על הבחירות ברשויות הערביות


עמותות "שכנים-לפיתוח משותף בגליל" , "יד ביד- בי"ס גליל" ואתר "דוגרינט"  יזמו סדרת מפגשים להכרת זוויות ראיה שונות על הגליל. המפגש הראשון עסק בבחירות לרשויות המקומיות הערביות והתקיים בבניין איגוד ערים לאיכות סביבה בסח'נין, ואליו נסעתי. חשבתי שיהיה מעניין לשמוע קולות מתוך הציבור הערבי בנושא. חלק מההרצאות היו גם אמורות להיות בשפה הערבית, וחשבתי שזה גם יהיה מבחן טוב לבדיקת התוצרת של השנתיים האחרונות שבהן אני לומד ערבית מדוברת. (אלא שבסופו של דבר, בלחץ חלקו היהודי של הקהל, כל הדוברים עברו לעברית, בה הם שולטים הרבה יותר טוב משליטת הקהל בערבית.)

אנשים שעבדתי אתם בעבר, וגרים בישובים ערביים, סיפרו סיפורים מסמרי שיער על השחיתות וחוסר התפקוד של הרשויות המקומיות הערביות. מצד אחד, הרשויות לא מספקות שרותים ברמה שנחשבת מובנת מאליה אפילו בישובים יהודיים נחשלים במיוחד. מצד שני, הן לא מצליחות לגבות ארנונה מהתושבים שתאפשר להן לתפקד.

אז מי אשם? אם אתה שואל ערבים, לא מעטים מהם יאשימו (בעיקר) את ממשלת ישראל שמקפחת אותם בתקציבים. אבל חלק מהתקציבים, למשל לעובדים סוציאליים, הם תקציבי matching. ואם הרשות המקומית לא משקיעה את הכסף, הכסף התואם מהממשלה לא יגיע גם הוא. אז זו מין ביצה ותרנגולת.

יהודים רבים מאשימים את שלטון החמולות בישובים הערביים בשחיתות ובחוסר היעילות. השאלה היא עד כמה באמת זו הסיבה למצב. דבר אחד למדתי ביום העיון – שבניגוד למצביעים יהודיים המקבלים הודעה לבוחר לקלפי ליד מקום מגוריהם, מצביעים ערביים מקבלים הודעה לבוחר המזמינה אותם לקלפי על פי שם המשפחה שלהם. כלומר הקלפי הוא על בסיס משפחתי/חמולתי, ולא גאוגרפי.

יש לזה סיבה פרוזאית, כביכול. אין כתובות בתוך רוב הישובים הערביים. גם בגדולים שבהם, שהם בפועל ערים של ממש. איו לרחובות שמות ואין לבתים מספרים. הדואר מגיע לתיבות דואר, אבל אם אתה רוצה להזמין אמבולנס הביתה, או טכנאי לתקן משהו – איך אתה אומר לו לאן להגיע? לא ברור.

"בגלל זה" הקלפיות הם על בסיס חמולתי ולא גאוגרפי. אבל אולי זה בדיוק להפך? אולי זה שעדיין אין לרחובות שמות הוא בדיוק בגלל שכך יש "סיבה" חיצונית להצבעה חמולתית? אולי כי אם רשות מקומית נשלטת על ידי חמולה, לתת שמות לרחובות ולשלט אותם עלול לפגוע בהמשך השליטה של אותה החמולה באותו ישוב?

אם יהיו כתובות מישהו במשרד הפנים עוד עלול להתחיל לחלק את ההצבעה על פי אזורים, ואז יהיה הרבה יותר קשה לשלוט בהצבעות. מי שצריך ליזום את המיפוי והשילוט, ולממן את זה בסכום לא קטן (אבל גם עם מימון משרד השיכון) הוא הרשות המקומית ולה כאמור יש לא אחת אינטרס בשימור הערפל הגאוגרפי הקיים, גם כשזה על חשבון נוחות התושבים ואפילו על חשבון הפיתוח הכלכלי.

את כל זה למדתי מהרצאתה של ד"ר דפנה בן ברוך מעמותת "שכנים- לפיתוח משותף בגליל", שהובילה פרויקט של מתן שמות ושילוט בסאחנין ובעוד ישוב ערבי שאת שמו שכחתי. הפרויקט אכן ראוי, ויתכן שישנה את דפוסי ההצבעה בסאחנין, אבל עצוב שצריך להגיע גוף אזרחי כדי שלבתים בסחנין תהיה כתובת. מצד שני, יובלים כולה בנויה על אדמות של סאחנין, אז אולי זה פשוט החזר חוב?

עוד הרצה פרופ' ראסם חמאיסי מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה על שינויים בדפוסי ההצבעה ברשויות הערביות. הוא אופטימי ורואה דור צעיר שיצביע על פי שיקולים יותר תועלתניים, מעבר לשיקולי התועלת הצרים של ג'ובים המחולקים למקורבים. אני מקווה שהוא אכן אופטימי.

בהערת אגב, זהו ה"כינוס" השלישי ברציפות שבו אני נוכח, שבו הנואם הראשון הוא ערבי, אדם "חשוב" יחסית, (כאן זה היה פרופ' חמאיסי) שלא "מצליח" להגיע בזמן לכנס בו הוא הדובר הראשי. אני תוהה אם זה מין קטע תרבותי כזה, מין קוד כזה שרק אנשים "קטנים" אמורים להגיע בזמן. "אם אני חשוב, אז שבו ותחכו לי". מין אמירה כזו ש"אני נורא עסוק ואל תצפו שלוח הזמנים שלכם יחייב אותי". במחשבה שנייה, זה שהדוברים הראשיים המאחרים היו כולם ערבים, אולי די מקרי. גם נתניהו נותן לאנשים לחכות שעות, וככל שהם פחות חשובים בעיניו באופן יחסי, הם מחכים לו יותר.

היו גם הרצאות על שילוב נשים בפוליטיקה המקומית. יש מעט שיפור, ויש עמותות של נשים ערביות, העוסקות בזה. חד"ש היא הבולטת לטובה בעניין זה, אך המועמדת היחידה לראשות ישוב היא דווקא מבל"ד, חנין זועבי בנצרת.

ובחזרה לנושא העדר הכתובות: אם זה חשוב, אזי מה שמשמעותי לדעתי הוא שיהיה לרחובות ולבתים שמות וכתובות, אבל פחות חשוב שיהיה לזה ביטוי חזותי בשטח. הזכירו שם שבמסד הנתונים של waze וגם של google maps הכפרים הערביים הם כתם לבן שאין בתוכו שום מידע. אם יש בעיית תקציב, וסביר שיש, אין שום בעיה למשרד הפנים לתת כתובת לכל רחוב ומספר לכל בית ולהכניס את המידע לתוך מערכות המידע הגיאוגרפי. זה יספיק כמעט לכל צורך פרקטי. כי למרות מאמצי החרדים, יש טלפון חכם ולו יכולות ניווט לרוב האוכלוסייה, לבטח למי שצריך להגיע לכתובות כאלו ואחרות כדי לספק שרות כזה או אחר.

משרד הפנים יכול (וצריך) לתת לרחובות שמות ניטרליים, אולי מספרים, ולתת לרשות המקומית החפצה בכך לשנות את השמות, בבסיס הנתונים, לשמות שבהם התושבים חפצים. כך אפשר למנוע מצב שבו משרד הפנים ימקם בלב טייבה את רחוב רחבעם זאבי למשל.

אם משרד הפנים לא עושה את זה, בהינתן הטכנולוגיה הנוכחית, זה מצביע על כך שגם שם יש מי שהמצב הנוכחי, זה של שלטון מקומי לא מייצג, לא מפלגתי ולא אידאולוגי, משרת אותם.

ודבר אחרון שלמדתי שם, שבישובים הערביים יש חשיבות רבה יותר מביהודיים לפוליטיקה המקומית. ראשית, כי ערביי ישראל (ה"זועבים" לפי יהיר לפיד) מודרים מהזירה הפוליטית הארצית. ושנית, כי בשל הזדמנויות התעסוקה הנחותות בהרבה בישובים הערביים, שלרובם אין כלל אזורי תעשייה ועל השטחים החקלאיים שלהם בעבר יושבים כיום ישובים יהודיים, בישובים האלה, גם משרת שרת בבית ספר או גננת הם "ג'ובים" נחשקים ביותר, שראש הרשות המקומית יכול לתגמל בעזרתם את אנשי שלומו.

נכון שגם בישובים היהודיים יש את התופעה הזו, אבל אני בספק אם מתן משרת שרת בבית ספר בחיפה למישהו היא משהו שראש העיר יטרח לעשות או יהווה שיקול בבחירות. ויש עין יותר בוחנת על מינויים והתנהלות בישובים היהודיים. מוגשים כעת כתבי אישום נגד לא מעט ראשי ערים ומועצות, כולם יהודיים. השחיתות בישובים הערביים גדולה בהרבה, אבל מדינת ישראל לא מספקת גם את השרות הזה (אכיפת החוק) לאזרחים הערביים שלה. שישברו הם את הראש לבד.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “על הבחירות ברשויות הערביות

  1. תודה שהשתתפת בערב, ותודה על כתיבת הבלוג.
    רק לחדד, אני לא הובלתי באופן אישי את פרוייקט השילוט, אלא עמותת "שכנים". בראש הפרוייקט עמדו מתכננים יהודים וערבים ולכן כל ההגיגים והספקולציות הקשורים לנושא תיכנון השילוט כפיצוי ל"גזילת" קרקעות ע" יובלים, אינו נכון ואינו ראוי. ובכלל כדאי שתדע שיובלים אינה יושבת על אדמות סח'נין, אלא על אדמות מדינה ובודאי אין לזה דבר, וחצי דבר עם פרוייקט הכתובות לסח'נין (שמתכנניו אגב היו תושבי אבו סנאן ורמת ישי..). מסכימה איתך שעצוב הוא שהרשויות, הן המקומיות הערביות והן מוסדות המדינה לא לקחו את הפרוייקט על עצמן, ולכן ארגון אזרחי של יהודים וערבים, עמותת "שכנים" היא זה שהניע את הגלגל.
    ד"ר דפנה בן ברוך- עמותת "שכנים- לפיתוח משותף בגליל"

  2. לדפנה: כתבתי שהעמודה הובילה את מהלך השילוט. ושטח סחנין היה 70000 דונם בעבר. לפחות חלק מיובלים היא על שטח זה. יש אסמכתאות רבות. ראי גם הציטוט הזה:
    בניגוד לעמדת מליאת מועצת משגב להעביר 350 דונם בלבד, חלק מתושבי המועצה רואים את התמונה באופן שונה: בפתח נייר העמדה שחיברה קבוצת "סיכוי במשגב", נכתב כי "סכנין סבלה בעבר מהפקעת קרקעות והגבלות פיתוח, ותהליך זה כלל גם טראומות כמו 'יום האדמה'. עד סוף שנות ה-70 היו בידי סכנין 68 אלף דונם, והיום – 9,700 דונם בלבד. אין ספק שבעיני השכנים הערבים קשורה הופעתנו בשטח כאן, מאז שנות ה-80, קשר הדוק עם ההצרה הדרסטית של תחום המחייה הקהילתי שלהם, אשר מתבטא בעיקר בשטח השיפוט המוניציפאלי". "בצד השינוי הממשי", נכתב במסמך, "חשוב לנו ביותר לשנות גם את מצב תודעה זה בקרבם, וברור לנו כי לא ניתן לערוך שינוי זה באמצעות פעילות תרבותית-חברתית בלבד".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s