ספינת אוויר


בעומק 12 מטרים מתחת לפני המים, בחוף הדרומי של עקבה, בדרך לספינה Cedar Pride שהמלך עבדאללה הורה להטביע פה על הריף, חשבתי דווקא על סדרת הפסאודו-מדע-בדיוני Fringe

.בסדרה, בה שני  עותקים מעט שונים של כדור הארץ מנהלים זה בזה מאבק הישרדות, (למה דווקא שניים, ולא אינסוף, לא ברור) ניתנים לצופים שני רמזים חזותיים שאמורים לעזור להם להבין מיד באיזה מהעולמות העלילה מתנהלת באותו הרגע. הרמזים הם כאלה שניתן לממש ב CGI בעלות נמוכה: בכדור הארץ ה"אחר", פסל החרות הוא בצבע חלודה, ויש באוויר מעל מנהטן ספינות אוויר. מגדלי התאומים לא נהרסו כנראה בשתי הגרסאות של ההיסטוריה האנושית ששני העולמות האלה מגלמים.fringe1

ספינות האוויר האלה היו האסוציאציה שלי כאשר שטתי לי, באיזון מושלם מעל הריף והסתכלתי מלמעלה מגובה של כחצי מטר על הדגים והאלמוגים, שושנות הים ושאר היצורים שאכלסו את הריף, והרגשתי כמו איזו ספינת אויר ענקית הצפה לה בלי קול ובלי להוציא אנרגיה מעל מנהטן, צופה ביצורים המתרוצצים שם למטה בין גורדי השחקים (בקנה המידה שלהם) שמהווים האלמוגים.

חבל שאין ספינות אוויר היום. אם אפשר היה לבחור לטוס בספינת אויר, גם אם היה לוקח יומיים-שלושה להגיע לבנגקוק למשל,  הייתי עושה את זה ברצון, בתנאי שהן היו טסות מספיק נמוך כך שאפשר לראות את פני השטח, והיה מקום לשוטט תוך כדי טיסה – לא להיות כלוא בשורת כיסאות  כמו במחלקת תיירים מצויה. והאפשרות לצאת לטיסה מראש מגדל בלב העיר לבדה כבר מקזזת שעות לא מעטות מזמן הנסיעה הכולל, יחסית לשדות תעופה למטוסים, שבשל רעש וזיהום הולכים ומתרחקים ממרכזי הערים.

גם חשבתי לי, עדיין תוך אתה הצלילה ממש, שאני, כצולל, פשוט מהווה הדגמה מושלמת של סייבורג.

אז מה אם אין לי זימים? אין בעיה, לגבי קשור מיכל ובו 12 ליטר של אוויר דחוס ב 220 בר, אשר יחד עם הווסת מספקים לי חמצן לפחות לזמן מה. המשקל הסגולי שלי נמוך מדי לציפה מושלמת? צרוף של משקלות ומאזן מתנפח מאפשרים לי להיות חסר משקל, קל כמים, בכל עומק נתון (אם הוא פחות מ 30-40 מטרים), ולעלות או לרדת בעזרת הפעלה של שרירי הסרעפת בלבד. ראייתי מטושטשת מתחת למים? משקפי צלילה, עם עדשות אופטיות מותאמות ליכולות הספציפיות של עיני, מחדדות לי את העולם! אין לי קרום שחיה בין אצבעות הרגליים (כמו שיש לאבא שלי בין 2 אצבעות)? גם זה פתיר – נעלי גומי וסנפירים מניעים אותי מעדנות במים, במאמץ כמעט בלתי מורגש.

זה לא סייבורג מושלם? כמעט מושלם. כי אז האוויר נגמר, וצריך לצאת, ולדדות אל החוף כשלפתע כל הפרוטזות האלה הפכו כבדות ומסורבלות ודורשות ממך להחזיר את החוב. בתמורה לזה שהן נשאו אותך קודם, אתה נושא אותן עכשיו בברכיים כושלות שוטף אותן במים מתוקים, מייבש אותן, ומטפל בהן יפה, כדי שהן יתייחסו אליך יפה, בצלילה הבאה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ספינת אוויר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s