Taghaza, Mali


גיבור "המומר", סיפורו הבורחסי משהו של אלבר קאמי, נודד דרומה את תוך המדבר, כדי להגיע אל "עיר המלח",  Taghaza ולהמיר לנצרות את תושביה. בסיפור, זה לא נגמר טוב, אפילו רע מאד. אבל סקרנותי התעוררה כשהתברר לי שאכן יש מקום כזה, בשם Taghaza, במאלי של היום, קצת דרומה מהגבול האלג'ירי. המקום היה חלק מאימפריית Songhai המוסלמית, ננטש מ 1591, ואכן היה בנוי כולו מגושי אבן מלח. קאמי מסתמך כנראה בתיאורו של המקום על הנוסע ממרוקו איבן-בטוטה, שלא נהנה מביקורו שם ב 1352, ותיאר את מי השתייה במקום כמלוחים (brackish), ואת המקום עצמו כמלא זבובים.

יש לי משיכה עזה לערים מסתוריות במדבר, לעיר האגדית Zerzura אפילו נסעתי, כדי להוכיח לעצמי שהיא אכן לא שם, בלב Gilf Kebir. אבל Taghaza הולכת להיות אתגר יותר רציני. מאלי היא מזמן אחד מהמקומות ברשימה שלי, של מקומות אותם אני מקווה לבקר לפני שאתפגר. לטימבוקטו שבמאלי (787 דרומה מ Taghaza) אני משתוקק להגיע עוד מילדותי, אבל גם Bamaco מתהדרת במסגדי בוץ מפוארים שכמוהם הייתי מאד רוצה לראות.

אלו מבנים שצריך כל הזמן לחדש, במיוחד אחרי אירוע נדיר של גשם. גיבור "המומר" מייחל לגשם שישטוף את העיר וימיס אותה עד הקרקע. זה לא קורה בסיפור, אבל זה כן קורה במקומות (בהם הייתי) כמו נאת המדבר Siwa בגבול לוב-מצריים. אפשר לראות שם, ואכן גם ראיתי, ארבעה "עותקים" של היישוב – אחרי כל אירוע כזה של גשם חזק, אחת לכמה מאות שנים, נוטשים התושבים את העיר המומסת ובונים לידה עותק חדש של העיר.

אבל כאשר הגשם לא עד כדי כך חזק, נדרש רק תהליך שנקרא re-mudding כדי לחדש את המבנה. כשעושים את זה, כך זה נראה:

ועכשיו נוספה לרשימה שלי Taghaza. כמעט ולא מצאתי צילומים של המקום, אולי כי מעט מאד אנשים מגיעים לשם,  העיר, אכן עיר של מכרות מלח בעברה, ננטשה. האזור כולו מסוכן מאד לביקור כרגע, ונתון לשליטתן של מיליציות אסלאמיות שהן שילוב בין פלג המאגרב של אל-קעידה, לוחמי טוארג מוסלמים ("האנשים הכחולים" – כנראה האנשים עליהם חשב קאמי כאשר כתב את תיאורי תושבי "עיר המלח") ומיליציות אסלאמיות מלוב, שנדדו דרומה לשטח ההפקר של צפון מאלי, במשולש שבין גבולות אלג'יר ומאוריטניה (המדינה המוסלמית המערבית ביותר בעולם, הידעתם?) כאשר חוסל קדאפי פטרונם.

בסוף סיפור "המומר", מגיע חיל מצב צרפתי לעיר, ומגיעים להסכמה עם התושבים על הצבת 20 חיילים מחוץ לחומה. כמה שנים יותר מאוחר, בינואר 2013 נדרשו 4000 חיילי קומנדו צרפתיים, יחד עם עוד כ-7500 חיילים מכוח רב לאומי שרובו מהמדינות השכנות, וכן כמה יחידות מצבא מאלי, כדי לחזור ולשלוט, חלקית, בצפון מאלי. חלקית בלבד, כי בנובמבר האחרון, נחטפו ונרצחו שם שני עיתונאים צרפתיים.

המורדים האסלמיים הספיקו לגרום נזק עצום לאוצרות התרבות של טימבוקטו, כמו למשל למסגד הזה:Sankore Mosque - TIMBUKTU Photos (6)יתכן ש-Taghaza לא ניזוקה, אולי בגלל ששכחו על קיומה, או אולי בגלל שהיא כבר הרוסה… זה הולך להיות אתגר להגיע לשם, אבל בניגוד לגיבור סיפורו של קאמי, אני לא מתכוון לשלם למורה הדרך מראש, ואין לי כוונה להמיר אף אחד על דתו (קרניזם זה לא דת, סתם אידאולוגיה).

כך נראה האזור בו הפיקו את המלח, שם ב Taghaza

מצאתי גם תמונה של מכרות המלח עליהן מספר גיבורו של קאמי

מה דעתי על הסיפור של קאמי? נראה לי שהוא מושפע מ"החורבות המעגליות" של בורחס, אבל לבורחס יש רעיונות יותר מעניינים ופילוסופיה יותר מעמיקה מאשר לקאמי. יש בסיפור קצת פורנוגרפיה של מין פגאני והתעללות, הבאים כנראה מתוך איזו ראיה יורו-צנטרית מובהקת של קאמי, הרואה כנראה כל אלוהות שאינה יודו-נוצרית כאלוהות של רוע מוחלט, במקום אלוהות ה"חסד" הנוצרית.

התיאורים של החום הלוהט והשמש הקופחת כברזל מלובן בסיפור גם הם קצת חוזרים על עצמם, אבל זהו מוטיב חוזר בסיפורי קאמי, החל מהשמש הקופחת על ראש גיבור "הזר" וה"כופה" אותו לרצוח את הערבי שם בסיפור. אני מתחיל לקבל את הרושם שאף שנולד באלג'יר, מזג האוויר בצרפת התאים לקאמי יותר…

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “Taghaza, Mali

  1. פינגבק: פחד | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s