ציפופו בטיבט


רשימת מחוזות החפץ שלי, המקומות בהם הייתי רוצה לבקר בעולם, לא נעים לי להודות,היא רשימה שחלק גדול ממנה לא הגיע מדפדוף בחוברות כמו מסע אחר או ה National Geographic, אלא מספרי ילדים כמו סדרת הספרים של תמר בורנשטיין לזר, "הרפתקאות צייפופו ב___". וגם מספרים פחות "ירודים" כמו למשל "מסע קון-טיקי".

אבל לא רק ספרים אלה תרמו לרשימה. היה משהו אפילו יותר "פושט" – אותן "גלויות הזהב" שצורפו בזמנו למרגרינה גולד-בנד, עם מקומות שונים בעולם. גם לאלה יש חלק בהרכבת הרשימה שלי. כילד, אספתי אותן בשקיקה כאשר חולקו לכל הקונה שתי חבילות מרגרינה. שומן טרנס לא הדאיג אותי אז.

רוב ילדותי עברה עלי בלי טלוויזיה, וגם כאשר הפציעה הטלוויזיה בחיי, היה זה הערוץ הראשון מרוממה, שההתעסקות במקומות רחוקים וקסומים לא הייתה חלק מהא'גנדה שלו, במיוחד באותם שנים בה היה למדינה מאזן תשלומים שלילי ביותר, והדבר האחרום שהמדינה שאפה לו היה לעודד אנשים לקום ולנסוע לכל מיני מקומות רחוקים. אלא אם כן הם היו שליחי סוכנות, למשל, או אנשי המוסד.

לבטח שלא היה לי שום גישה למשהו המזכיר את ערוץ ה National Geographic של היום. אפילו את חוברות National Geographic ראיתי לראשונה, משומשות, בגיל עשרים לערך, בקיבוץ סאסא אליו  באתי לשמירות במהלך מלחמת יום הכיפורים. אז הייתי די המום מהן – היום הן כבר משעממות אותי. איך שסף הריגוש שלנו עולה עם השנים…

אבל מהמקומות עצמם, אני עדיין מתרגש. ורשימת המקומות אליהם הייתי רוצה עדיין להגיע, בעדיפות גבוהה, תספיק לי לעוד כמה שנים. מרוקו, ואתיופיה, סיציליה וקורסיקה, בורובודור באינדונזיה,

טימובקטו במאלי,

אתרי צלילה במלדיבים וסיישל, קבר רבי נחמן באומן (בחגים) ועוד ועוד..וטיבט כמובן. צ'יפופו היה שם ואני לא אהיה? יש לי את הרשימה ב Excel, והיא די ארוכה.

אחד הקוראים הגיב לרשימה שלי על Angkir wat שבה הרהרתי בעצב מה, שחוויות בגילי שוות רק שליש מחוויות בגיל עשרים, כי יש לי רק עוד שליש מספר השנים (לעומת גיל 20) להיזכר בהן, והזכיר לי את כל השנים בהם אתה יכול ולתכנן ולחלום לפני הנסיעה עצמה, וששנים אלה שוות משהו גם כן.

נכון, ואולי הציפייה למקום מסוים מהנה יותר, וממושכת יותר, מזיכרונות מהמקום עצמו לאחר מכן. יש בזה משהו. את חלק מרשימת מחוזות החפץ שלי אני מחזיק בראש ואני מפנטז עליהם כבר בחמישים שנה. וזה לא מעט. ולחלק ממנה אפילו הצלחתי להגיע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s