עודד הנודד


במשך שנה וקצת, כיתה ט ושליש כיתה י, למד איתי בתיכון בחור בשם עודד אלרועי.  ואז נפרדו דרכינו. אני ועודד ועוד מישהו הועפנו יחד מבית הספר. חזרתי לבית הספר הזה אחרי שנה של עבודה כשוליית חשמלאי וסיימתי את התיכון. הוא לא. ומאז לא ראיתי אותו הרבה שנים.

שלושים שנה יותר מאוחר חזרנו ונפגשנו, לצערי. זה היה בשלב שבו ניסיתי לגמור את בניית ביתנו, והתברר לי שחברת החשמל לא הולכת להביא חשמל אל הבית, אלא אני זה שצריך לצלוח את הכביש ולסלול עבורם צינור תת קרקעי בעומק של יותר ממטר מתחת למפלס הכביש, וגם לקבל היתרים לעשות את זה מכעשרה גורמים שונים. מונופול או לא מונופול?

עניין ההיתרים הוא סבוך, אבל קבלנים שיודעים לפתוח כבישים ולסגור אותם, גם יודעים איך להוציא את כל ההיתרים, כנראה הרבה יותר בקלות ממני וממך. טוב, ואז הופיע פתאום, a blast from the past, לפני הבית, עודד אלרועי. נוהג בג'יפ לנדרובר לא חדש אך מפואר, כולו התגלמות הקבלן המצליח, ומציע לי לעשות לי את הטובה ולהעביר עבורי את הצינור. אנחנו מסכמים מחיר, כ 4000 ש"ח, ובניגוד לכל שיקול דעת סביר, אני נותן לו את הכסף מראש. טעות שלא עשיתי  עם אף בעל מקצוע אחר. אבל עודד ואני חברים הרי. למדנו שנה וקצת בתיכון, שלושים שנה קודם. אז צריך להיות בסדר, לא?

עודד נעלם לכמה שבועות, במהלכם אני אומר לעצמי שלוקח קצת זמן להוציא את ההיתרים, מן הסתם זה בסדר, אין מה לדאוג. ואכן אחרי כמה שבועות הוא מופיע, עם היתרים, מסור לניסור אספלט, טוריה, ובחור צעיר אחד לעזור לו. קצת תמוה, קבלן כה מצליח עושה עבודה כה קטנה במו ידיו? אולי זה בגלל שאנחנו חברים, אני אומר לעצמי. הוא עושה את זה עבורי באופן אישי..

טוב, לא היה מוצלח. עודד טמן את הצינור, באמת במו ידיו, אבל במקום בעומק של כמטר ועשרים מתחת לפני האספלט, בעומק הקטן מקוטרו של הצינור (כ 10 ס"מ) כך שהחלק העליון של הצינור אפילו בולט קצת מעל לאספלט (בתמונת הכותרת של רשומה זו). אין לו שום ציוד לחציבה, אין לו כוח אדם, ואין לו חשק לעשות את זה כמו שצריך. ואז גם מתברר שהוא בקשיים, שאת המסור השאיל ממישהו אחד לכמה שעות, ואת המכבש הזעיר להידוק אספלט ממישהו אחר לכמה שעות, והכסף ששילמתי לו כבר הלך מזמן, לכיסוי חובות דוחקים שהיו לו. וזהו. זה מה שיש.

אז מצאתי מישהו אחר שיעשה את העבודה, לא אחד שלמד אתי בתיכון, או למד בכלל בתיכון, אך אחד שיודע לעשות מה שצריך וכמו שצריך. ושילמתי גם לו, אפילו פחות מאשר ל"חברי" עודד. ונגמר העניין, והחשמל זורם, והאור דולק והכל בסדר.תעלת חשמל 1

אבל למדתי משהו מעניין מהסיפור. שיש אנשים שחיים אחרת לגמרי, לגמרי מחוץ לכלכלה הרגילה שאנחנו מכירים. עודד, על פי סיפוריו, היה קבלן עבודות עפר גדול שהסתבך כמה שנים קודם. כמו שהוא ביצע את העבודה אצלי – לא פלא. ומאז הוא חי במין אזור הדמדומים, כנראה כמו לא מעט אחרים. הוא הפך "עודד הנודד". כתובתו רשומה פורמלית בבית הוריו, איטליה 19, חיפה. אבל הוא נודד מבית שכור אחד לשני, ממעשה הונאה אחד לשני, חי כנראה הרבה מעל לאמצעיו, ועסוק בעיקר ביצור חובות ואי החזרתם. הוא גרוש, יתכן שכדי שנושיו לא יוכלו לשים את היד על מה שיש לו או שסתם נמאס לאשתו ממנו – האיש באמת אפס.

תבעתי אותו בבית המשפט לתביעות קטנות, ולכאורה, "זכיתי". כלומר בית המשפט הורה לו להחזיר לי את הכסף, אבל כבר ביציאה הבהיר לי עודד את עובדות החיים. אם הוא יחזיר לי את הכסף, זה יהיה רק בגלל חברותנו (אל דאגה, זה לא קרה), אבל שום בית משפט לא יכול להכריח אותו לשלם. נשמע לי מוזר, אז חיכיתי קצת ואכן הוא לא שילם.

אחרי שעבר הזמן, פניתי להוצאה לפועל, חוויה סוראליסטית שלא חשבתי שאצטרך לעבור, ושם די מהר ציננו את התלהבותי. הם הסבירו לי שעודד הנודד חייב הרבה כסף להרבה אנשים, ולכן עשה משהו שנקרא "איחוד תיקים". בית המשפט הורה לו להחזיר סכום קבוע מדי חודש לסך כל נושיו, על פי מה שהוא שכנע את השופט שהוא יכול להחזיר. אין לי מושג מה הסכום, אבל חלקי בו, מה שאני מקבל ממנו מדי חודש, הוא סכום של כמה אגורות, בערך שקל בשנה. כלומר, סכום שאני לא מקבל, כי נמסר לי שכאשר הסכום יצטבר לידי כמה עשרות שקלים, בעוד כמה עשרות שנים, יתכן שאקבל צ'ק. את הסכום כולו, ללא הצמדה או ריבית, אני אמור לקבל בעוד כמה אלפי שנים. בקצב שבו אנחנו מכלים את משאבי כדור הארץ, הם יגמרו לפני שהחוב הזה יגמר.

אבל לא הכל הפסד. כי מדי כמה חודשים אני זוכה לקבל מכתבים מסתוריים משהו מרשות האכיפה והגבייה, בהם מעדכנים אותי בהתפתחויות המסעירות בענייניו של "החייב אלרעי עודד יעקב". בדרך כלל אני לא מצליח להבין במה מדובר. בחלק מהפעמים בהם אני כן מבין, אני מבין שיש כנראה נושים המבקשים לבטל את איחוד התיקים, ונדחים על ידי מישהו הנקרא "רשם-נומרטור", שאין לי מושג מיהו, מה סמכויותיו ולמה הוא מחליט כפי שהוא מחליט. פעם או פעמיים הודיעו לי שנדחתה בקשתו של עודד לנדוד אל מחוץ לגבולות המדינה. מסתבר שאין לו דרכון וגם לא רוצים להנפיק לו מחשש שיברח ולא יחזור. כי אם יברח לחו"ל, איך אסתדר בלי 12 האגורות החודשיות ממנו?

את המכתב האחרון, זה שגרם לי לשבת ולכתוב את המסכת ההזויה הזו, קיבלתי השבוע, עשר שנים אחרי המשפט, ובו הודיעו לי חגיגית שבתאריך ה 6/5/2013 "קיבל רשם ההוצאה לפועל החלטה בתיק שפרטיו מצויינים לעיל". מה ההחלטה? את זה הם לא אומרים. הם רק מוכנים למסור לי ש"פרוטוקול הדיון נמצא לעיוני בלשכת ההוצאה לפועל". מיד מחר אני רץ לעיין בו…NOT.

מטומטמים.

Advertisements

11 מחשבות על “עודד הנודד

    • גם אנחנו אכלנו אותה מעודד – שקרן , סכסכך , אנחנו מטומטמים שלא בדקנו את שמו באינטרנט טרם עשינו איתו עיסקה

  1. פינגבק: הכינו שקיות גדולות | דרכי עצים

  2. קיבלתי היום הודעה מההוצאה לפועל! על נייר גדול שהודפס במדפסת סיכות על נייר רציף, כזה עם חורים בצד, שקופל 15 פעמים והוכנס למעטפה, התבשרתי שאחרי עשור, הועברו לחשבון הבנק שלי 44 אגורות! יתרת החוב עומדת כעת על 8830.19 שקלים בלבד….
    מכתב

  3. ראשית אני מקבל קצת יותר משקל כל חודש.לענין -יש לפרסם על עודד א. כל מידע בנושא .ממה שידוע לי עודד שילם לכל הזכאים ביחד כ-750 ש לחודש.נסע לאחרונה בטנדר איסוזו מס, 5325208 ישן.בעדינות עובד בקומבינות ולא בשקיפות הנהוגה בשוק העבודה.בא ממשפחה עמידה ,כך שהיו ואולי עוד יש נכסים למשפחה. עודד צריך לשלם הרבה יותר ממה שבית המשפט פסק.כמה שהשופט היה תמים .

      • jחלקות לשון זאות התנהגות של אנשים לא ישרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s