טבלתי, ושרץ אין בידי


אף פעם לא הייתי במקווה. למען האמת, עד שביקרתי לפני כמה שבועות בארמונות החשמונאים אשר ביריחו וראיתי את המקוואות שם, לא היה לי מושג שגם גברים הולכים למקווה. מבחינתי זה היה מקום בו כלות טובלות לפני חתונתן.  ולכן, באומן, בערב החג, לא רכשתי לי כרטיס למקווה תמורת $15 צנועים, למרות שהזהירו אותי שאם אלך למקווה במהלך החג, שאז לא בודקים כרטיסים (משנה הבאה, תהיה בקרה ביומטרית!), זה יהיה "בבחינת גזל". פשוט לא העליתי בדעתי שאלך.Top-004

לא קרה הרבה בבוקר החג, חוץ מתפילות כמובן. אז לקחתי מגבת מיקרופייבר, כזו של תרמילאים, והלכתי  "בבחינת גזל" למקווה, לראות מה קורה שם. אחרי הכל, "הושקעו סכומים גדולים באמצעים אלקטרוניים למניעת ערבוב המים החמים והקרים", אז איך אפשר לוותר?מקווה

המקווה הזה, הוא מבנה זמני, לא מפואר אך פונקציונלי. במרכזו שני אגני מיים שקועים ומסביב ספסלים ומתלי בגדים, קצת כמו בבריכת השחייה. בניגוד למלתחות בחדר הכושר או בבריכה, כאן לא תמצא ערלים, כלומר לא-נימולים. המים, בטמפרטורה לא נעימה אך לא קרה מאד, היו טיפה חומים, אבל טבלתי כבר במקומות גרועים יותר.מקווה

כמו בכל מקום אחר במתחם, גם בתוך המקווה יש שלטים המדריכים את הטובלים איך לנהוג, למשל: "להזדרז ככל האפשר". רבים מהם נראים כאילו captain obvious הוא זה ששם אותם, כמו למשל זה:אומן 001-001

מבט מסביב מדגים שהחרדים מקדשים דברים אחרים מתרבות הגוף. ריכוז כזה גדול של שמנים כה רופסים וכה גדולים בעירום לא ראיתי בשום מקום אחר. בחוץ, הקיטל קצת מסווה את הדברים, אבל במקווה, זה נראה רע. אני לא מהכחושים. אבל שם, הייתי יחסית כאדוניס.

היו שם גם כמה אבות עם בניהם, וזה היה קצת מביך. אחד מהם, שבא עם שני בנים ונכד אחד, ממש לא ידע איך לנהוג בילדים. כשהם התביישו להוריד את התחתונים וללכת אל המקווה בעירום, הוא הוריד לאחד מהם שתי סטירות מצלצלות שנשמעו בכל המקווה וצרח על שלושתם ללא שליטה. הילד המסכן השתין בתחתוניו. היה לא נעים. התאפקתי מלהתערב. בהמשך היום ראיתי את האב/סב הולך מודאג ליד הנהר ושואל עוברים ושבים באם ראו את ילדיו. לו אני הם, הייתי גם אני נעלם לו.

ועכשיו שטבלתי (בלי שרץ בידי), והרגשתי מטוהר לגמרי, לקחתי את המגבת הרטובה, תליתי אותה כמו כולם על אחד המעקות בתוך הקלויז' (בית הכנסת האשכנזי, ובו כ 4500 מקומות) והלכתי לראות מה קורה שם. הגעתי בדיוק למכירה הפומבית של העליות לתורה. חמש עליות בכל אחד מחמישה מקומות בקלויז', במחיר ממוצא של כ 300$ לעליה. DSC03194

לא הייתי מודע לתופעה הזו, והיה לי מוזר לראות את הכרוז עומד באמצע האולם, באמצע החג, ומוכר לכל המרבה המחיר פתקים כחולים במכירה פומבית, ממש כמו כמו זו של בתי המכירות ליצירות אמנות. אני מניח שהתשלום מגיע בשלב יותר מאוחר, לא בחג עצמו, והכספים מן הסתם לתחזוקת המקום.  אם מסכמים את מחיר העליה עם מחיר המושב בקלויז,אזי כרטיס לשורה הראשונה בהופעה של לאונרד כהן הוא זול בהשוואה..

המגבת לא הייתה שם כשיצאתי, והתרגזתי. אבל סתם חשדתי בכשרים. היא פשוט עפה ברוח.

עוד רשומות על אומן…

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “טבלתי, ושרץ אין בידי

  1. ממש מענין!
    איך צילמת בחג? אין בזה משום סיכון הנפש?
    התקשיתי עם הקיצור וק"ו – אך בעזרת הגויים (Google) התגברתי…

    • הנחתי ש "וק"ו" פרושו "וקל וחומר". אני צודק?
      לגבי הצילום בחג, ובתוך המקווה בפרט, אני ממליץ על Sony RX100 וקורס צילום רחוב עם אלכס ליבק.

      • ק"ו – כן "קל וחומר". להבדיל ממך – לא קלטתי את זה מיד…
        לגבי הצילום – מה שתמהתי זה אם אכן ניתן ךצלם בחג חופשי או שזה נעשה בהסתר…

  2. בעקבות עניינך הרב במקוואות, אתה מוזמן למקווה ליד ביתנו שבו טובלים למיטב ידיעתי רק גברים. המקום הוא פינת חמד לולא הטינופת שמשאירים אותם טובלים 😦
    מיקי

  3. הצילום בחג – אני חושד שאסור לדתיים, אף כי מותר לבשל ולעשן, אז לא ברור לי מה ההבדל. אבל אם אסור, אז פעולת הצילום אומרת שבעצם כותרת הרשומה שגויה. כי טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ הוא ביטוי הלכתי המצוי במקורות חז"ל המתאר אדם שמבקש לעשות תשובה, ולתקן את דרכיו – אך באותו הזמן ממשיך לעשות מעשה פסול. אז אם צילמתי, משמע שטבלתי ושרץ בידי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s