מנהרות


את התמונה הזו ראיתי באתר הזיכרון של חומת ברלין, אתר זיכרון העשוי בחוש מידה, בטעם טוב, וכמובן, מבוצע לעילא ולעילא:escapee-tunnel-under-berlin-wall

התמונה היא של תושבת מזרח ברלין, בסוף שנות השישים, מחייכת באושר כאשר היא יוצאת בשלום בקצה המנהרה שבמערב ברלין. המנהרה העבירה אותה ועוד כחמישים בורחים אחרים ממזרח למערב כמובן, לפני שנתגלתה. "מנהרות בריחה" קראו להן אז. אנשים ברחו מהמזרח במנהרות, בכדורים פורחים, בצוללות כיס שבנו לבד. היצירתיות האנושית במיטבה.

התמונה הדהדה במוחי לא מעט צילומים דומים בשנים האחרונות, של אנשים תלויים בחבל מעל פתח של מנהרה. חלקם אפילו מחייכים, אם כי ברוב המקרים, פניהם מוסתרות בכפייה או במטפחת. במנהרות עזה כמובן. זה היה כמה חודשים לפני הצוק האיתן שנפל על רגלנו כעת.5 palestinian killed in tunnel

אני לא יודע איך תושבי עזה מכנים את המנהרות האלה, אבל ישראל הרשמית קוראת להן "מנהרות הברחה" או "מנהרות תקיפה" או "מנהרות טרור". אבל יש מן המשותף בין המנהרות האלה למנהרות של ברלין: במקום בו יש חומה, תהיה מנהרה.

כלבים יחפרו תחת גדר ויצאו החוצה, שלא לדבר על אמני הבריחה המושלמים – הגיריות. בני אדם יהפכו את זה, כמו כל דבר, לתעשייה – בדה מרקר השבוע מספרים איך זה הפך ענף כלכלי משמעותי בעזה. לחשוב שאפשר למנוע את זה, או לפתור את זה באמצעים טכנולוגיים זו פשוט חשיבה שלא לוקחת בחשבון את הטבע האנושי. אי אפשר להחזיק כמעט שני מליון אנשים בכיס קרקע קטן, לחסום את כל דרכי הים, היבשה והאוויר, ולהניח שהם ישבו שם בשקט וימותו להם ברעב ובעוני.  זה לא יקרה. גם עם שיתוף פעולה הדוק מצד מצרים, וגם עם כוח צבאי וטכנולוגיה העדיפים בסדרי גודל, תושבי עזה ימצאו פתרונות. כי אין להם ברירה.

כן, אני יודע, "הם משקיעים באמצעי לחימה במקום בשגשוג". אבל אפשר לראות אז זה בדיוק להפך:
כל אגורה שהם משקיעים בפריצת המצור, היא השקעה בשגשוג העתידי של רצועת עזה. בלי פריצת המצור אין להם סיכוי, אפילו קלוש להגיע לאיזון כלכלי ולספק את צרכי עצמם. מבודדים מכל עבר ומכל מגע עם העולם, בלי יכולת לייצא מה שהם  יכולים לייצר, בלי יכולת לייבא חומרי גלם חיוניים, אין להם סיכוי. הם מנותקים מכל שוק אפשרי. מנהרות לכן, הן פתרון חיוני מבחינתם. וגם טילים. אנחנו סגרנו להם את שדה התעופה בדהנייה? הם מאושרים כשהם סוגרים לנו את נתב"ג חלקית ליום.  ככה זה עובד איתנו – אם יכאב לנו מספיק, אולי נסכים להכאיב להם קצת פחות. לא עכשיו כמובן, שלא ניראה פריירים. אחר כן, בשקט, תוך שימור הכבוד המצ'ואיסטי של עמישראל.

בברלין, חופרים היום הרבה מנהרות – לעוד ועוד קוים של הרכבת התחתית. אנחנו לעומתם משקיעים את כל כספנו בחומות, ובטכנולוגיות כנגד מה שעובר מעל ומתחת לחומות. אנחנו משקיעים כמויות בלתי נדלות של יצירתיות הנדסית בהמשך המלחמה המתמדת במקום להשקיע אנרגיה אנושית, הומניסטית, באיכות חיינו ובשימורם, על ידי הפסקת מצב הלוחמה.

אבל אין ברירה. אי אפשר לסיים את מצב הלוחמה בינינו לבין העם הפלסטיני בלי לסיים את הכיבוש, וסיום הכיבוש דורש את חיסול מפעל ההתנחלות. ולכן לא תהיה לנו רכבת תחתית בגוש דן, ואחת לשנתיים נעצור את המדינה כולה ונספוג טילים, ונרוץ עשרים פעם ביום כמו ארנבות למרחבים מוגנים, ויהרגו לנו כמה עשרות חיילים וגם כמה אזרחים, ביחוד כאלו שיישוביהם מוגדרים "שטחים פתוחים", הכלכלה תפגע קשה, תהיה האטה במשק, תקציב הביטחון יגדל עוד, זוגות צעירים עדיין לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות דירה, אלא אם כן היא תהיה מעבר לקו הירוק. אבל היי –  נוכל להמשיך ולקבוע עובדות בשטח, עוד עיר ועוד עיירה, עוד מאחז ועוד התנחלות, עד שאי אפשר יהיה יותר להפריד בין העמים. לא יהיה פיזית איך.

ויהיו מנהרות.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מנהרות

  1. לא צריך להפריד בין העמים. הפרדה היא חומה וחומה, כדבריך, בונה מנהרות. לשאר דבריך אני מסכימה בהחלט. לי מזכירות המנהרות בעזה את המנהרות ששימשו את לוחמי גטו ורשה. בכלל, גטו עזה מזכיר לי את גטו ורשה.
    ובעולם הספרות:
    – ז'ול ורן, בספרו "מסע אל בטן האדמה" (יש גם סרט), הראה את היופי הגדול שיש שם בפנים. כולל אוקיינוס תת קרקעי, הרפתקאות שלו יאמנו ו… אהבה.
    – מנהרות המכרה (רצוי פחם) והתמוטטויות. למשל: "מה יפית עמק נוי", ריצ'רד לווליין (יש גם סרט וגם סדרת טלוויזיה).
    – מנהרת הביוב של פריז, בעיקר ב"עלובי החיים", ויקטור הוגו, והמרדף של ז'אבר אחרי ז'אן ולז'אן, שבילדותי היה י'אן ולי'אן.
    – המנהרה של תום סויר, מרק טוויין, בה נעלם לעד הרוצח ג'ו האינדיאני, אינג'ון ג'ון.
    – יש מנהרות בריחה ממחנות שבויים במלה"ע 2 בסרטים רבים. בראשם "הבריחה הגדולה" של ג'ון סטורג'ס.
    – ויש המנהרה שהביאה את האסיר אדמונד דנטס אל האסיר הזקן במקום אל מחוץ לכלא, אך גם אל האוצר ממונטה כריסטו ואל הנקמה הגדולה – "הרוזן ממונטה כריסטו" מאת אלכסנדר דיומא האב.
    – ויש את המנהרה האיומה, שני אנשים ופנס אחד במנהרה אינסופית, ב"אינני שטילר" של מקס פריש.
    – מנהרות הן מבוך. גם אלה שהוזכרו קודם. מבוכאי ידוע הוא חורחה לואיס בורחס. סיפורים אחדים משלו הוקדשו לכך. המבוך הנהדר מכולם שבנה הוא "ספריית בבל", שאינו תת קרקעי.
    – המבוך של כרתים, מתוך המיתולוגיה היוונית עם המינוטאורוס.
    – ויש גם בתנ"ך. ראשונה מכולם היא נקבת השילוח, שבימינו נעשה בה שימוש לרעה של הכיבוש, המתנחלים והארכיאולוגיות שלהם. דברי הימים ב, לב, ה, ל; ישעיהו כב, ט-יא; מלכים ב, כ, כ.
    – כמו כן מלא התנ"ך בורות ובארות, ששימשו גם למילוט. למשל: שמואל ב, יז-כא
    – החשמונים ובעיקר בתקופת בר-כוכבא השתמשו במהרות מסתור, שהמוכרת בהן היא מערת אמציה.
    – הר הבית רוחש מנהרת תחתיו, שהידועה בהן (לשמצה) היא מנהרת הכותל.
    – בהרי ירושלים כמה מנהרות כמו בסטף, בג'יב (גבעון), בעין כרם ועוד.
    – מנהרות נמצאות גם בתל מגידו ובאולמות הצלבנים בעכו.
    – יש מנהרת מילוט בין הכנסת ומשרד ראש הממשלה ועוד מנהרות סודיות ברחבי הארץ.
    – ולקינוח – המנהרה שעושה קפיצת דרך לארץ ישראל בסיפורו הנהדר של עגנון "מעשה בעז".
    אפשר, רצוי ומבורך להוסיף עוד לרשימה.
    אני כתבתי ספר ילדים על מבוך תת קרקעי שנקרא "המבוך של ארץ תות". ניתן לקבלו ב-PDF כאן:
    yaelheve@gmail.com

  2. פינגבק: התחדשות עירונית במילנו | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s