העולם לא שטוח


הכותרת מתייחסת  (כמובן) לספרו של  Thomas Friedman, "העולם הוא שטוח", שיצא ב 2005, והגדיר עצמו "היסטוריה קצרה של המאה ה 21". הספר מדבר על גלובליזציה, והתזה המרכזית בו היא שהטכנולוגיה מאפשרת לאנשים בעולם השלישי להתחרות כשווים באנשים בעולם הראשון על משרות, ולא רק על משרות בשכר רעב, אלא גם על המשרות בהן משתכרים יותר, כמו למשל מהנדסים, רואי חשבון, עורכי דין ועוד.

הוא מדבר בעיקר על משרות הממוקמות פיזית בעולם השלישי, לא על בריחת מוחות מהעולם השלישי אל זה הראשון. זה כבר סיפור ישן. אבל די ברור שמאגר האנשים לאייש משרות יותר נחשקות, כאלה הדורשות השכלה טובה, כולל גם את המהגרים וגם את הנשארים. כיום, למהגרים יש בדרך כלל תנאי תעסוקה משופרים בהרבה מאלו הנשארים, אף אם הם עושים את אותה העבודה.

כמו אותו ציטוט שסופר לי, משפט של מנהל אמריקאי בחברה בה עבדתי: "למה אני צריך לשלם פה לאיזה סרגיי X דולרים כאשר אני יכול לקבל אותו הדבר שם בעשירית המחיר?".  "הסרגיי" שסיפר לי את הסיפור, שנכח באותה הפגישה בה נאמרו הדברים, הגיע מרוסיה לארה"ב אחרי תואר שני, סיים דוקטורט באוניברסיטה מאד נחשבת בארה"ב, גר בארה"ב יותר מעשר שנים והוא אזרח אמריקאי לכל דבר. אבל הוא עדיין "איזה סרגיי". (שמו אגב, אינו סרגיי)

תומס פרידמן גורס שהדברים ישתנו, שאנשים בעולם השלישי יוכלו להתחרות באנשים בעולם הראשון לא רק בעלות שכר נמוכה, אלא ש"מגרש המשחקים יהיה שטוח", ואנשים ישתכרו שכר שווה על עבודה שווה. או כמעט שווה, לא משנה היכן הם ממוקמים.

והתזה היותר מרכזית שלו, היא נבואת זעם למערב, במיוחד לארה"ב, שלדעתו הולכת לאבד את כל המשרות הטובות שלה, למדינות כמו הודו וסין, שבהן יש היצע אדיר של אנשים מוכשרים. שומעים את זה גם כאן בישראל, בתעשיית ההייטק. כדי לרסן את דרישות השכר של מהנדסים פה, מספרים להם על מאות אלפי המהנדסים המוכשרים המסיימים מדי שנה את לימודיהם בהודו ובסין, ומזה מתבקשים העובדים להסיק שאם יהיה המהנדס פה יקר מדי, תעבור המשרה שלו לשם. מפחיד, לא?

הספר נכתב בעקבות ביקור של הסופר בחברת תוכנה הודית בעיר בנגלור, ביקור שעשה עליו רושם אדיר. הוא ראה שם חלק מתעשיית "מיקור החוץ" בתחום התכנה, ראה שם מתכנתים הודים המבצעים עבודות עבור חברות במערב באיכות שאיננה נופלת מזו של מתכנתים במערב. והכל נכון. גם לחברה בה עבדתי היה סניף באותו מקום, והאנשים שם היו לא פחות טובים מאלו שפה, ועשו עבודה מצוינת.

ועדיין אני חושב, שהאקסטרפולציה שפרידמן עשה ממה שהוא ראה, אל ה"היסטוריה של המאה ה 21" היא מוגזמת. חשבתי על זה הרבה במהלך ביקור של שבועיים בהודו וחודש בדרום מזרח אסיה, ואני לא חושב שזה הולך לקרות, לא במידה בה פרידמן גורס.

למען הזהירות, הודו היא לא סין. אני לא באמת יכול להביע דעה לגבי סין. אבל הודו היא לא בנגלור, ובנגלור לא משקפת את הודו. בהודו, משרת החלומות היא עדיין להיות פקיד באיזה משרד ממשלתי, ואנשים בעלי תארים אוניברסיטאים מתקדמים לא מוצאים עבודה שבה נדרשים כישוריהם. הכלכלה במצב כה גרוע, הבוץ כה סמיך, שהוא מושך את כולם, כמעט כולם, כלפי מטה.

לא כולם בהודו שוקעים בבוץ . אבל בהודו, לאלו ש"עשו את זה" אין שום מוטיבציה למשוך אל תוך הסירה את אלו שעדיין מפרפרים שם בביצה. שיטת הקסטות כל כך מושרשת בתודעה של ההודים, שקשה להם לאמץ את החשיבה המערבית, שהרמת המעמדות התחתונים מעלה תעלה את כולם מעלה, ואת היותר עשיר, אף יותר למעלה. הם מעדיפים, וזה ציטוט מפורש, שיהיה להם צוות עובדים בבית, כולל נהג צמוד, על זה שיהיו להם כבישים מתוקנים בהם הם יוכלו לנהוג בעצמם. הם מעדיפים שילדיהם יוסעו לבית הספר ב school bus מונע שוורים, ולא להסיע אותם בעצמם.P1060253

לשון אחרת – הם מעדיפים שיהיה להם טוב באופן יחסי מאשר טוב באופן אבסולוטי. יתכן וזו נוסחה מוצלחת יותר לאושר אישי. יתכן שאנו באמת מודדים את מצבנו על פי מצבנו היחסי לעומת הסובבים אותנו ולא יחסית לאיזה אמת מידה מופשטת. אולי הם צודקים ואני הוא הטועה. יתכן שההבניות התרבותיות שלי גורמות לי לחשוב שעדיפה אספקת חשמל רציפה, מערכת ביוב, כבישים, ביטחון אישי, דברים כאלה, על פני היכולת לשכור צוות משרתים גדול, שיחמם לי מים לרחצה על עצים, במחצית היממה בה נפסק החשמל.

יתכן, אבל הגישה הזו של ההודים, היא מה שלדעתי מפיל את התזה של פרידמן, לפחות לגבי הודו. לא התשתיות הרעועות המקשות על תפעול מקומות העובדה, לא המרחק הגאוגרפי, לא היכולות של המהנדסים עצמם. ההודים עצמם , אלו שהצליחו, לא מעוניינים בתחרות. הם לא מעוניינים לקדם את המדינה שלהם כולה, כך שעוד רבים יצטרפו אליהם על רכבת ההצלחה. הם מעדיפים להיות "ברהמינים" של הייטק, להיות קסטה עילית קטנה ומצומצמת, מוקפת בהמון שישרת אותם.

הם מעדיפים לנסוע במחלקה הראשונה של רכבת הודית "מהירה" הנוסעת במהירות מסחררת של 40 קמ"ש, מאשר לנסוע עם כול שאר ההודים באותה המחלקה, ברכבת הנוסעת 300 קמ"ש. גם אלו שהיו במערב, וראו שיש דבר כזה.

רוב הודו לא לומדת במכונים הטכנולוגיים של הודו. רוב ההודים לא נמצאים אפילו ליד המקום שממנו הם יכולים להשתלב בכלכלה העולמית. רוב ההודים, עוסקים במלאכות שאין מהן תוצרת משמעותית או תכלית.P1060214

הם מקיימים כלכלה נחשלת, שלא זזה קדימה מספיק מהר, אפילו לא מספיק מהר בכדי לתמוך באוכלוסיה הגדלה והולכת שלהם. הם מייצרים מוצרים נחותים שאין שום מצב שהם יוכלו לייצא לאן שהוא, וכך מתרחקים יותר ויותר מתחרותיות בשוקי העולם. הם בפועל משק ענק, סגור ליבוא, המדשדש במקום כבר שנים רבות.

מבחינת הרוב המוחץ של ההודים, העולם ממש לא שטוח. הוא מדרון בוצי, חלקלק, בו הם גולשים לאט לאט, לאחור.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “העולם לא שטוח

  1. רשומה מעניי
    נת. האם יכול להיות שמיעוט חזק בהודו, אפילו אם אין לו רצון להכניס למעגליו המון הודים נוספים, הוא מספיק גדול בשביל להוות תחרות משמעותית בשוק העבודה במערב?

    • המיעוט בהודו הוא לא קטן, אבל זה כבר לא "מאיים" כמו מיליארד וחצי מהנדסים הודים שבאים לקחת את העבודה "שלנו"

  2. I am sure your observation about the relative "haves" is true. My question is what the ones that really have nothing feel and will they every get up and say :enough is enough.
    Anyway, it was very interesting to read.
    Miriam

  3. "הם מעדיפים שיהיה להם טוב באופן יחסי מאשר טוב באופן אבסולוטי. יתכן וזו נוסחה מוצלחת יותר לאושר אישי"
    השאלה היחידה שראוי לשאול, וגם, המדד שצריך להשוות למדינות המערב הוא בדיוק זה – האושר האישי. אחרת, לשם מה?

  4. גד,
    אני מסכימה עם יעקב. האושר האישי (או היחסי כפי שאתה הגדרת אותו) הוא החשוב. הלוואי ואתה צודק והם יוכלו להמשיך להיות מאושרים. רק אנחנו נסבול במערב. אבל אני חוששת שבעתיד המזרח הרחוק יקום עלינו(המערב) לכלותינו בגלל הניצול שאנו מנצלים אותו. כמו ההתעוררות של הטרור האיסלמי. כמו ההתעוררות של האפריקאים. בינתיים רק כמהגרים המאיימים עלינו באופן דמוגרפי, אבל אולי גם הם יעברו לסוג של טרור.
    טוב שאני כבר לא אחיה אז. אשר כתבת ותארת ברשימתך זו, הוא אחת הסיבות לכך שאינני אוהבת את העולם שלנו. מזל שבסביבתי הקרובה עדיין יש מספיק דברים שכן נותנים טעם לחיי. המחשב,דרך אגב, הוא לא אחד מהם.
    נגה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s