רשומה לאחד במאי


מטריד אותי שהוגי דעות רבים, כמו למשל קרל מרכס, מרגישים צורך להשתית את כל התאוריה הפילוסופית שלהם על בסיס של שונות מהותית בין בני האדם לבעלי החיים האחרים. נראה לי שכל תאוריה שמתחילה מביסוס נתק מהותי בין בני האדם ושאר עולם החי, פגומה ביסודה. כל אותן דיכוטומיות של תרבות-טבע, אדם-חיה מפשטות לדעתי פישוט יתר את העולם. כי העולם הוא רציף, ורק אנחנו אלו שזקוקים כל כך לחלוקות האלו.

לגבי בעלי החיים, האם הם זקוקים לחלוקות שכאלה, או שזו "תכונה אנושית"? אני לא יודע. אבל העובדה שבעלי חיים מתקשרים, שיש להם שפה, מרמזת שגם הם אולי נזקקים ל"מילים", לקטגוריות שיאפשרו את המילים.

מרקס כותב, ב"כתבי יד כלכליים-פילוסופיים", כך:

"החיה מזוהה לחלוטין עם פעילות החיים שלה. אין היא נבדלת מפעילותה. היא היא פעילות החיים שלה. האדם הופך את פעילות החיים שלו  למושא של רצונו ושל תודעתו. פעילות החיים שלו היא מודעת. אין היא מה שמגדיר אותו ואין היא הופכת לאחת עימו"

ואני שואל את עצמי, איך הוא יודע? האם קרל מרכס חוטא פה בסוגנות? איך הוא יודע שאין בעלי חיים שאצלם פעילות החיים היא כן מושא של תודעתם? לא ברור לי למה צריך, כחלק מביסוס של פילוסופיה מטאריאליסטית לבסס קודם כל את עליונות האדם על כל מיני בעלי החיים האחרים, למקם אותו בספירה אחרת. להגדיר אותו על פי שונותו ממינים אחרים.

יתכן שאני מדבר פה שטויות איומות. אבל להבנתי, מרכס מבסס את קדימות המעשה על התודעה בעזרת החשיבות הגדולה שהוא נותן לעבודה, ולתוצריה – הסחורה. כי בתוך המעגל האינסופי הזה, (עליו כבר כתבתי כאן) שבו ההוויה החברתית מייצרת את התודעה, וזו בתורה מייצרת את המעשים המייצרים את ההוויה החברתית, במעגל הזה, מרכס ממקם את "הבסיס" במעשים ואת "מבנה העל" שלדעתו נגזר ממנו, החברה, הוא ממקם בדרגת חשיבות פחותה, כמשהו שהוא פונקציה של הבסיס.

ואם כך הם הדברים, מי מייצג יותר טוב את ה"בסיס", מי עולמו הוא יותר מעשים ופחות דיבורים מהנמלים, או הדבורים? שאגב, כן מתקשרות ויש להן שפה, גם אם היא לא מילולית וקשה לנו להבין אותה. הטיעון של מרכס אגב, לשוני ה"מהותי" בין האדם לשאר היצורים מזכיר את נושא השפה לא אחת.

ועוד אומר מרכס: "…הדבורה ממש מביישת אדריכלים רבים בבניין תאי הכוורת שלה. אך הגרוע שבאדריכלים שונה מהטובה בדבורים בכך שהוא בונה את הבניין שלו בדמיונו לפני שהוא מציב אותו במציאות".

פסיקות כה פסקניות. ולא ברור לי על מה הם מבוססות. האם הוא יודע מה עובר בדמיונה של דבורה? היום אנו מודעים שיצורים עם מספר זעום ביותר של תאי מוח מסוגלים לפעולות "חשיבה" פנטסטיות במורכבותן.  ולמה הוא חושב שאופן העבודה של בנאי אנושי נעלה על בנאי לא אנושי ושזה מקנה למין האנושי קדימות מוסרית על כל מין אחר?

גם אם מורכבות חשיבותו של האדם גדולה משל חתול, נניח, או של פרה, האם זה מה שהופך אכילת בני אדם לתועבה ואכילת פרות למובן מאליו? האם זה מה שהופך את האדם ל"משהו שונה לגמרי" ונותן לו זכות לנצל את כל משאבי כדור הארץ לעצמו בלבד, ולהפוך את כל היצורים האחרים או למשאב או למועמד לרשימת הכליה?941192_637826522898820_1262039280_n

יש התבטאות אחת של מרכס, שממנה אפשר להסיק אולי על אהדה מסויימת לזכויות בעלי החיים. ב"על השאלה היהודית" מצטט מרכס לחיוב מדברי Thomas Münzer ממנהיגי מרד האיכרים הגרמני של תחילת המאה ה 16, שאומר כך (בתרגום שלי): "כל היצורים הפכו לרכוש, הדגים במים, הציפורים באוויר והצמחים על האדמה, היצורים גם הם, חייבים להיות חופשיים"

אבל פרט להתבטאות זו, רוב הפרשנים של מרקס תמימי דעים שדעתו של מרכס על מינים לא אנושיים הייתה שלילית, והוא ראה אותם נחותים מהותית מבני האדם. והציטוטים מעלה מראים זאת די בברור. יש גם החושבים אחרת, למשל כאן

ואני אומר, שבאחד במאי הזה, כדאי שגם "המדוכאים הרשמיים", למשל וועד פועלי נמל אשדוד (עליהם מגינה ההסתדרות בחרוף נפש),  יפתחו שמץ חשיבה ביקורתית, ולפני שהם שולפים את המנגל, שיחשבו על המדוכאים מהם.

וכדאי גם להפנים שאותה השיטה הכלכלית השוללת מבני האדם את הקיום האנושי שלהם, היא גם זו ששוללת מבעלי החיים את הקיום החייתי שלהם. אותם "יחסי היצור" ששמים את הרווח קצר הטווח מעל כל שיקול אחר.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “רשומה לאחד במאי

  1. נראה לי שלכבוד חג הפועלים, בחרת גדי להדגים טוב מאי פעם את המשפט : מי שיש לו פטיש רואה סביבו רק מסמרים, או משהו דומה. נושא היחס לבעלי החיים הוא כה חשוב בעיניך עד כי עם עמלים מזי הרעב שחיו חיי ניצול וחרפה והיו בשר תותחים לגחמות "נישאים מעם", פחות בוער בעיניך. כמי שהוגה רבות בפילוסופיה ונראה מעמיק במיוחד באיזור ה"צרפתי", אני מתאר לעצמי ש"זילות הביטוי והשימוש" ושבריריות ה"שפה" האנושית נהיר לך ואם דבריו של מרכס היו מועתקים לקונטקסט אחר של זמן וחברה ומודעות אנושית תוספת של "אילו", "ברם", "בהשוואה ל", ועוד מילים בודדות כאלה היו מוציאות את העוקץ מטיעון "אכזריותו" לבעלי החיים. וזה כמובן לא מונע מלבקר אותו בעניינים שונים ובתפישות שונות.

    • עם עמלים מזי רעב? אין באמת רעבים בעולם מחוץ לאפריקה ואולי צפון קוריאה. והרעבים רעבים בגלל כישלון של ממשלותיהם בניהול המדינות, לא בגלל ניצול כלכלי. ואת אף אחד מן העמלים, איש אינו כולא בכלוב, מפטם מספר שבועות ואז שוחט.

      אין מצעד פזמונים של עוולות. אין דרוג. יש רק עוולות גלויות ועוולות נסתרות מן העין. ואת האחרונות אני מנסה הזכיר.

      האחד במאי הוא חג העבודה המאורגנת, ובארץ, זה מתקשר עם וועדים המחזיקים אותך ואותי בגרון וגובים דמי חסות.

    • ועוד דבר: זו אותה השיטה הכלכלית ההופכת את בני האדם למנוכרים לעמלם, לחלקים ברי חלןף באמצעי היצור, שהופכת את בעלי החיים לסחורות. מרקס רואה את הניכור כשלילת המהות האנושית של העמלים, והורדתם למדרגת חיות. אבל אם היה רואה לאן החקלאות המתועשת של ימינו לוקחת את בעלי החיים, למקום שהן כבר לא חיות, שצרכיהן המינימליים כבעלי חיים נשללים מהם, סביר שהיה לו משהו להגיד גם על זה.

  2. לא ממש מכירה את כתבי מרקס, אבל בעצם לא ברור לי מה מפריע לך כל כך. אני גם רגילה לחשוב על עולם החי כפחות מתוחכם מבני האדם, ובמיוחד בתחום השפה (על העניין האחרון אני חושבת שאולי אני יכולה אפילו להתווכח אתך באופן אינטליגנטי). אבל זה עדיין לא אומר שהחשיבה הזאת מצדיקה התאכזרות לחיות. זה לא קשור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s