למה הודו?


בשתי הרשומות האחרונות שלי קצת הוצאתי את דיבתה של הודו רעה, ורציתי לתקן את הרושם שאולי יצרתי. אז נתחיל בזה שהודו היא אמנם ערימת חרא ענקית, אלא כזו שבה משובצים לא מעט יהלומים. חלקם גדולים, חלקם קטנים, חלקם סתם אבני חן, יש בהודו המון דברים נפלאים, ויש לה מה להציע לכל סוגי המטיילים ולכל תחומי העניין המביאים אנשים לעזוב את הבית ולהטריח את עצמם בדרכים.

יש בעיה אחת, עליה הצבעתי כאן, שערימת החרא הזו הולכת ותופחת עם השנים, אבל מצד שני, מספר היהלומים לא ממש גדל. אולי אף קטן פה ושם, בעיקר בכל הקשור לערכי טבע. וכך, בדרכך ממקום אחד לאחר, אתה צריך לצלוח ערימות יותר ויותר גדולות של חרא, לאכול גם קצת חרא בעצמך פה ושם, ולסכן את שלמות גופך.

אבל אולי המסקנה המתבקשת אינה שלא כדאי לנסוע, אלא אולי שלא כדאי לדחות את הביקור בהודו. כי זה לא הולך להשתפר, רק להתדרדר.

מסקנה אחרת, לפחות זו שלי מהביקור האחרון, שמשיקולי עלות / תועלת, כדאי לשקול היטב לאן כדאי לנסוע ולאן לא. אם זה לא אחד המקומות היותר מדהימים, יתכן שרף הכניסה שהודו מציבה למבקרים בה פשוט גבוה מדי.

התחבורה ממקום למקום מאד היא קטע קשה בהודו, ולכן כדאי לחשוב על צמצום הנסיעות וצמצום מרחקי הנסיעה. כלל אצבע לנסיעות בין ערים, ברכבת או באוטובוס, הוא 30 קמ"ש. סיפורי התחבורה בהודו יכולים להיות נושא לכמה וכמה רשומות עסיסיות, אבל אולי בפעם אחרת.

אז מה יש בה בהודו? אני  למשל אוהב לראות מבנים, ובהודו היו כמה תקופות (הנוכחית לא כלולה בהן) שבהן נבנו בה בניינים מדהימים. התקופה של שלטון המוסלמים בהודו – המוגולים, הניבה מספר גדול של מבנים מדהימים, שהידוע וגם היפה שבהם הוא ה טאג' מהאל בעיר אגרה, שאליו חשבתי ברצינות לחזור גם הפעם, אך ויתרתי למרות שהייתי רק כ 50 ק"מ משם, ב Mathura. קשיי התנועה גרמו לי לוותר. והצפיפות.

אבל כן ראיתי בביקור הזה כמה דוגמאות לא רעות של ארכיטקטורה מוסלמית, אותה אני פשוט מאד אוהב. לא הייתי מונה אתרים אלה בין ה"יהלומים" של הודו, לכל היותר בין אבני החן היותר פשוטות, אך עדיין, אלו אתרים שבכל ארץ אחרת היו בין האתרים היותר מתיירים והמפורסמים, אך בהודו, התחרות קשה.

בעיר Luknow למשל, ישנה קבוצת מבנים שנבנו על ידי הנסיכים המוסלמים ששלטו באזור (לכאורה, למעשה שלטו שם הבריטים, שמימנו את אורח החיים הראוותני של הנסיכים דנן כדי לשמור על מראית עין של עצמאות הודית). הסגנון מנייריסטי נטו, זו כבר לא אותה הארכיטקטורה האסלאמית המדהימה של המוגולים. הנסיכים הללו, ה Nawab, גם לא נהנו מהאמצעים הכספים המופלגים של המוגולים. אבל זה עדיין מקסים לדעתי – הנה כמה דוגמאות:P1060590 P1060588 P1060658 P1060632 P1060612 P1060609

ובעיר Allahabad , מחוץ למתחם פסטיבל הקומבה מלה, בשעה וקצת שהייתה לי לפני צאת הרכבת שלי משם, קפצתי ל Khusro Bagh, גן שליו, יפה (ומטונף) ממש ליד תחנת הרכבת, ובו שלושה קברים שכן נבנו בתקופת השיא של הבניה האסלאמית, בתקופת שלטון הקיסר Jahangir, מאותה אבן חול אדומה מדהימה שממנה נבנה גם המבצר האדום בדלהי. והרי הם:

P1070056P1070053P1070049באיראן יש כנראה גם ארכיטקטורה אסלאמית מדהימה, אך לשם אני חושש שלא אגיע בגלגול הזה, כנראה. גם באוזבקיסטאן יש, ושם כבר הייתי, בגלגול הנוכחי אפילו. מומלץ לחובבי הסגנון.

ומה לגבי ארכיטקטורה מודרנית? Le Corbusier תכנן עיר שלמה בהודו: Chandigarth, ולא מעט מבנים בערים אחרות.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “למה הודו?

  1. גם אני אוהבת ארכיוקטורה מוסלמית 🙂
    כשקראתי את הבלוג היום נזכרתי בספרי טיולים שנכתבו בשנות ה-70-80 במאה הקודמת ע"י Jean Hureau. טיולים בארצות מוסלמיות. לאו דווקא עם דגש על ארכיטקטורה. אחד הספרים שלו: Iran Today.

  2. זה ניסיון הירואי מצדך להגן על מה שקשה להגן, וזה לחלוטין לא באשמתך שאני השתכנעתי דווקא משני הפוסטים הקודמים, יותר מאשר מהנוכחי (למרות שהצילומים באמת יפים). וגם הבנתי סופית, שכנראה דחיתי את ביקורי בהודו יותר מדי, ולכן עכשיו כבר איחרתי את המועד.

  3. פינגבק: ארוחת ערב של קדושים | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s