אזיאטים


מה לדעתכם המתאם בין מעמד סוציו-אקונומי לפתיחות לזרים? ל"פטריוטיות"? לנכונות לקבל ביקורת מגורמים מין החוץ? דברים מעין אלה…
אם אתם בחוג ללימודי אסיה, אז יהיה זה מחקר לגיטימי לבדוק את המתאם הזה עבור סינים, ולהשוות גישות בין תלמידי תיכון של עשירים בעיר גדולה כמו שנגחי, תיכון של מהגרי עבודה באותה העיר ותיכון בעיר שדה נידחת וענייה.

אני לא חוקר בחוג ללימודי אסיה ולא ערכתי את המחקר הזה, אבל הנחתי הייתה שהמתאם יהיה כמו כאן אצלנו, ובעצם כמו בכל מקום אחר בעולם. סוג גלוי הוא שגזענות / שנאה ופחד מזרים ותפיסות עולם לאומניות נפוצות יותר בקרב בוגרי "בית הספר של החיים" / "האוניברסיטה של החיים". והנה – הפלא ופלא, גם המחקר על תלמידי התיכון בסין, שאת מסקנותיו שמעתי בכנס ששמו היה "אסיה כרעיון", הניב את אותן התוצאות. אבל זה מחקר על סין,בשיתוף עם חוקרים סינים, סין היא הדבר החם היום, העתיד. ולכן, הכל , פחות או יותר, הולך בתחום הזה.

עוד מחקר שעליו שמעתי באותו הכנס, שם בבית הסטודנט המדהים של אוניברסיטת חיפה, היה התחלה של עבודת דוקטורט של מישהו, שנושאה, תחזיקו חזק, הוא "סצנת הג'ז של שנגחי". כשאני חושב על נושא עבודת המאסטר שלי; "מיכשולים דיאלקטריים במוליכי גל מלבניים", אני תופס איזה אידיוט הייתי, הן בבחירת הנושא והן בבחירת התחום.

היו לא מעט נושאים ממש מעניינים בכנס הזה, שארגנו ארבעת המחלקות ללימודי אסיה, מאוניברסיטאות חיפה, ת"א, העברית ותל-חי. הצטערתי שהגעתי רק ליום השני שלו, ושלא יכולתי להתפצל לחמישה ראשים, וללכת לכל חמשת החדרים בהם התקיימו הרצאות במקביל. כמי שכל כך זר לתחום, הכל היה לי מעניין, גם אם רמת החומר או רמת ההצגה לא היו מהרמה הגבוהה ביותר. לא הכל היה אפילו קשור באמת ל"אסיה", כמו אותה הרצאה מופשטת לחלוטין על אדריכלות אסייתית, שניסתה לתאר קריטריונים של "טוב" באדריכלות שלא היה ברור לי עד כמה הם ספציפיים לאדריכלות אסייתית. הקשר היחידי שראיתי היה שהאדריכל שהציג היה ישראלי העובד ופועל בטוקיו שהציג בכנס על אסיה. אולי פספסתי משהו.תמונה

היה גם מושב משותף, שבו נאם דיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר. שמחתי לשמוע אותו מתייחס לאירוע שבוטל באוניברסיטה שבועיים קודם. בני הכפר יחד עם רק"ח ניסוי לקיים עצרת לציון יום הנכבה, באולם סגור. לא אישרו להם את הכנס, ולא רק זה, האוניברסיטה התמלאה אנשי ביטחון, רוב השערים בגדר ננעלו, פניקה מוחלטת.כל זה כדי למנוע מהנואם המרכזי שהוזמן לנאום. פתטי. הדיקן הקדים ואמר, בכנות נדירה, שהוא יכול להגיד מה שהוא הולך להגיד אך ורק בזכות היותו "לבן", כלומר יהודי, גבר, פריבילגי לגמרי. ואז, קרא שיר של מחמוד דרוויש, תחילה בערבית (במבטא ממש טוב, עד כמה שאני יכול לשפוט) ואחרי כן בעברית. חשבתי לעצמי שאמירות כאלה, אפילו כאלה שלא נדרש אומץ רב עבורן, לא מספיק נפוצות כאן ועכשיו, חבל.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אזיאטים

  1. צחקתי למקרא: "כשאני חושב על נושא עבודת המאסטר שלי; "מיכשולים דיאלקטריים במוליכי גל מלבניים", אני תופס איזה אידיוט הייתי, הן בבחירת הנושא והן בבחירת התחום."
    מתוך הזדהות כמובן…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s