המבריח


רון נחמן ז"ל היה מבריח. הוא נתפס על ידי "הגנת הצומח", הרשות האחראית על מניעת יבוא לא מורשה של צמחים לארץ כאשר באמתחתו מזוודה מלאה בסחלבים שהוא "לא הבין איך הופיעו שם". רון נחמן, בשעות הפנאי שלו, כלומר כאשר לא היה עסוק בבניית ערים בשטח לא לנו, היה חובב סחלבים שרוף, וכנראה זו הסיבה שבגללה הופיעו דווקא במזוודה שלו כל אותם הסחלבים.

הייתי יכול להתפתות ולומר שמי שלא מכיר בכך שלישראל ראוי שיהיו גבולות, ממילא לא יתייחס ברצינות לגבולות של מדינת ישראל בנתב"ג, כאשר מדובר על הברחת צמחים, אלא  שדווקא על "פשע" זה יש לי סימפטיה כלפי רון נחמן. גם אותי תפסו על אותה עבירה ממש, כאשר עשיתי טובה לידיד חקלאי (גם הוא מעבר לקו הירוק, אם כי לא מתנחל על פי ההגדרות המצמצמות הנהוגות כעת) והבאתי לו קופסת קרטון מלאה בצמחים נדירים מניבי פרי מארה"ב, עבור חלקת ה"קטיף העצמי" שלו. אצל הגנת הצומח אין חכמות. יש קנס אחיד של 5000 שקלים, ומשמידים את הצמחים שלך. ואת הקנס שילמתי אני, לא זה שעבורו הבאתי. רבה-גלט קוראים לזה באידיש – שכר לימוד.

הסיפור של הגנת הצומח הוא סיפור כואב לחובבי הצמחים והפרות הנדירים שביננו.  אין לי טענות על עצם הבקרה. גם במדינות מתוקנות, יש בקרה המיועדת למנוע התפשטות מחלות וצמחים פולשים. אלא שבמדינות נורמליות יש אפשרות להביא צמחים ממגדלים מורשים בלי אישור מראש, ובנוסף, יש הסדר של הסגר אליו אתה יכול למסור את הצמחים ממגדלים לא מורשים, לתקופה הנדרשת להוכיח שאין עליהם מזיקים, והצמחים יחזור אליך במצב טוב. לא כך אצלנו. רק מגדלים גדולים יכולים, לאחר הפעלת קשרים, רצוי עם שר החקלאות, להקים אצלם, ועל חשבונם, מתקן הסגר לצמחים, ב"פיקוח" הרשות להגנת הצומח. במכון וולקני יש לכאורה מתקן הסגר, אך זהו מקום אליו הולכים צמחים למות. אף צמח לא חזר משם חי. משרד החקלאות הוא מקום מאד לא מתפקד, אני מתרשם, וכרואים מי העומדים בראשו, כלומניקים כמו שלום שמחון ואורית נוקד למשל, אי אפשר להתפלא.

אז איך הגיעו לישראל כל אותם צמחים נדירים שתורבתו ושחלקם הפכו לענפים חקלאיים מניבים? הם פשוט לא נתפסו. גם מטען הצמחים שלי היה כנראה עובר בשלום אלמלא פספס את טיסת ההמשך בפרנקפורט והגיע רק למחרת, היישר לידי המכס. אין באמת הרי דרך לתפוס כל שתיל זעיר, עטוף בנייר עיתון לח, בתוך מזוודה או תיק יד. אני מכיר לא מעט חובבי צמחים נדירים, ורובם הצליחו להביא צמחים שוב ושוב בלי להיתפס, ולאלה יש כבר דורות על גבי דורות של צאצאים בכל רחבי הארץ, כמו למשל הצמח הזה, מגלעין של פרי הגדל ליד הכנרת:mamey sapote

ולמה להביא לפה צמחים שעדיין לא נמצאים פה? בגלל האתגר. לגדל צמחים באזורים בהם האקלים לא ממש מתאים הוא אתגר המתמפה ישירות על האתוס של הקמת מדינת ישראל, אבל על זה כבר כתבתי פעם. אין לי ספק שלרון נחמן היו חממות מושקעות, עם בקרה ממוחשבת של לחות וטמפרטורה בהן גידל את סחלביו. אני מכיר מישהו בזיכרון יעקוב שבנה חממת סחלבים כחלק מביתו, חצי מנפח הבית. ואני מכיר גם מישהו שבנה בחצרו חממת מתכת וניילון, עם מיזוג אויר ומכשירים ליצור לחות, רק כדי שיוכל בתוכה לגדל במכלים כשמונה עצים טרופיים.

ואני? אני בשלבי גמילה מהחיידק הזה. גיליתי שללא השקעת האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים, צמחים שהאקלים בחצר האחורית שלי לא מתאים להם, פשוט מתפגרים. zone denial ? לא אצלי. נכון שבכל חצר יש מספר מיקרו-אקלימים, מקומות בהם יש פחות רוח, או שבהם קיר הבית מחזיר את קרני השמש אל הצמח ולכן בו טיפה יותר חם, אבל עץ ה Jack Fruit (לא מוברח, ממשתלת אוהד בהוד השרון) שלי, אחרי שלוש שנים באדמה, הולך ומצטמק. אני לא בטוח שהוא ישרוד את החורף הזה. כך הוא נראה לפני שנתיים:jackfruit (Artocarpus heterophyllus)

מתסכל, כי אני מאד אוהב את הפרי, בניגוד להרבה פרות אקזוטיים אחרים שמגדלים שאר חברי העמותה לפרות אקזוטיים (שמהנהלתה פרשתי אך לפני חודש…) ואני לא מסוגל להכניס לפה, כמו למשל ה babaco הזה שגדל אצלי:babaco open

יש המוני צמחים שאת פריים אפשר לאכול. את רובם לא מגדלים גידול מסחרי, או שלא מגדלים בארץ. יש אמנם בארצנו  מבחר די מדהים של פרות שחקלאים מגדלים, מבחר שגדל והולך משנה לשנה (קצת בזכות מאמצי העמותה לפרות אקזוטיים), ויש אמנם מגוון אזורי אקלים די נרחב, אבל יש פרות שפשוט צריך לגדל לבד אם רוצים לאכול אותם. כמו למשל אצרולה:acerola blooming

בארה"ב יש המון משתלות עם אתרי אינטרנט מפתים מאד, שמהם אפשר להזמין צמחים שישלחו אליכם הביתה, (לארה"ב) בעונה המתאימה, עם הוראות גידול מפורטות. למשל אלה:
Burnt Ridge,  One Green WorldRolling River ועוד משתלות רבות אחרות. ובארץ? יש מבחר לא רע במשתלות כמו יגור וסלונר (ליד רחובות) ויש את משתלת אוהד ומשתלת וולך. איך הגיעו אליהם הצמחים מלכתחילה, לא ברור. אבל שם אפשר לקנות צמחים נושאי פרי נדירים בלי לעבור על החוק. מישהו אחר כבר עשה את זה עבורכם, ולא נתפס.

ולפעמים, גם יהיו לכם פירות מזה. אבל בכל מקרה, לגדל דברים זה כיף.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “המבריח

  1. פינגבק: מעשה בטבעת | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s