תעשיית החמלה


יצא לא מזמן ספר בשם תעשיית החמלה, שכתבה עיתונאית הולנדית בשם לינדה פולמן, ובו היא מספרת על נפלאות "תעשיית החמלה", שבה כ 37,000 ארגוני סיוע מתחרים על תקציב סיוע הומניטרי שנתי של 120 מיליארד דולר. תקציב שחלקה של ישראל בו הוא זעיר ביותר, האחוז הקטן ביותר מן התוצר בין כל המדינות המפותחות.

מדינת ישראל  נוטה בדרך כלל להוציא בזמן תגובה מהיר מטוסים עם חיילים מפיקוד העורף, במדים, לאזורי אסון שאחרי אירוע טבע כמו צונאמי או רעידת אדמה. פה יש תועלת מוחשית לנו, בהצגת צה"ל באור שונה מזה בו הוא מוצג בדרך כלל. בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב על הספר, שמעתי מאחד הדוברים שכאשר סרי-לנקה ביקשה שהמסייעים לא יהיו לבושי מדים, המטוס עם המסייעים שגוייסו בצוו 8, נשאר על הקרקע פה ולא יצא לדרך.d7a0d793d799d791d795d7aa-d79ed7a2d7a8d791d799d7aa

הלכתי לכנס על הספר במידת מה בעקבות החודש שביליתי  ב 2011 בקניה, מנסה לעזור לקנייתים במפעלי השקיה כאלה ואחרים, ובמובן זה אפשר להגיד שהייתי חלק מה"תעשייה". וגם בגלל שהייתי ממילא בבניין גילמן וההרצאות אליהן אני הולך שם בימי חמישי נגמרו בדיוק בשעה שהכנס התחיל. אז למה לא? היה מעניין.

הספר קובע בין היתר ש: סיוע הומניטרי מאריך מלחמות, מחזק דיקטטורים, מנציח שחיתות ומאפשר לגורמים מקומיים מנוסים, פיקחים או אוחזי נשק טרור להסיט לצרכיהם מעשר נדיב מן הסיוע הזה במזומן או בטונות של מצרכים ומוצרים. הכותבת מביאה דוגמאות ספציפיות ממלחמת האזרחים ברואנדה שבהן בני ההוטו נעזרו בסיוע ההומניטרי כדי להמשיך ולטבוח בבני הטוטסי, אפילו בתוך המחנות. שורה התחתונה, הסיוע גרם למות הרבה יותר בני אדם משהוא הציל.

איך לעזור בלי לעשות נזק זו שאלה לא פשוטה. מההתנסות המאד קצרה ומאד נקודתית שלי בקניה, יש קושי לעזור בלי להזיק, ועוד יותר קשה לעזור לאנשים שלא רוצים לעזור לעצמם. הייתי די מתוסכל כשיצאתי עם את ומריצה לבנות סוללות עפר שיעצרו ויאגרו את מי הגשם והתושבים שאתם הייתי אמור לעבוד, ושהסוללה הייתה אמורה להיות השדה בו הם יגדלו לעצמם אוכל, או שלא הופיעו או שהופיעו, ישבו והסתכלו עלי עובד. כתבתי על זה ב"איך לעזור לאפריקאים".

ב"על נהר המלמלטה" תהיתי על התועלת שבהבאת טכנולוגיות השקיה מתקדמות לכפר היושב על גדת נהר ומתפרנס יפה מחקלאות, כאשר ממילא אין לו איך למכור את עודפי התוצרת שלו בגלל העדר תשתיות תחבורה.

ומהאנשים שאתם עבדתי, המכירים את אפריקה היטב, ומתפרנסים מכספי הסיוע, שמעתי סיפורים מסמרי שיער על השחיתות וחוסר היעילות של גופי הסיוע. על זה שמכל דולר, 80 סנט נשארים בכלל בארצות המקור, ורק 20 סנט מגיעים לאפריקה, ומתוכם, אחרי שמממנים את המנגנונים בעיר הבירה, את פקידי הממשלה ואת הארגונים המקומיים, נשאר פחות מסנט אחד לעזרה לתושבים עצמם. על כך שהעזרה רק מרבה שחיתות ועצלות במדינות המקבלות. וזה בסיוע שהוא לא סיוע חירום למצבי משבר. אני מניח שבסיוע למצבי משבר, במלחמות, הדברים אף גרועים יותר.

אז מה לעשות? להפקיר אנשים לגורלם? הספר, אותו אני מודה שלא קראתי, אך שמעתי את הדוברים בכנס שקראו אותו ומכירים את התחום, כנראה מאד חד ממדי, ולא ממש מציע פתרונות. הוא גורם לך לומר לעצמך: "אם זה כל כך גרוע, אולי כדאי שאחשוב פעמיים לפני שאוציא את פנקס הצ'קים?". אולי באמת הנזק רב על התועלת, ועדיף לעמוד מנגד. אגב, יש לא מעט אפריקאים שטוענים בדיוק את זה, שהסיוע הוא המשך הקולוניאליזם בדרכים אחרות.

יש בזה משהו. כשישראל מטיסה לפה רודנים אפריקאים לטיפולים מתקדמים בבתי חולים ישראלים ומיד אחרי כן חותמת אתם על חוזים להספקת נשק, זה לא בדיוק משרת את העם שם, אבל כן משרת את האינטרסים שלנו. זו אכן צורה של קולוניאליזם משוכלל.

ישראל ממילא לא גדולה בתרומות, אפילו לא באופן יחסי למצבנו הכלכלי. אצלנו הרי "הביטחון" מככב תמיד בראש הרשימה, וגם בהקשר של סיוע חוץ, רוב הסיוע מוכוון על ידי מערכת הביטחון. או כדרך לייצר שווקים לתעשיית הנשק או כדרך לעשיית יחסי ציבור לצה"ל. כך שהמוטיבציה להוצאת הספר בעברית היא כנראה לא להקטין את תקציבי הסיוע עוד יותר. יש אולי אג'נדה אחרת, מה שמביא אותי לשאלה אחרת העולה בהקשר לספר הזה.

עלתה בקהל תהייה למה תורגם דווקא הספר הזה ודווקא בתזמון זה. והתשובה הייתה שאולי אין זה מקרה שהספר תורגם על ידי מכון שלם, המכון הימני-שמרני  הממומן על ידי שלדון האדלסון, שזכה אך עכשיו באורח די תמוה בהכרה כמוסד אקדמי. כי המסר הזה של הימין הדוגל בהסתגרות, ב"אני ואפסי עוד", ב"עניי ערך קודמים, והאחרים לא נחשבים כלל", יכול רק להתחזק אחרי שקורים ספר כמו זה.

נראה לי שהספר  מקדם את המחשבה שמכון שלם והעומדים מאחוריו רוצים שתחשבו, שיש לחשוד בכל ארגוני הסיוע, גם בארגוני הסיוע הפועלים פה ובשטחים ובמניעיהם. הימין הרי פועל כבר מזמן ליבוש הארגונים ההומניטריים וזכויות האדם ממקורותיהם הכספיים, שרובם מגיעים מאירופה. ובהקשר זה יש בהחלט לחשוד באג'נדה של הארגון שהוציא את הספר.

אגב, דברים שאמר אמנון אברמוביץ בינואר 2010 בעניין מכון-שלם, לפני שתביעת דיבה ענקית הכריחה אותו להתקפל: "מתקיים היום בישראל קשר הון-שלטון שלא היה בתולדות המדינה; שלדון אדלסון, מכון-שלם, ביבי ו'ישראל היום'", והוסיף: "ממכון-שלם במימון אדלסון יצאו כולם, כולם היו בניו, מהמינוי השערורייתי של מייקל אורן לשגריר בוושינגטון, נתן שרנסקי, נתן אשל". עוד אמר אברמוביץ': "התיק הזה, שלדון, מכון-שלם, ביבי, 'ישראל היום', יהיה הכבד בתיקים שיונח על שולחן היועץ המשפטי לממשלה. כדאי להסדיר את העניין בטרם יקרה הדבר".

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “תעשיית החמלה

    • זה מסוג הדברים שאנחנו בדרך כלל לא שמים אליו לב, כי "יש לנו צרות גדולות יותר". כשנתחיל לשים לב, זה יהיה סימן אולי שאנחנו מדינה קצת יותר מתוקנת, שיש לנו פנאי לדברים כאלה. אם לא הייתי נוסע לקניה בזמנו, אז סביר להניח שגם אני לא הייתי הולך למפגש הזה, אפילו שאני מחפש פעילויות למלא בהן את זמני…

  1. "נראה לי שהספר מקדם את המחשבה שמכון שלם והעומדים מאחוריו רוצים שתחשבו, שיש לחשוד בכל ארגוני הסיוע, גם בארגוני הסיוע הפועלים פה ובשטחים ובמניעיהם" – בהחלט יכול להיות שהמכון עומד אחרי הפרסום, אבל נראה שחלק מארגוני הסיוע הרויחואת החשד בהם ביושר…

    "סיוע הומניטרי מאריך מלחמות, מחזק דיקטטורים, מנציח שחיתות ומאפשר לגורמים מקומיים מנוסים, פיקחים או אוחזי נשק טרור להסיט לצרכיהם מעשר נדיב מן הסיוע הזה במזומן או בטונות של מצרכים ומוצרים" – למה צריך ללכת לרואנדה? אונר"א גרמה אותו דבר…

    • הספר מספר על רואנדה..היא גם הייתה פה, אבל כנראה שרואנדה המחיש יותר טוב מה שרצתה להגיד. אבל על מה אתה מבסס את הטענה שאונר"א מאריכה מלחמות ומחזקת דיקטטורים למשל? יש כנראה שחיתות במנגנון, כמו בכל מנגנון המתקיים כל כך הרבה שנים, וכנראה שהרבה פליטים היו קמים על רגליהם כלכלית מוקדים יותר אם לא היה סיוע. אחרים, היו מתפגרים. זו שוב אותה דילמה.
      המכון של נתניהו מכוונת לארגונים כמו בצלם, הנותנים מצלמות וידאו לפלסטינים, או הקרן החדשה לישראל. איזה חשדות יש לך כלפיהם? או שהתכוונת לאונר"א? כי מכון שלם לא מכוון אל אונר"א.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s