אותו הדף, והצעתי להם לנסות ולעשות לי משהו. גיבור גדול שכמוני (הם לא יכולים לפנות אל מקום העבודה שלי  – אין לי כזה..). לא היית תגובה. כנראה שאין מאחורי מספיק שעות פייסבוק למשוך את תשומת לב האספסוף.

אבל מצאתי מכנה משותף אחד ללא מעטים מהאנשים האלה. רובם למדו באותו בית הספר.

גם הפעם, הלכתי לראות באיזה בית ספר מדובר שם, ב"לא בבית ספרנו". וגם הפעם גיליתי שברוב המקרים מדובר באותו בית ספר:"בית הספר של החיים ". או לפעמים "האוניברסיטה של החיים ".

שם למדו רוב הגולשים מ"לא בבית ספרנו".

אז זה מה שמלמדים שם, ב"בית הספר של החיים"? "החיים" הם בית ספר לגזענות?

כנראה שכן. מסתבר שבית הספר הזה, שבו למדו כל אלו שלא למדו בשום בית ספר אחר, הוא צלוחית הפטרי שבה שורצים נבגי הגזענות ושנאת האחר. כנראה ש"בוגרי" בית הספר הזה אומרים לעצמם: "אז אולי לא למדתי שום דבר, אז אולי אני בתחתית שרשרת המזון,  אולי לא ארוויח לעולם יותר משכר מינימום, אבל היי, לפחות אני לא איזה ערבוש! ואני גם לא איזה סמולן". בארצות הברית קוראים לכאלה white trash. זו גזענות מתוך תחושה עמוקה של נחיתות.

אבל הדף הזה ודומיו חושפים שמדובר פה לא רק בגזענות מתוך רגש נחיתות. מדובר פה במלחמת מעמדות: בין אלו שלמדו בבית ספר כלשהו, ויש להם אולי מקום עבודה שאפשר להתפרנס ממנו, לבין אלו שלא למדו ואין להם. אלו שאין להם אומרים לעצמם: "אני אולי דפוק ומחוק, אבל לפחות אני פטריוט, אני עם החיילים. לפחות אני לא עוכר ישראל כמו ה"סמולנים" האלה".

פה יש לאלה שאין להם, אפשרות להכניס לאלו שיש להם.

כך לפחות הם חושבים. בפועל, למי שיש להם סיכוי להזיק, לפי מה שראינו עד כה, יהיה כנראה לא יהודי, או מי שלא עובד במשרה שאפשר לוותר בה עליו, כנראה עובד קבלן או פרילנסר. בקיצור – מישהו שהוא רק טיפ-טיפה פחות דפוק מקלגסי "לא בבית ספרנו". אף רופא, מהנדס או עורך דין לא יפגע מפרסום דעותיו בפייסבוק, לפחות לא ישירות ובגלוי.

עצוב. ועוד יותר עצוב שלא ראיתי את הסתדרות העובדים הכללית יוצאת להגנת אותם עובדים הנפגעים מהרדיפה המקרתיסטית הזו.

מי זה ג'וזף מקרתי כנראה שגם לא מלמדים שם, "בבית הספר של החיים".

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “לא בבית ספרנו

  1. כתוב טוב ואפילו מצחיק, אבל קשה לי לקשר את מה שכתוב למציאות. אנשים מכל גווני ההשכלה, כולל פרופסורים שיכולים לתת לך הרצאות יפות על מקרתי, יחשבו בדיוק כמו בוגרי האוניברסיטה של החיים, ששמאלנים הם אויבי הציונות. והם בדיוק האנשים שיכשירו את האספסוף הלהוט למעשי אלימות והסתה.
    אגב, לא הבנתי למה התכוונת ב"מביעים הסתייגות מסוימת". אני וחבריי לא מביעים לא הסתייגות ולא מסוימת, אנחנו קוראים לטבח בשמו ולא מצדיקים גם לא אחוזון ממנו. אשמח אם תסביר למה התכוונת..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s