מותו של סוכן


יד נגעה בכתפו. שלמה התעורר וראה את יוסי ודני, עם נשותיהם וילדיהם, מקיפים את מיטתו.
היה משהו מוכר בתמונה הזו, ותוך ששקע בחזרה לדמדומי סף ההכרה שבהם היה שרוי כבר יותר משבוע, ניסה להיזכר איפה הוא ראה את התמונה הזו קודם.

שוב מגע יד בכתפו, וטלטול. הוא התעורר, ונזכר. כך הם היו כולם מסודרים סביב מיטת אשתו, הראשונה, ביום האחרון לחייה, לפני יותר מעשרים וחמש שנים. אז, הם הופיעו פתאום, אחרי שנעלמו מחייהם לחלוטין כמה שנים קודם. כאילו זומנו על ידי צחנת המוות שאפפה את אשתו אז, בימים שלפני מותה, אותה צחנה שהוא פתאום הריח, גם פה בחדר.

הביקור ההוא נגמר רע. הוא היה הבסיס לטענתם שאמם ביקשה להוריש להם את ביתו. למרות שאשתו כבר הייתה מורדמת ומונשמת באותו ביקור, ולא חזרה להכרה עד מותה, טענו דני ויוסי בבית המשפט שעליו למכור את הבית הזו בו גדלו ושבו הוא עדיין גר אז, ולחלק את התמורה ביניהם, כי כך בקשה אמם על ערש דווי. גם נשותיהם העידו שכך שמעו במו אזניהם. שלמה כמעט והפך חסר בית, אבל בית המשפט קיבל את צוואתה הכתובה ששלמה הציג.

מאז אותם דיונים בבית המשפט ועד היום הוא לא ראה אותם. לא את דני, בנה מנישואים קודמים, ולא את יוסי, בנם המשותף. גם את ילדיהם לא ראה מאז אותו יום.

והנה הם כולם שוב כאן, מסודרים פחות או יותר באותו הסדר אבל בהרכב מורחב, סביב מיטתו. ילדיהם כבר מבוגרים וחלקם כבר נשואים, והביאו עמם גם את בני ובנות זוגם, וגם נכדה, ג'ינג'ית עם צמות, שעל קיומה אפילו לא ידע.

אז מסתבר שמצבו אכן קשה. כה קשה עד שהריח, ריח מותו הקרב, הגיע לנחיריהם, היכן שהם לא גרים בימים אלה. הוא שם לב שהפעם הם לא חוזרים על טעותם מאז, בעת גסיסת אשתו – הוא לא החמיץ את נוכחות הצלם המתעד את המתרחש במסרטת וידאו, וגם היה לו ברור לאן השיחה הולכת.
אבל לא היה לו כוח להתנגד, וגם לא היה לו אכפת. כבר לא היה בו כעס עליהם – הוא כבר היה מעבר לכל הרגשות האלה. הוא רק רצה שיזכרו אותו לטובה, לפחות לזמן מה, עד שיגלו שמאמציהם היו לריק, שהקופה ריקה.

"כן, בטח שאני רוצה להשאיר לכם משהו" ענה לשאלה, הרטורית משהו. "יש מספיק לכולם…". כך הרי גם  הבטיח בזמנו לרות, אשתו הנוכחית, שלא נכחה בחדר. שמיד אחרי הליכתה לקפטריה, הופיעו בחדר שני ילדי אשתו הראשונה על משפחותיהם. שלמה לא היה מטושטש מכדי לשים לב גם למקריות לא מקרית זו.

הוא היה אמנם מטושטש מהתרופות, מהעדר הספיקה של ליבו, מקריסת המערכות הכללית בגופו. אבל לא מטושטש מספיק לשכוח שהתשלומים שחברות הביטוח מעבירות לו מתוך הפרמיות של האנשים שביטח בימיו כסוכן ביטוח, הלכו והצטמקו. שאם ישרוד את התקף הלב הנוכחי, לא תהיה לו דרך להמשיך ולהסתיר את הדברים מאשתו. שאין לו שום חסכונות, ורכושו העיקרי בחיים הוא הדירה שבה הוא גר כעת עם רות, שאת עלות רובה היא שילמה, ותצטרך להמשיך ולשלם הרבה שנים אחרי שילך.

הוא ניסה להסביר להם את כל זה, להגיד שבעצם יש לו רק חלק בהדירה אף שהשכיל לרשום את כולה על שמו. שהוא מאד היה רוצה להשאיר להם משהו, אבל קשה לו. וגם קשה לו לדבר ולהסביר. אבל הם היו כל כך נחמדים אליו, ואשתו של יוסי חבקה את כתפו, והנכדה שאת שמה לא ידע טיפסה על מיטתו נישקה את לחיו, ודני שאל אותו אם ירצה אולי כוס מים. ולפתע, תחת כוס, שם עט בידו, ודף נייר תחת לעט, וביקש ממנו רק חתימה אחת קטנה, "כפי שסיכמנו". ובנו יוסי הופיע פתאום עם שני אנשים ששלמה לא הכיר, וגם הם חתמו, והצלם צילם.

והחדר היה פתאום ריק.

כשרות חזרה, לא סיפר לה על הביקור. לא היה לו כוח להשיב על השאלות שידע שתשאל, השאלות  שלא רצה לשאול בעצמו. כמו "למה עכשיו?", ו"מה בדיוק קרה פה בזמן הביקור?". היה לו ברור שאם קרה פה משהו, קרה משהו שהוא הפרה ברורה של אותן ההסכמות המפורשות והמובלעות שהפכו אותו לבעלה של רות לפני עשרים שנה.

היו לו ממילא רגשי אשמה על ההתרחקות הזו מילדיו, שאמנם החלה שנים לפני מות אמם, אך בעקבות המשפט הפך לקרע. בדיעבד, שלמה לא היה יכול להאשים את בניו על שלא הבינו למה הוא לא מסייע להם כספית כמו שחשבו שהוא מסוגל – כבר אז עמל קשה לטעת בכולם תחושה של היותו הרבה יותר מבוסס כלכלית מכפי שהיה באמת. זה היה חשוב לעבודתו כסוכן ביטוח, וכנראה שדי הצליח בכך – להראות מצליח.

כשהופיעה רות בחייו, הקרע בינו ובין בניו הפך לנתק בלתי הפיך. כאשר הוא מכר את ביתו באזוּר, ועבר לדירתה השכורה של רות בתל אביב, הוא לא חילק את הכסף ממכירת הבית בין ילדיו. הפעם, הייתה זו רות שהתנגדה. אולי, חשב, אפשר להגיד שהקרע היה גם קצת באשמתה? אולי זה לא נורא שילדיו יקבלו מעט מהמעט שישאיר אחריו, גם אם זה בניגוד להסכמות שבינו לבינה?

במצבו כבר לא ראה צורך להשלות את עצמו לגבי ההסכמות האלה. רות, בת חמישים כשהכירו, גרושה מבעל אחד ואלמנה מבעל שני, חיפשה בן זוג כמה שנים, ומצאה את שלמה: מבוגר ממנה, חולני, לא משכיל. אמנם יליד ברלין, אבל ממשפחה פולנית – מין "אוסט-יודה" מזרח אירופאי כזה, לא "מרכז אירופאי" כפי שהיא רואה את עצמה. שלמה גם ראה את תמונות בעליה הקודמים, וידע עם מי היא כל הזמן משווה אותו, הבין בדמותו של מי היא מנסה לעצב אותו מחדש.
לא בהצלחה גדולה, אמר לעצמו, בכל זאת – אדם בשנות השישים לחייו… אבל הוא היה חייב להודות שאת העובדה ששרד עד כה הוא חייב לזה שהיא לקחה אותו לידיים, כפרויקט, לעובדה שהוריד משמעותית במשקלו בזכותה והחל לאכול בריא, שהיא לקחה אותו לרופאים, וטיפלה בו, ובפועל, האריכה את חייו בעשר שנים לפחות.

הוא ידע, שבעיניה, הוא לא היה מציאה אלא פשרה. משענת שעליה קוותה שתוכל להיסמך בזקנתה, חמרית לפחות. אלא שרות הולכת לגלות בקרוב עד כמה הייתה זו "משענת הקנה הרצוץ". כי כאשר הוא כבר לא יוכל לתווך בינה לבין מצב חשבונות הבנק שלהם, כשהיא תאלץ לקרוא את דפי החשבון בעצמה במקום "לתת לו לטפל בדברים", היא תגלה את העובדות.
היא לא הולכת לזכור אותו לטובה אחרי שתגלה את עומק ההונאה. בטח שלא כשתצטרך לריב עם בניו על הפירורים.

אבל הרי הם חיו יחד חיים נוחים למדי בסך הכול, אמר לעצמו. הם הרי כן נסעו להם בעולם – ככל שמצב ליבו אפשר זאת, ונפשו פה ושם, והלכו יחד לקונצרטים, גם אם ישן בהם שנת ישרים. והיי, בסופו של דבר הם חיו יחד יותר שנים מסכום השנים שרות חייתה עם שני בעליה הראשונים גם יחד.

גם זה משהו, חשב לעצמו בסיפוק, בדיוק כשלבבו הפסיק לפעום.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מותו של סוכן

  1. גד,
    אני ממש סקרנית לדעת מה גרם לך לכתוב את הקטע הסיפורי הזה.
    כרגיל, אתה כותב יפה ובשפה קולחת. רק שיש אבל. ואני מקווה שזה בסדר מצדך שאני גם מבקרת.
    זה נושא שרבים כתבו וכותבים עליו. החידוש שלך הוא בזה שאדם גוסס הוא החווה את הדברים ומבחינתי זה בסדר, גם רעיון יפה. עם זאת אין פה פואנטה גם לא הפתעה בדוגמת הפוך על הפוך, למשל. לי זה היה חסר כדי שהסיפור ימצא חן בעיני.
    מקווה שתמשיך לכתוב גם סיפורים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s