Sliwo-witz


מיכל נאמן מאד רוצה שנתפעל מחכמתה. וזה אמור לקזז את העדר הערך המוסף האסתטי של עבודות המסקינג-טייפ המשמימות שלה. אבל "חכמה" ו"חוכמות" הם שני דברים שונים. בתערוכה האחרונה שלה בגלריה גורדון, התפעלתי פחות מ"החוכמות" שלה ויותר מגוף עבודות חדש, מעניין, בעל ערך מוסף אסתטי, שקצת מזכיר את גוף העבודות שלה שאהבתי פעם, לפני שהמסקינג טייפ השתלט עליהן. כמו למשל העבודה הזו:DSC02224

לתערוכה האחרונה שלה, בגלריה גורדון, קוראים witz, בדיחה בגרמנית. או שנינה. ומיכל נאמן רוצה שנתפעל משנינותה. למשל, מהאופן בו היא מוצאת את המילה witz  בתוך Auschwitz. והיא מצטטת, בטקסט המלווה את התערוכה (המונח פה לידי) את שלגל: "שנינה היא התפוצצותה של רוח כבולה".

והנה סוג השנינויות שמיכל נאמן בונה ממנו גוף עבודות: "כך גיליתי שבתוך המילה death שוכנת המילה eat, שהיא בגרמנית essen, השם של העיר בה נולד אבי שאז נקרא הנס גולדרייך, שם עם הרבה זהב, שם מנצנץ, ובתוך essen נמצא ה es, "הזה", זה שאוכל אותנו מבפנים…" עמוק, לא? חסר פה רק קצת גימטריה וקצת נומרולוגיה. ממש "התפוצצותה של רוח כבולה…"DSC02225

טוב, אני מצטער. לדעתי זו לא שנינה. זו חוכמולוגיה. לא יותר גבוה ולא יותר נמוך מה witz השגור של סבא שלי: "das beste witz ist sliwowitz". שאומר בערך שהצחוק נמצא בבקבוק, בבקבוק של שיכר שזיפים שבגרמנית נקרא Sliwowitz. גם בתוך המילה sliwowitz אני מגלה שמסתתרת המילה witz. עמוק? לא ממש. אבל זהו witz.

אני יכול להזדהות קצת עם ההתרפקות של מיכל נאמן על הייקיות , ליחס האוהד שלה לשפה הגרמנית (למרות יחסי הציבור הגרועים של השפה במקומותינו, זה מסייע למכירת עבודות בגרמניה..). כאחד שדיבר גרמנית לפני עברית, למרות שנולד פה בחיפה, אני מבין למה היא מתכוונת כאשר היא כותבת: "כך הכתמים בעבודות הם סימן ההתרגשות של הגוף של הציור שגילה שהוא יודע גרמנית (אני לא יודעת גרמנית) ושגרמנית היא "כתם הלידה" שלו, ההסמקה והמבוכה שלו על ההופעה של משהו לא ידוע". עם הפיוט בטקסט הזה, ובעבודות כמו זו מטה, אני יכול להתחבר.DSC02228

אבל אני יכול פחות להתחבר לקביעות כוללניות ולא ממש מבוססות שלה כמו: "אולי כל הציור המערבי הוא תולדות הניסיון לתת ייצוג לפצע הקדוש…". נו באמת, ואני חשבתי שאני חוטא בהמצאת סברות כרס לא מבוססות, כמו זו על תשוקת הגברים ללדת. סדרת עבודות שלה בתערוכה, כמו זו שפה מעלה, על צלקות שנשים עושות לעצמן על ידי חיתוך עצמי ופציעה הן עדיין לא "תולדות הניסיון לתת ייצוג לפצע הקדוש".

תמונת הכותרת של הרשומה, שאותה רואים בחסדי wordpress רק כאשר קוראים את הרשומה בפני עצמה (מקליקים על שם הרשומה), לא  לקוחה מתערוכה זו. היא קטע מעבודה אחרת, מחווה שלי ליום בו אני מפרסם את הרשומה הזו. תאריך המציין אירוע שקרה דווקא בארה"ב, לא ברוסיה. האחד במאי.

לרוב הרשומות האחרונות שלי, יש תמונת כותרת כזו, ואני תוהה האם אנשים בכלל רואים אותה באופן בו הם קוראים. אז שתדעו – יש לתמונות האלה ערך מוסף לרשומה. על כל פנים, אני בוחר אותן מתוך כוונה שיהיו בעלות ערך מוסף.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “Sliwo-witz

  1. גד,
    למה לתקוף אמן? אומנות היא עניין מאוד אישי.
    לי אין דעה כי אני לא מבינה בעניינים אלו. אבל אם משהו לא מוצא חן בעיני?- פשוט מדלגת מעליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s