ראיפיקציה


ראיפיקציה, Reification באנגלית, הוא מושג שאני נתקל בו שוב ושוב בלימודיי, ובכל פעם נדמה שיש לו משמעות מעט אחרת. בדקתי ואכן המושג הזה, המתורגם לפעמים ב"חיפצון" ולפעמים כ"החפצה" (לגיא – לא "הנפצה"…) משמש במקומות שונים, ליתר דיוק ב"שיחים" (discourse) שונים, למטרות שונות.

יש לביטוי הזה את ה Disambiguation page, הדף המפנה לערכים השונים של המושג, הארוך ביותר שבו נתקלתי בויקיפדיה. בעברית אין אמנם ערכים מרובים, אין "עמימות" (ambiguity) שצריך לפזר אבל באנגלית יש ויש. תשעה ערכים שונים ליתר דיוק.

כדי להמחיש את משמעות המושג, חשבתי לכתוב סיפור קצר שימחיש (will reify) את המושג, אבל בינתיים אין לי רעיון איך לעשות את זה. אולי בהמשך, אז אנסה להמחיש בהסברים.ראיפיקציה

קודם כל, שורש המילה ראיפיקציה הוא הפועל to reify שפירושו להמחיש. אבל בדרך כלל, ראיפיקציה מתייחסת להפיכת משהו למוחשי, לאובייקט, לחפץ או לסחורה.

בתאוריה המרקסיסטית, ב"קפיטל" מרכס  משתמש בביטוי הגרמני  Verdinglichung שתורגמה כ Reification או החפצה בעברית, ביטוי שמשמעותו המילולית היא הפיכת משהו ל"דבר" (thing,ding באנגלית), כדי לתאר מספר דברים.

האחד הוא התהליך שבו הפועל, שעבר תהליך של de-skilling, כך שכישוריו או אופיו לא נחשבים יותר אלא רק שעות העבודה שלו ליד פס היצור הופך לאובייקט, כזה הנמדד רק בשעות או ביחידות העבודה שהוא מפיק. הוא הופך לסחורה, בת המרה בסחורה אחרת, למשל פועל אחר כלשהו.

מצד שני. המוצר היוצא מפס היצור, שהפועל מרגיש מנוכר אליו שכן הוא אחראי רק על חלק קטן מייצורו, מקבל תכונות החורגות מהפונקציה הפשוטה שלו, ממה שמרכס קרא "ערך השימוש" שלו. לחפץ יש מחיר שנקבע על ידי ה"נחשקות" שלו, שאין לה קשר הדוק עם עלות יצורו או שימושיותו. וגם את האופן שבו היחסים החברתיים המוטמעים בשרותים וחפצים שונים, נדמים בטעות כתכונות מהותיות של אותם חפצים. ערך החליפין של חפץ, הערך שאנו כחברה נותנים לו, שאינו קשור כלל ל"ערך השימוש" שלו, נדמה לנו כתכונה "טבעית" של החפץ, כמו למשל הצבע שלו או צורתו. משהו אבסטרקטי כמו ערך חליפין, הפך למשהו מוחשי, לדבר. זו ראיפיקציה. וגם – החפץ מקבל תכונות כמעט אנושיות. (חישבו על האנשים שישכחו את התינוק שלהם להתבשל במכונית, אבל לא את האייפון שלהם.) גם זו ראיפיקציה.

אבל לא רק זה. המושג משמש גם כדי לתאר את ההחפצה של היחסים החברתיים ושל האנשים המעורבים. מה שקורה כאשר היחסים החברתיים מתוארים כיחסים בין חפצים, כשווי יחסי של דברים.

איך החפצה קשורה למושגים מרקסיסטיים אחרים? החפצה היא צורה ספציפית של ניכור.
פטישיזם של סחורות הוא צורה ספציפית של החפצה
.
הפועל על פס היצור, בניגוד לאומן המייצר חפץ מתחילתו ועד סופו, מנוכר לתוצר פרי עמלו. המוצר יוצא מפס היצור איפה שהוא ולפועל אין לזה קשר ישיר. זהו ניכור. הפיכת הפועל לחפץ בעצמו, הנמדד רק לפי שעות עבודה היא החפצה, שלו. הפיכת המוצרים לאובייקט פטישיסטי, פטישיזם של סחורה, גם היא החפצה.

מחוץ לתורה המרקסיסטית, החפצה הפכה מושג שכיח בפמיניזם – האופן שבו גברים מתייחסים לנשים כאובייקט מיני בלבד, היא החפצה, ראיפיקציה. הפיכת האשה לחפץ. מצד אחד זה יכול להיות לגנאי, אך אם מסתכלים על היחסים בין בני זוג בצורה שוויונית, אפשר לראות מהלך נורמלי ורצוי בכך שבני זוג רואים האחד את השני כמושאי תשוקה, כאובייקטים, באספקט הצר הזה. גם זו ראיפיקציה.

בתחום עיבוד השפה הטבעית, בה מחשבים אמורים להבין שפה שבני אדם מדברים באמת, לא שפה סינתטית, ראיפיקציה היא המרת המשפטים בשפה טבעית לפורמט יותר "מוחשי", שבו למשל חלקי המשפט מאובחנים ומתויגים, כך שאפשר לנתח את המשפטים בעזרת מה שנקרא "תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון". אפשר למצוא משפטים שהם ביטויים נרדפים זה לזה, או להוכיח דברים על הנאמר בשפה. הבנת שפה טבעית היא החזית הבאה במחקר מה שפעם נהוג היה לכנות אינטליגנציה מלאכותית, והמצב היום השתפר בעיקר בזכות שיטות סטטיסטיות המתבססות על קודקס הטקסט האימתני של האינטרנט ולא בזכות תחשיבי פרידקטים למיניהם. לא ניסיתי את siri  של Apple, אבל אני בספק אם התכנה מבינה שפה טבעית ולא פקודות בדיבור מפושט ומוגבל.

ראיפיקציה, או לחילופין קונקרטיזם היא גם כינוי למכשלה לוגית של טיעון, מהסוג הנשען על התייחסות להפשטה או למושג כאילו היו דבר ממשי, או התייחסות למודל של משהו כאילו הוא היה הדבר עצמו. (דוגמה מויקיפדיה – "בעלות הברית היו צריכות להעניק מעט מהדמוקרטיה שלהן לאיטליה הפשיסטית") בעולם הספרות ראיפיקציה מסוג זה היא לעתים אמצעי ספרותי, כעין מטפורה, אבל כטעון לוגי, זוהי מכשלה. תת קבוצה של ראיפיקציה היא יחוס תכונות אנושיות לחפצים או למושגים מופשטים, והיא נקראת מכשלה אנתרופומורפית. דוגמה בולטת היא ההתייחסות למושג אבסטרקטי כמו "אלוהים" כאל בן אדם שיש לו רצונות, שאפשר לבקש ממנו דברים והוא יענה, שלפעמים כועס ולפעמים מרוצה.

ראיפיקציה בפסיכולוגית הגשטלט  משמשת לתאר מקרה שבו אובייקט נתפס על ידינו ככולל יותר מידע מרחבי ממה שיש שפועל במה שחושינו קולטים, כמו המשולש בתמונה A מטה (גם זה מויקיפדיה)260px-Reification

ויש ראיפיקציה גם במדעי המחשב (מידול רעיון מופשט בתכנית מחשב) ויש ראיפיקציה גם כמונח בייצוגיי ידע (מסובך להסביר…)  ויש ראיפיקציה בסטסטיקה (שימוש במודל אידאלי של תהליך סטטיסטי) ויש גם "קונקרטיזציה" Concretization שגם היא משמשת מונח החופף לעתים לראיפיקציה וגם objectification ו thingification.

אפשר לראות את הדמיון ביון השימושים הנפרדים של ראיפיקציה בשדות שונים, תחומי ידע שונים, "שיחים" שונים (discourse). מעניין אפילו יותר הוא המקרה שבו מושג כמעט זהה זוכה לשמות שונים לגמרי בשיחים שונים. יש לי דוגמה מצוינת לכך וכשאגמור לחקור אותה ולכתוב עליה, יופיע כאן קישור.

זהו, הסברתי לעצמי עד כמה שהייתי צריך מה זה ראיפיקציה. מקווה שעוד מישהו ימצא את זה מועיל…

קישורים רלוונטיים: GonzoTimes

Advertisements

5 מחשבות על “ראיפיקציה

  1. פינגבק: למה ללמוד שפות | דרכי עצים

  2. יפה יפה. ניסית לשחק עם google ngrams ולראות את תכיפות ההופעה של המילה (בגרמנית ובאנגלית)? גם ה-OED הוא כלי שכדאי להשתמש בו – מעט טוב יותר מויקיפדיה….

  3. בסיפור "המציאה" של דוד שחר יש ראיפיקציה לנשמת אחת הדמויות באבן מיוחדת במינה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s