מה שקורה "עכשיו"


תחנת הרדיו לה אני מאזין בדרך כלל היא גלי צה"ל. לא בגלל התכניות המשובחות שלהם, להפך. אלא בגלל שפשוט קולטים אותם יחסית טוב במכונית באזור חיפה, ההזדמנות היחידה בה אני מאזין לרדיו או שומע בו חדשות. יש להם אגב, תכניות שאני ממש מתעב, כמו למשל "בני ברדיו" או "נעירת הלינור" (התכנית הזו עם עירית לינור…). אבל רציתי להתעכב על המיתוג מחדש שהחדשות אצלם עברו תחת הנהלתו של ירון דקל.

מבורך בעיני שהם הפסיקו עם מבזקי החדשות כל חצי שעה. זה היה באמת מיותר ונודניקי. אבל הססמה שמלווה את החדשות: "מה שקורה עכשיו", מטרידה אותי, מהנדס דקדקן שכמוני.

כי די ברור, שהם יכולים לדווח על מה שהיה, ועל מה שיהיה, אבל יש קטגוריה אחת של דברים שעליהם הם לא יכולים באמת לדווח – אלו שקורים "עכשיו", ממש בזמן שהקריין מקריא את החדשות. כי הוא מקריא טקסט שכתבו לו קודם, ולכן על פי ההגדרה – מתאר את מה שכבר קרה.

אז למה ההתעקשות הזאת להתיימר לדווח על מה שקורה בהווה? להקריא את החדשות הכי חדשות שיכולות להיות? כי השאיפה המופרכת הזו, היא סימפטום. סימפטום של הפרעת הקשב החמורה שכולנו יחד, כחברה, סובלים ממנה.

אין לנו את היכולת, או שגופי החדשות חושבים שאין לנו את היכולת, לעקוב אחרי יותר מהתרחשות אחת בכל פעם, עם עדיפות מובהקת להתרחשות האחרונה כרונולוגית.  וכך, יכולים אנשים להמשיך וליהרג בסוריה, בדיוק באותם מספרים כמו קודם, ואולי אף גדולים יותר, אבל כרגע, משהתחילו ליהרג אנשים במצרים, במספרים מספיק גדולים, ההרוגים בסוריה הם כבר לא חדשות ששווה לדווח עליהן יותר (אלא אם אתה סורי). הם כבר לא "מה שקורה עכשיו".

כל גופי החדשות, והעיתונים, המייללים שהאינטרנט אוכל להם את העוגה – תפסיקו לנסות להתחרות במשחק שבו ברור שהפסדתם מראש. כי עד שהעיתון ירד לדפוס ויגיע אלי הביתה, או לרכבת, זה כבר לא מה שקורה עכשיו. זה כבר לא חדשות בכלל.

אתרים של עיתונים "רציניים" יכולים כן להיות אלטרנטיבה מעניינת ורלוונטית. הם יכולים לעקוב אחרי התרחשויות לאורך זמן, בצורה מושכלת, עם פרשנות, עם רקע היסטורי, ולהציג את ה Feed הזה של חדשות השייך לכל סיפור וסיפור שאופן שיאפשר לראות בכל נקודה בזמן את סדר הדברים מתחילתם ועד להווה. ואז דברים יתחילו יותר "לעשות שכל".

ואם הם רוצים להיות יותר מעניינים, עם יותר ערך מוסף לקהל צרכני החדשות, אפשר בהחלט לעשות יותר, ולהראות את ההקשרים בין הסיפורים השונים, אולי גם על בסיס של ציר זמן. כי מה שקורה "עכשיו" הוא שמתקבל הרושם שלאף אירוע אין סיבה, לאף התרחשות אין עבר, לאף סיפור אין היסטוריה, אין הקשר. זה הכל קורה "עכשיו".

אז זהו שלא.

על מה שקורה עכשיו, אתם הרי ממילא לא יכולים לדווח – אלא אם אתם בשידור חי. וגם שידור חי הוא ברוב המקרים לא באמת יותר עדכני. הוא רק דרך לגוף החדשות להגיד: תראו איזה משקיענים אנחנו, אפילו שלחנו איזה שמוק שיעמוד שם בגשם וידווח על "השיחות המתנהלות" (לדוגמה) שם בחדר הסגור, בבניין המחומם שנמצא ממילא מחוץ לתחום עבורנו. ברוב המקרים הכתב מהשטח סתם חוזר בניסוח אחר על מה שהקריין באולפן כבר אמר. די פתטי ומיותר. סתם דרך למרוח את הסיפור על יותר זמן.

פלא שאני לא צופה בחדשות?

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מה שקורה "עכשיו"

  1. לי נראה שדווקא בטלוויזיה כן משתדלים לתת פרשנויות ולקשר בין עבר לעתיד.

  2. פינגבק: הצליל הכחול של הרדיו | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s