מעלה קרחות


התיישבתי בחלק האחורי של אולם קוגן, בבניין החדש של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ליד אחד שקעי החשמל הבודדים באולם (מה הקטע עם העניין הזה? למה עוד לא הפנימו שכל כסא צריך שקע?).

הסיבה היא כנס בשם TCE systems day של המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE). ישבתי שם ומלמעלה השקפתי על ים של קרחות. אני מגזים טיפה. יש באולם כמאה אנשים, מתוכם יש כארבעים (כולל שתי הנשים) שאינם קרחים. כנראה שאנשים חכמים, מתקרחים מהר יותר

אז מה היה שם מעניין? מצאתי עניין בשני דוברים שהציגו נושאים הקשורים לצילום. SagivTech הציגו תכנה לעיבוד תמונה המיועדת ליצור סרט וידאו תלת ממדי ברזולוציה גבוהה, שאפשר לשנות בו את זוית הצפיה, באורח אוטומטי מתוך אוסף קטעים של סרטי וידאו שצולמו מזויות שונות בטלפונים חכמים על ידי אנשים שונים שנכחו באותו האירוע, כמו למשל הופעת רוק, שבה אלפי אנשים בקהל כולם מצלמים ומסריטים את ההופעה מזויות שונות. בסרט הזה, שישותף ברשת חברתית נאמר, יוכל כל אחד לבחור את נקודת המבט ממנה הוא יראה את האירוע, נאמר הופעה של האבנים המתגלגלות (לא הייתי..) או נאמר חתונה, ואפילו תוך צפייה, לשנות את נקודת המבט שלו.

אם זה נשמע עתידני, אז חישבו על כל שמדובר על אוסף סרטים ותמונות שצולמו מזוויות שונות שאף אחת מהן לא ידועה, באיכויות שונות, באורך שונה ובזמנים שונים, ושהועלו לאתר של האירוע בזמנים שונים. לא במהלך האירוע עצמו – שם אין מספיק רוחב סרט להעלות אפילו וידאו אחד, אפילו לא לשיחות טלפון לכל המוני הצופים. מאתגר. זהו בעצם פרויקט מחקר פן-אירופי ש SagivTech מספקים לו שרותי תכנה במיקור חוץ. עתידני, מאתגר, אבל אפשרי. בסופו של דבר, הצופים יראו סרט וידאו שאף אחד בעצם לא צילם אותו, במיוחד כאשר הם יבחרו נקודות מבט שאינן מתלכדים עם אלו של אחד הצלמים.

ההרצאה האחרונה בכנס הייתה של Core | photonics . הם עוסקים בתחום הנקרא  Computational Photography. ומפתחים מצלמות לשוק הטלפונים הניידים, מצלמות מרובות מִפתחים. (multi-aperture).

הסיבה הראשונית לפתח מצלמה כזו היא כדי להקטין את עובייה, ולאפשר להתקין אותה בטלפונים יותר ויותר דקיקים. הרעיון פשוט קונספטואלית ומסובך למימוש. העובי של העדשה הוא פונקציה של קוטרה. אם מפצלים את החיישן לשתיים, ושמים על כל חצי עדשה נפרדת, אפשר להקטין את קוטר כל אחת מהעדשות ולכן את עוביין. וכך, המצלמה כולה יכולה להיות דקה יותר, ואתה הטלפון. אפשר כמובן לחלק את הגלאי לארבע, או כל מספר בעצם. יש חברות אחרות שפיצלו את החיישן ל 16 חלקים ובעצם מספקות מערך של גלאים, כל אחד עם העדשה שלו. הקושי טמון במיזוג התמונות מהגלאים הממוקמים אחד ליד השני, לתמונה אחת.

חלק מהקושי נובע מהצורך לתקן את הסטייה הנובעת מזה שכל אחד מהגלאים רואה את התמונה בזווית מעט אחרת. אבל מי שאלוהים נותן לו לימונים, יכול לעשות מזה לימונדה..וכך, כיוון שהמרחק בין הגלאים ידוע, אפשר לחשב בדרך גיאומטרית את העומק של כל חלק מהתמונה, ובכך לייצר "מפת עומק" של התמונה המצולמת. מפת עומק כזו יכולה לשמש להרבה מאד עיבודים נוספים, כמו למשל הסרת/החלפת רקע, או בידוד של אובייקטים.

מה עוד אפשר לעשות עם ריבוי גלאים ועדשות? יישום אחד שהוצג בכנס, היה שילוב של גלאי אחד החש בשחור לבן (ללא מערך פילטרים באדום-ירוק-כחול (RGB), כלומר זה החש רק Luma ומערך אחר שלו יש מערך פילטרים, ומשמש בעיקר ללכידת הצבעים (Chroma). אפשר כך לספק רגישות גבוהה יותר לאור, ששקולה ליותר מ EV אחד (צמצם נוסף או הכפלת זמן הצילום). והתוצאות שהוצגו היו אכן מרשימות.

ויש עוד, לא מעט.כמו למשל "זום אופטי" בעל טווח יותר רחב. זום אופטי בהקשר הזה הוא לא מה שחשבתם. בדרך כלל, במצלמות של טלפונים מתכוונים לכך שהעדשה בעלת אורך מוקד קבוע, אבל לחיישן יש רזולוציה מספיק גבוהה עד שגם כאשר בוחרים רק את מרכזו, במצב "טלסקופי" יש בריבוע הזה מספיק פיקסלים לספק את הרזולוציה הנקובה. ולכן הזום "אופטי" כי הוא לא מקריב רזולוציה במצב Tele. כלומר, הוא כן מקריב, אבל זו רזולוציה שלא סיפרו לך שיש ממילא.

כאשר יש יותר מחיישן אחד, אפשר על כל חיישן לשים עדשה בעלת אורך מוקד אחר, למשל אחת רחבת זוית ואחת טלסקופית, וכך לספק טווח זום יותר רחב.  Core | photonics מדברים על תחום של 3X זום, וזה מורכב משילוב של שני חיישנים שעל כל אחד מבצעים זום דיגיטלי למעשה של 1.7 X לערך, וכך יוצא שלא צריך רזולוציה מאד גבוהה של החיישן. הם נקבו ב 45 מגה פיקסל בשני החיישנים גם יחד, במקום 72 מגה פיקסל בחיישן יחיד, כדי להגיע זום של 3X. והעדשות גם פחות עבות, כי קוטרן קטן יותר. רעיון טוב.

עצם הרעיון, של תמונה המכילה מבט אל העולם ממספר נקודות מבט ובמספר אופנים שונים מעניין פילוסופית, ויש לי הרבה מה להגיד על זה, אלא שמאוחר, אז בפעם אחרת…

נכון שכבר בתחילת הצילום היה נפוץ צילום סטריאוסקופי שיוצר משתי עדשות ושתי "חיישנים" (אז קראו להם נגטיבים..) אבל פה מדובר על תמונות בדו-מימד, כאלה שהאופן בו יוצרה התמונה, והאלגוריתמים שבהם השתמשה התוכנה הם לגמרי תעלומה הן לצלם והן לצופים. שוב נכון שכבר כיום, המשתמשים לא יודעים באמת איך מותמרת האינפורמציה ממערך החיישנים שתחת למסכת ה RGB למידע גלמי, ואיך מידע זה נדחס אחרי כן, אבל פה מדובר על סקלה אחרת לגמרי של עיבוד תמונה.

יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות עם ריבוי חיישנים וריבוי עדשות. אבל על כך ברשימה הבאה (בכתיבה…).

 

 

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מעלה קרחות

  1. למי שתוהה, מצאתי סימוכין לכך שאין הכי נמי.
    (היינו, אודיטוריום קוגן ≡ מאייר 280.)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s