הומו מפגר


יש קורס אחד בו אני לומד בימי ראשון' בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה  על רב תרבותיות ופמיניזם. כלומר, למדתי עד עכשיו. מהשבוע הבא ניסע לקיבוץ תובל באותן השעות, לסדנה אצל נטורופט ידוע אחד. נראה איך זה יהיה.

בגלל הקורס הזה, חשבתי שיכול להיות לי מעניין ללכת להציץ ביום העיון על "מיניות ומוגבלות בהקשר רב תרבותי" שארגן החוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. המיקום היה קצת מוזר, במועדון המעונות, אבל היה לי כמה שעות בין ביקור במשרד כוח אדם לסיעוד המעסיק את המטפל של אבי לשיעור בכתיבה פילוסופית, אז הלכתי.

הגעתי קצת באיחור, ואז הסתבר לי שזה לא היה ממש כנס אקדמי. ראש החוג לסיעוד שפרש, פרופסור יואב לביא, החל לעבוד בחברה בשם "לאורך הדרך", מרכז רב תחומי לחינוך יעוץ וטיפול, עם התמחות בטיפול באנשים עם מוגבלויות, והמטפלות המיניות של החברה הציגו את עבודתן עם אנשים בעלי מוגבלויות במסגרות שונות. הדגש היה אכן על רב תרבותיות, והמיקוד היה על אוכלוסייה ערבית, חרדית, של מהגרים (בעיקר רוסים) ולהקטב"ית (ה ק' באמצע נוסף לציין קווירים – גם זה משהו שלמדתי שם.)

הערב נפתח בביצוע שלושה שירים של חבורת הזמר א.ד.נ.מ., ארבעה גברים וחמש נשים, שכולם בשיקום. לא ידוע לי ממה הם סובלים, אבל רואים שהם פגועים במידה כזו או אחרת. עד שהם התחילו לשיר. ואז אני פשוט התחלתי לבכות. לא יכולתי לעצור את עצמי – האושר שעל פניהם, האור, החיוכים – פשוט מדהים איך הם "נדלקו" כשהם התחילו לשיר. לא מצאתי סרטון ביו-טיוב לשתף, אני מתאר לעצמי למה. מאותה הסיבה אין כאן צילום שלהם.

המצגות היו לא ממש "אקדמיות", ורבים מהמאפיינים שהוצגו לגבי היחס למיניות, מוגבלויות, ומיניות של אנשים עם מוגבלויות בתת-קבוצות אלו של החברה הישראלית היו כאלה שתאמו את החשיבה הסטראוטיפית שלי, אחד שלא נמנה על אף אחת מהקבוצות האלה, עליהן. טוב שיואב לביא, שפתח את הכנס, הציג שני לקחים שהוא למד מנסיונו: 1 – אף פעם אל תניח שמישהו מתרבות אחרת חושב כמוך, ו 2- אף פעם אל תניח שמישהו לא חושב כמוך רק בגלל שהוא בא מתרבות אחרת. אכן, מסלול פתלתל שצריך לפסוע בו בזהירות.

היה מעניין לשמוע על סוגי הסיבות שבגללן אנשים מתת-קבוצות שונות באים לטיפול מיני. מטפלת מינית מוסלמית המועסקת ב"לאורך הדרך" , סיפרה שהסיבה היחידה (בהכללה) שבגללה באים (כמעט תמיד גברים) ערבים לטיפול מיני, הוא בעיות בביצוע "חדירה". בעיות של העדר זיקפה או שפיכה כה מוקדמת שאינה מאפשרת חדירה. על פי מושגי החברה הערבית, כך למדתי, אין באמת בעיות אחרות בתפקוד המיני הדורשות טיפול (כבר אמרתי שזו הכללה?)

בחברת המהגרים, למדתי, היה דיכוי רציני של מיניות בברית המועצות ובני הארבעים-חמישים (היום) שהגיעו משם, מושפעים מזה.DSC05201

דניאלה יקירה, מטפלת מינית חרדית, בכסא גלגלים, סיפרה על היחס למיניות של מוגבלים בחברה החרדית. דמות מאד מרשימה, ועם סיפורים מרתקים. בחברה החרדית מסתירים אנשים בעלי מוגבלויות. לא מנסים כלל לשדך אותם, כדי לא לפגוע בסיכויי השידוך של בני המשפחה האחרים. נוכחות מפגר במשפחה, למשל, עלולה לגרום לאחיו שיצטרך להתחתן עם יצור נחות ממנו, כמו למשל חוזרת בתשובה רחמנא ליצלן.  מסתבר שכן מצליחים לפעמים לשדך גברים בעלי מוגבלויות לנשים "נורמליות" או בעלות מוגבלות גבולית, אבל אף פעם לא להפך. כנראה שהעדר פין שקול למשל להעדר אינטליגנציה סבירה, או העדר רגליים..

מסתבר גם שהיות חלק מהמסגרות למוגבלים מוגבלות לבני אותו המין, דוחף לא מעטים מהם לזרועות בני אותו המין, גם אם בנסיבות "רגילות" היו נמשכים לבני המין השני (אם אפשר בכלל לדעת את זה..) אלא שבחלק מהחברות האלה (חרדים, רוסים, …) יש סטיגמה רצינית על יחסים עם בני אותו המין, דבר שהמטפלים והמטפלות המיניים (הרוב הן מטפלות) צריכות להתמודד אתן. היו כמה תיאורים מרתקים של מטופלים והאופנים בהן המטופלות התמודדו אתן. הן באמת ובתמים עושות עבודת קודש. לא היה לי מושג שיש כאלה דברים בכלל.

מה שמסבך מאד את נושא הטיפול המיני באנשים עם מוגבלויות, חוץ מקשיים פיזיים של ממש בקיום יחסי מין – יש מקרים שהמטפלים של הנכים צריכים למקם אותם פיזית זה כנגד זה, ולפעמים לתמוך בהם פיזית במהלך האקט – מאד קשה לתחזק אינטימיות בנסיבות כאלה, ופה באות המטפלות המיניות לידי ביטוי. אבל הבעיה של רוב בעלי המוגבלויות, במיוחד אלו שהתפתחותם מעוכבת, היא שסביבתם מתייחסת אליהם, בשל יכולותיהם המופחתות, כאל ילדים חסרי מיניות. ולא כך הם הדברים – יש להם מיניות, וצרכים, ורצון לקשר גם מיני וגם רגשי סתם. אבל הם לא מקבלים הזדמנויות לקיים קשרים, וגם כיש להם קשרים, החברה לא מאשרת, אני מניח שגם בחברת הרוב, לא רק בתת הקבוצות הנופלות תחת העיסוק הרב-תרבותי.

אבל נאלצתי לנטוש את יום העיון המאד מעניין הזה, כי התחיל השיעור בכתיבה פילוסופית. קשה להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת, למרות שאני באמת מנסה..

גם בשיעור שאחרי כן, פילוסופיה של מדעי החברה, "נאלצתי" להחמיץ את חלקו הראשון של השיעור, כדי ללכת לסמינר החוג לפילוסופיה, שם הרצתה ד"ר עילית פרבר, מהחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב

על "וולטר בנימין ושאלת היחס בין כאב ושפה". בנימין היה אמנם יהודי חכם. (לא מספיק חכם לעלות ארצה בזמן, במקום להתמהמה תחת הכיבוש הגרמני ולהתאבד בסופו של דבר על הגבול לספרד). אבל גם הוא נפל במלכודת האנתרופו-צנטריזם. כי דווקא במקום הזה של הכאב, של הטראומה, של הסבל, המקום בו אין לנו מילים, בו אובדת לנו השפה, דווקא המקום הזה, בו אנו נמצאים הכי קרוב לאופן ההוויה החייתית שלנו נראה לו  כמקום שמאפיין את בני האדם, את ההומני. נו שויין.

מדהים עד כמה עמוקה ההדחקה אצל רבים וטובים, של עצם האפשרות של סבל בעלי החיים. תבקש להביא כאן את הציטוט הבא, משל Jeremy Bentham

"The question is not, can they reason? nor,can they talk? but, can they suffer?"

ואז חזרתי לשיעור, ואחרי השיעור עוד הלכתי לפגישת הכותבות הדו-שבועית, והקראתי להן את הסיפור שכתבתי על ברכה, ושמעתי את סיפוריהן, והערנו הערות כאלה ואחרות האחד לשנייה, וחזרתי הביתה על ארבע והלכתי לישון…

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “הומו מפגר

  1. הי גד, גם אתה נפלת במלכודת האנתרוצנטריזם בהערתך על בנימין. כלומר, מלכודת הציונות-צנטריזם. ובאשר לכך, המעבר בין שני חלקי הרשימה שלך, זה על הנכות וזה על בעלי החיים, מדבר על מלכודת האנתרוצנטריזם. רבות מאיתנו סבורות שיש א/נשים שאינן בנות אדם (ועל כן מותר להורגן, למשל). זה לא התחיל בגרמניה. זה תמיד שם. הציונות מאפשרת לנו להרוג א/נשים במצפון שקט, כי הן לא א/נשים, אלא אויבות. וכך משתפות א/נשים בכל העולם פעולה עם הרג והדרה של א/נשים אחרות מהן. וכך מרשה לעצמה האנשות, לרצוח ולזלול בעלי חיים, ולרצוח ולזלול את כדור הארץ. הכול מהאנתרוצנטריזם. וכך אני מוצאת עצמי רב תרתותית, אבל אוכלת בשר. רב תרבותית, אבל מתגייסת לצבא. רב תרבותית אבל שופטת את אולמרט על הכסף ששדד ולא על המלחמות האיומות שיזם וההרג והסבל הרב שחוללו. אולמרט, כשרון, הם קודם כול צוררים ורק אחר כך מושחתים. עכשיו בוא נסתכל על אובמה וכמובן בוש לפניו. וצ'רצ'יל. וכי אלוהים נתן את כל הרע להיטלר ואת כל הטוב לצ'רצ'יל? איך נקרא לאנתרוצנטריזם הזה? דמוקרצנטריזם.

  2. הייתי שמח אם וולטר בנימין היה מקבל את הצעת גרשם שולם ובא ללמד באוניברסיטה העברית, בלי קשר לציונות פשוט כי
    1 – אז היה מספיק לכתוב יותר והיינו כולנו נשכרים
    2 – האקדמיה הישראלית הייתה נשכרת גם היא, אולי היה לי יוצא ללמוד אצל תלמידיו…

    לגבי אולמרט – אין ספק שנגרם הרבה יותר נזק מההחלטות שקיבל בתפקידו הרשמי, אבל מצד שני גם פרשות השוחד שבהן הורשע, הן כנראה רק קצה הקרחון, ויש עוד כמה עשרות שקלים לא ידועים על כל שקל שידוע שקיבל. להרשעה בפרשות השוחד יש לפחות אפקט הרתעתי, כלפי אחרים .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s