אוּרְבִּיס סֵקונדוס

רצה המקרה, ובסוף השיעור הוסחה דעתי והכנסתי לתיק את המחשב הנייד של זו שישבה לידי. הוא נראה בדיוק כמו שלי, כולל אפילו תמונת הרקע של מסך הפתיחה (שגם היא וגם אני השארנו כפי שקיבלנו אותה). ובערב מאוחר, כשפתחתי את המחשב כדי לבדוק מהי "ראיפיקציה", רק פתחתי את הדפדפן, אותו הדפדפן שיש גם לי, וניגשתי לויקיפדיה.

הערך בעברית היה קצר מאד, קצרמר בעצם. ואחרי שקראתי אותו ולא באתי על סיפוקי, הלכתי ובדקתי האם יש ערך יותר מקיף בשפה שאני יכול לקרוא. לא היו הרבה שפות נוספות. הייתה כמובן אנגלית, היו נדמה לי גרמנית וספרדית, והייתה עוד שפה, שאותיותיה לא היו לי מוכרות אבל לא ברור איך, יכולתי לקרוא שהשפה נקראת גַלַן. זה היה מסקרן.

זו הייתה שפה שלא שמעתי עליה עד כה, ויתרה מזאת, לא הבנתי איך אני מצליח לקרוא את שם השפה כאשר הוא כתוב באותה השפה, באותיות שאני לא מכיר.

חיפוש קצר בגוגל העלה בין היתר את העיתונאי הקולומביאני Luis Carlos Galán ואת הפועל "לשיר" באנגלית עתיקה, אבל לא העלה שום שפה בשם גַלַן או   Galan או כל תעתיק דומה. גם כשהעתקתי לחלון החיפוש את שם השפה, באותן האותיות הלא מוכרות שבה הייתה כתובה, גם החיפוש הזה לא העלה שום תוצאות, אירוע נדיר בחיפושים בגוגל.

עברתי לערך הכתוב בגלן, ולתדהמתי הייתי מסוגל לקרוא אותו, אפילו די בקלות. זה לא דמה לשום שפה שהכרתי, אבל איכשהו הכרתי את שמות האותיות ואיך להגות אותן, וידעתי את משמעות כל המילים בדף.

עברתי לדף הבית של השפה, ונדהמתי לראות שיש בגלן יותר ערכים מאשר בכל שפה אחרת, כמעט שבעה מיליארד ערכים (לעומת פחות מחמשה מיליון ערכים באנגלית). זה היה עוד יותר תמוה.

ניסיתי את google translate. גַלַן לא הייתה בין השפות ברשימה. בחרתי את האופציה של "אתר שפה", העתקתי לתוך החלון קטע מתוך אחד הערכים בויקיפדיה ולחצתי "תרגם". לא כלום – המערכת לא מצאה תרגום.

הלכתי לערך על שפת  גַלַן בויקיפדיה בגַלַן. קראתי שם שמדברים גַלַן באוּרְבִּיס סֵקוּנְדוּס. איפה זה אוּרְבִּיס סקונדוס? גם על זה היה לויקיפדיה ערך, גם הוא כתוב רק בגַלַן. אוּרְבִּיס סקונדוס, קראתי, הוא הכוכב הנמצא תמיד מצידה השני של השמש, באותו המסלול כמו כדור הארץ.

זה היה חדש לי. חשבתי שאני מכיר קצת את מבנה מערכת השמש. חיפוש באינטרנט לא העלה דבר וגם בשום תיאור של מערכת השמש שמצאתי במקומות אחרים, לא היה אזכור לכוכב לכת נוסף באותו המסלול כמו כדור הארץ.

הטלפון צלצל. על הקו הייתה מישהי שבשרה לי שהיא היא בעלת המחשב הנייד שבו אני משתמש כרגע, והביאה לידיעתי את דבר ההחלפה. מבט חטוף בתפריט הראשי הבהיר מיד שהיא צודקת, זה אכן לא המחשב שלי. אידיוט שכמוני, איך לא שמתי לב?

היא נשמעה מאד מודאגת. היא חייבת לקבל את המחשב שלה בחזרה מיד, וסיפרה לי שהיא כבר איתרה את מספר הטלפון שלי וכתובתי מספר הכתובות שבמחשב שלי, ושהיא כבר נמצאת ממש פה מחוץ לבית. אם נוח לי, היא תכנס ונחליף מחשבים במקום.

שמחתי מאד והזמנתי אותה פנימה – גם לי היה הרבה חומר על המחשב שלי שכרגיל, עדיין לא גיביתי. היא התנצלה על הדחיפות, הסבירה שיש חומר חשוב מאד במחשב שלה ושהיא חייבת אותו מיד בחזרה או שתסתבך בצרות. אמרתי לה שלא פשפשתי בקבצים שלה, רק פתחתי דפדפן. אבל המבט המודאג בכל זאת לא נעלם מעיניה. היא הניחה על השולחן את המחשב הנייד שלי, לקחה את שלה, התנצלה שוב על השעה המאוחרת, ונעלמה.

פתחתי את המחשב שלי ובדקתי שהכול נראה בסדר. פתחתי את הדפדפן וחזרתי לויקיפדיה. התחלתי שוב מהערך "ראיפיקציה" באנגלית, אלא שכעת, לא היה לערך הזה ערך נוסף בשפה בשם גַלַן. חיפשתי ברשימת השפות של ויקיפדיה – השפה לא הייתה שם.

ניסיתי לחפש את אורביס סקונדוס, אבל לזה מצאתי קודם ערך רק בגַלַן, ולא הייתה לי שום אפשרות לכתוב בגַלַן. על המקלדת שלי לא היו אותיות של גַלַן. בעצם, עד כמה שזכרתי, גם על המקלדת של המחשב שזה עתה נפרדתי ממנו לא היו אותיות בגַלַן. אבל במחשב ההוא, יכולתי לפחות להעתיק ולהדביק טקסט מהערכים אליהם כבר הגעתי. פה, במחשב שלי, פשוט לא מצאתי נקודת התחלה.

סגרתי את המחשב. לא היה לי שום רעיון איך למצוא נקודת כניסה, כלשהי, לאותו עולם עצום ורב של ערכי ויקיפדיה בגַלַן. אבל אפילו יותר מזה הציקה לי העובדה שבכלל ידעתי לקרוא בגַלַן. מאיפה ידעתי את השפה הזאת? וידעתי אותה על בורייה – לא הייתה לי בעיה לקרוא אף אחד מהערכים שהספקתי לקרוא.

לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי למצוא ולו ערך אחד בגַלַן. חיפשתי וחיפשתי ברשת ולא מצאתי שום זכר לא לשפה ולא לכוכב. המשכתי עד מאוחר בלילה, עד שהתייאשתי והלכתי לישון.

למחרת, התחלתי לחשוד שאולי היה לזה קשר לבלבול במחשבים. שאולי שווה לבדוק אם בעלת המחשב, שעליו מצאתי את הערכים בשפת הגַלַן, תוכל לעזור לי להבין את זה. אבל לא היה לי מושג מה שמה. לא נורא, אחכה לשיעור הבא, ואז אשאל אותה.

לשיעור הבא, לאכזבתי, היא לא הגיעה. אבל נזכרתי שהיא התקשרה אלי באותו ערב בו החלפנו מחשבים ואולי יש לי עדיין את המספר שלה. עזבתי את השיעור באמצע ונסעתי מיד הביתה. דפדפתי בזיכרון הטלפון במטבח, זה שיש לו זיכרון שיחה מזוהה. בערך מאותה השעה ומאותו היום בו היא התקשרה מצאתי מספר מאד ארוך ומאד מוזר. זה נראה כמו שיחה מחו"ל, למרות שהיא אמרה שהתקשרה מהרחוב לפני הבית שלי. לא זיהיתי את קידומת הארץ, אבל החזרתי שיחה למספר הזה.

תחילה היה שקט במשך דקות ארוכות. שום צליל לא נשמע. כבר עמדתי לנתק, ואז התחיל לצלצל בצד השני. צלצול מוזר, כזה שלא זכרתי ששמעתי אי פעם, אבל שבכל זאת היה לי מוכר. הטלפון צלצל וצלצל, ואף אחד לא ענה שם, אז השארתי לה הודעה. שאלתי אם היא יודעת מה זה גַלַן  ואם כן, שתחזור אלי בבקשה למספר זה וזה, בכל שעה של היום או הלילה. וסיימתי את ההודעה באמירת תודה, בגַלַן.

חיכיתי שעה, חיכיתי שעתיים, והיא לא חזרה אלי. השעה הייתה כבר מאוחרת, אז הלכתי לישון. למחרת כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי חזרה באורביס סקונדוס.

את המשך הסיפור תוכלו לקרוא רק אם גם אתם מכאן. הוא יהיה, כמקובל במקומותינו, כתוב בגַלַן.

————————

מוקדש לחוסה לואיס בורחס. גם מספר גדול של סיפורים קצרים וגם ארגנטינאי צמחוני – אין הרבה לא מזה ולא מזה.