בבאוהאוס


טיולנו בגרמניה התחיל ונגמר בבאוהאוס. ביומנו הראשון על אדמת גרמניה, נחתנו אחרי הצהריים ונסענו ישירות משדה התעופה לעיר Dessau, לשעבר במזרח גרמניה, ולמחרת היום "עלינו לרגל" לקמפוס הבאוהאוס שתכנן שם וולטר גרופיוס. 18 יום מאוחר יותר, בברלין, ממש כמה שעות לפני טיסתנו בחזרה, ראינו את "הבלט הטריאדי", שחיבר Oskar Schlemmer, אחד ממורי הבאוהאוס, ליתר דיוק, שחזור שלו.

בין לבין, טיילנו בגרמניה, בעיקר באזורים שהיו במזרח גרמניה, כשבוע, ועוד כשבוע בברלין גופא, שמדד הקוליות המאמיר שלנו שכנע את זוגתי שתחייה לחזור ולטייל בגרמניה. היינו כבר בעבר לא מעט בגרמניה. למעשה, הטיול הראשון שלי לחו"ל, אחרי הצבא, היה חודש בגרמניה, וזהו. הייתי אז בתקופה של "ידיעת הארץ" ולחו"ל הייתי מוכן לנסוע רק לטובת קורס צילום, ביקור בתערוכת צילום, ביקור משפחתי, דברים כאלה. אבל ביקרתי אז גם ברוב "אתרי" התיירות המפורסמים של גרמניה, ובטיולים אחרים, השלמנו פה ושם. אבל לא החלק של מזרח גרמניה. אז זה מה שעשינו הפעם, מקומות כמו Jena, Weimar, Leipzig, Dresden וכמובן, ברלין.

את בנייני הקמפוס השני של הבאוהאוס, זה שנבנה במיוחד בעבורו בעיר dessau ראיתי לא אחת בצילומים, אבל לראות אותם במציאות זו חוויה אחרת. יש לי שתי מילים לתאר את הקמפוס: צח ואלגנטי. זהו קומפלקס של ארבעה בניינים מחוברים: סדנאות, מנהלה, מגורי סטודנטים (בהם מסתבר שאפשר ללון, כמעין בית מלון צנוע), ובניין מחבר שהכיל את אולם התיאטרון (מושבים בעיצוב Marcel Breuer) שבו הועלה בשמנו הבלט הטריאדי, זה שראינו בברלין, ומנזה.SONY DSC

כל הקמפוס מומן בנדיבות רבה בידי הבעלים של חברת יונקרס, שרצה למשוך את הבאוהאוס מ Weimar שם הצרו את צעדיהם, לעירו.  מסתבר שהמייסד והבעלים של יונקרס היה אדם שראה תועלת רבה משיתוף פעולה עם מוסד אקדמי לעיצוב, ונתן גישה לתלמידי בית הספר למעבדות וסדנאות מפעליו. הוא פרש מניהול המפעלים לפני עליית הנאציזם, כך ששוגים הקושרים את הבאוהאוס בקשר כלשהו למה שקרה אחר 1933. יונקרס הולאמה על ידי הנאצים והפכה ליצרנית מפציצים כבדים שעשו שמות באנגליה. SONY DSC

הבניין ששופץ לתפארת, ראה תקופות קשות מאז ננטש ב 1932. למדתי שהנאצים לא רק שסגרו את בית הספר שרוחו החפשית הייתה לצנינים בעיניהם, אלא אף רצו להרוס את המבנים – מדהים עד כמה הם הבינו איזה מטען אידאולוגי יש ליצירות אמנות, והבניין הזה, שכולו תוכנן על ידי גרופיוס גם כבית ספר וגם כאתר ניסויים באדריכלות חדשנית, הוא יצירת אמנות. למשל, ראו את מרפסות מעונות הסטודנטים:SONY DSC

גם אגף המשרדים, שכיום לא נראה משהו מיוחד, חדשני מאד לבניין שנבנה ב 1925, ובו אפשר לראות היום את משרד המנהל (גרופיוס) שעוצב על ידו. אם הייתי לומד שם, כנראה שהייתי רואה את החדר זה הרבה, כמו כל משרד מנהל בכל בית ספר בו למדתי.

ונמצאות בו המדרגות המופיעות בציור של Oskar Schlemmer  שכמו רוב המבקרים, לא התאפקתי והצטלמתי גם אני עליהןexport1

במרחק כ 500 מטרים מהקמפוס, נמצאים מגורי הסגל.  שכונה קטנה ובה בית אחד חד-משפחי ש  Walter Gropius המייסד והמנהל הראשון תכנן ובנה לעצמו, ושלושה בתים דו משפחתיים עבור ששה מהמורים. למשל בית דו משפחתי אחד בו גרו Wassily Kandinsky  ו Paul Klee. לא רע, ללמוד אצל מורים כאלה. בתמונה מטה התלויה שם על הקיר, הם הצטלמו (במשובה, אני מניח) באותה תנוחה כמו הפסל המפורסם של גתה ושילר, העומד בכיכר ב Weimar, מקום משכנו של הבאוהאוס מ 1918 ועד 1925. פסל שלמדתי לאחרונה ש 13 עותקים שלו ניצבים ברחבי ארה"ב, למשל בסירקוז, ניו-יורק.export2בתי המורים, ה Meisterhäuser, הן בתים לא קטנים  לבטח שלא בסטנדרד של שנות העשרים ומתוכננים לעילא ולעילא. המורים גרו בהם בשכירות, שכנראה לא הייתה כלל מבוטלת. לכל מורה היה בו סטודיו בקומה הראשונה, עם חלונות גדולים הפונים צפונה, עם חלונות מסך חדשניים מברזל, מה שאצלנו נקרא "פרופיל בלגי". חלונות אלו החלידו במהירות וגם דלפו מים – הטכנולוגיה לא הבשילה באמת אז, אבל בזכותם, התחיל תהליך ההבשלה שהגיע לשיאו היום בפרופילי  אלומיניום מאולגן של "קליל" :-(.
הבתים הדו משפחתיים נראים מבחוץ כמו בית חד-משפחתי, כי שני החצאים, שתכניתם הפנימית זהה, מסובבים ב 180 מעלות זה לזה, כך מהרחוב נראית רק דלת כניסה אחת.SONY DSC

הבניינים "שופרו" עם השנים, חלקם עם עם גגות רעפים ותוספות מגונות שונות. מסתבר שסגנון הבאוהאוס דבק באזורים רבים בעולם, כולל במקומותינו, אבל הגרמנים, כפי שאפשר היה לשמוע משאלות משתתפי הסיור, עדיין מודאגים מסוגיות כמו "איך יוכל גג הבטון השטוח לשאת את כל משא השלג". כך נראה אחד הבתים לפני ששוחזר (כמו רבים מהבתים במזרח גרמניה של לפני האיחוד)SONY DSC

חלק מהבתים שוחזרו לחלוטין, וחלקם נבנה מחדש כך רק המעטפת החיצונית זהה למקור, והחלל הפנימי כולו חולק בדרכים יצירתיות למטרה לא ברורה. בעצם, ההתייחסות היא לנפח הבית כולו כמיצב, כיצירת אמנות, כפסל. הנסיון מעניין.SONY DSC

יש עוד מבנים רבים בדסאו שתכננו חניכי הבאוהאוס, כמו למשל זה, מסעדה על גדת נהר האלבה, ובה, לא להאמין, מנות טבעוניות בתפריט, שמה Kornhaus. מומלץ אחרי סיור באוהאוס.SONY DSC

וישנה בעיר גם שכונה של "דיור בר השגה" שתכנן גרופיוס. על זה, ודיור בר השגה בגרמניה בכלל, נושא שזכה שם להתייחסות  הרבה יותר רצינית מאצלנו, תבוא עוד רשומה.
מ Dessau שבה נותרו המבנים אך לא המוסד, המשכנו ל Weimar, שם החל הבאוהאוס את דרכו, במבנים לא "באוהאוסים" שתכנן Henry van de Velde, כהמשך לבית ספר  arts and crafts שהייתה שם קודם (כנראה ששום דבר לא מתחיל באמת מדף חלק לגמרי). קיימת היום במבנים ההם אוניברסיטת הבאוהאוס, אבל השיטה החינוכית פורצת הדרך של הבאוהאוס לא מצאה המשך בשום מוסד קיים שאני מכיר.

ומה לגבי הבלט הטריאדי? התלבושות שעוצבו בבאוהאוס אבדו ונותרו שרטוטים בלבד. אין גם תעוד מוסרט של המחול עצמו. את התלבושות, משחוזרות, ראינו כבר במוזאון במדריד, אבל בברלין, באקדמיה לאומניות (הישנה, לא זו שבכיכר פריז ליד שער ברנדנבורג) העלו שחזור של הבלט, לכוריאוגרפיה שחיבר מישהו בשנות השבעים, למוזיקה אוונגרדית מאותה תקופה. התלבושות, יפות אך לא מותירות מרחב תנועה משמעותי לרקדנים, כך שזה היה יותר "תצוגת תלבושות".DSC05946

מצאתי סרטון של שחזור קודם של המחול. חלק מהתלבושות נראות זהות לגרסה אותה ראינו בברלין. לא כולן. גם המוזיקה שונה.

והנה עוד גרסה, גם זו שונה

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “בבאוהאוס

  1. פינגבק: בתוך התקרה | דרכי עצים

  2. פינגבק: על המרפסת | דרכי עצים

  3. פינגבק: אצל הג'ינג'י בתובל | דרכי עצים

  4. פינגבק: Weimar | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s