התרגומים הנושנים


כתבה בעיתון היום, על תעשיית הפסיכומטרי, 7000 ש"ח לא יכניסו אותך למועדון ה 700, החזירה אותי לתקופה בה טל בני התכונן לבחינה. הייתי די מופתע לראות כמה רבות המילים שהוא לא הכיר במילון הפסיכומטרי שבית הספר להכנה לבחינה הפיק. והוא בתורו היה מופתע מכך שהוריו מכירים את רובן, ואפילו "על נקלה".

כתבתי כבר קודם בשבחי קורסי ההכנה לפסיכומטרי, כ"ערכאה" של לימוד בין התיכון לאוניברסיטה המכסה תחום לימוד שאף אחד משניהם לא מכסה. השיטה עובדת, ובסוף התהליך טל אכן הכיר את כל המילים ברשימה. אבל מה שיותר מדהים מבחינתי הוא שצורת הלימוד הזו, ה"דחיסה" המרוכזת של אלפי מושגים ומונחים, נדמה שבפועל גם הרחיבה את עולם המושגים שלו. לפעמים אפילו הוא שם לב שהוא משתמש במילים "של פסיכומטרי" בחיי היום-יום.

חלק מההבדל באוצר המילים בינינו לבינו הוא דורי –  פער של דור. ליתר דיוק פער של דור בתרגומי הספרים אותם קראנו לאלה שהוא קרא. חלק מאוצר המילים "הפסיכומטרי" הוא פשוט מושגים ומונחים שהתיישנו ויצאו מהאפנה, מילים שמתרגם שתרגם את הספרים שילדי קראו, או סופר שכתב אותם בעברית, פשוט כבר לא מצאו מתאימות לשימוש. לא על פי רוח הזמן.

את רוב ספרי הילדות שלי, קיבלתי בירושה ממישהו שהיה מבוגר ממני בכ 15 שנים, ושפתם הייתה אכן מיושנת, גם אם נפלאה. את חלקם תרגמו אנשים כמו שלונסקי וטשרניחובסקי. כתוצאה, שפתי כילד וכנער הייתה "עשירה" יחסית לבני גילי, כי שפה "עשירה" מנקודת מבט של מבוגרים, היא כשמתבגרים או נערים משתמשים באוצר המילים של הדור שלהם. "ארכאית" היא כשמשתמשים באוצר המילים של דור קודם.

מאותה שפה ארכאית משהו, טרחתי להיפטר בצבא. זה פשוט עלה לי ביוקר…

בעברית, שהיא שפה מומצאת במידה רבה, "מחודשת" על ידי מחדשי השפה, פער הדורות כנראה בולט פחות מאשר בשפות כמו אנגלית, צרפתית וגרמנית שלהן יש רצף של התפתחות במשך מאות רבות של שנים. בכל זאת, אנו מסוגלים לקרוא את התנ"ך בלי קושי. אבל בשני הדורות האחרונים, העברית נעשתה יותר "נורמלית" והחלה מתפתחת ומשתנה בקצב יותר מהיר, כמו שצריך…זו הרי שפה חיה, שתרבות שוקקת חיה בתוכה, ומשנה אותה מדי יום.

אז למה כדאי לקרוא את התרגומים הישנים של יצירות מופת? יש סיבות טובות יותר מלהצליח בפסיכומטרי. נתחיל בזה שיש לשפה הנושנה הזו חן משל עצמה, שרובו נוסטלגיה. נמשיך בזה ששפה מיושנת נתפסת לא אחת על ידי הדור הקודם לשלך כשפה עשירה.  ולפעמים זה פשוט מאתגר להבין את המונח שבחר המתרגם. הייתי צריך לתרגם בראשי את "זיבדת שעורים" מארוחת הבוקר המתוארת ב"הר הקסמים" לאנגלית (cream of wheat) כדי להבין שמדובר בסך הכל ב"סולת"…

כשקוראים את התרגום הנושן של הר הקסמים (תומס מאן), היחידי שקיים בעברית, יש הזדמנות  להכיר לא רק את עולמם של הגרמנים בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה, אלא גם את העולם של ישראל כפי שהוא משתקף בשפה העברית של תחילת שנות החמישים. שניים בכרטיס אחד…

תרגומים זה סבבה, אבל לקרוא במקור זו הדרך הישירה ביותר לעולם שבו חי הכותב, ולעולם אותו יצר. כתבתי על זה בלמה ללמוד שפות. במידה לא מעטה בגלל שיש דברים שאי אפשר לתרגם, לפחות לא נאמנה.

המושגים שהוגים גרמניים כמו היידגר או צרפתיים כמו לאקאן טבעו הם במקרים רבים נגזרות של מילים קיימות. בגרמנית זה אפשרי כי גרמנית היא שפה המבוססת על הרכבה של שורשים עם מבחר גדול של קידומות וסיומות, ועל התכה של מילים יחד. המונחים שנוצרים בדרך זו כדי לסמן את המושגים החדשים הנחוצים להבנת עולם ההגות של הוגים נוטים להיות מובנים אינטואיטיבית בשפת המקור, אבל כמעט לא ניתנים לתרגום, לפחות לא למילה אחת הנושאת אותו מטען אסוציאטיבי כשל המונח בשפת המקור. למשל:  Zuhandenheit  של היידגר שבאנגלית מתורגם כ "presence-at-hand" ובעברית לא הייתי יודע אפילו איך להתחיל לתרגם. אולי "התכונה של היות נוכח לפני התודעה כשלעצמו"?

לא ממש חייבים להיות מסוגלים לדבר בשפה אותה מנסים לקרוא. זה, הרבה יותר קשה. לא חייבים אפילו להיות מסוגלים לכתוב באותה שפה, לבטח לא באופן רהוט, ואם רק רוצים להבין את התרגום של טקסט יותר טוב, מספיק להיות מסוגלים לזהות את שורשי המילים, ולהבין מילה אחר מילה קטעים מהטקסט בשפת המקור. בגרמנית, הקצת שאני זוכר מהסבים והסבתות שלי עוזר מאד.

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s