סנוניות


בסתיו, עם הגעת הסנוניות, היינו מוזמנים לטקס הקבוע אצל סבא וסבתא שלי. הם גרו בדירת גג ברחוב ארלוזורוב בחיפה, (דירה שגם אני גרתי בה בהמשך) שצפתה על העיר, הנמל ומפרץ חיפה.P1050105

לדירה שלהם הייתה מרפסת גדולה שפנתה צפונה, אל המפרץ. מדי סתיו, כשהחלו להקות הסנוניות לבצע את הכוראוגרפיה המסובכת שלהן בחלל האוויר שלפני המרפסת, היה סבא שלי קורא לנו כדי שנוכל ללקט את "ביציי הסנוניות" שהן הטילו בחלק המוארך של המרפסת.P1050084

Schwalben, כך סבי קרא לסנוניות. והוא היה מספר לנו שיש "מליוני סנוניות" ושכדאי לנו לבוא מהר. ואז, כשהגענו, היינו עומדים במרפסת, צופים בלהקות הסנוניות ומעמידים פנים שאנו לא מבחינים בסבנו המשליך על הרצפה "עדשים" של שוקולד, שהסנוניות כביכול הטילו שם, תוך שהוא קורא בקול: "מיליונִן, מיליונן שוולבלן!". וכך שנה אחרי שנה, עם תחילת הסתיו היינו באים, צופים בסנוניות, מתפטמים בעדשי שוקולד ועושים את סבא שלנו מאושר.

את העדשים ההן כבר לא ראיתי מזמן בחנויות.1_165493924

נתקלתי בחיקוי עלוב הנמכר בחנויות של החרדים ברמת ויזניץ בחיפה, בו כל העדשים שבורות והצבע דהוי, בלי שמץ דמיון לאלו שעל האריזה, או לאלו של פעם. אבל יש להן הכשר מהודר של הבד"ץ, וזה מה שחשוב, לא?P1050819

טוב, בכל מקרה זה לא בדיוק ממתק בריא במיוחד, כולו מלא וגדוש בצבעי מאכל, אבל את העדשים האלה היינו מקבלים אך ורק בסתיו, ורק מהסנוניות.

סבא שלי אולי לא היה מודע לערכים תזונתיים אבל הוא כן היה מודע, מאד, לאהבתו לנכדים שלו, והוא וסבתי עשו תמיד את הדברים כך שרצינו להגיע אליהם. אני מקווה שכאשר יהיו לי נכדים אצליח להקסים אותם ולגרום להם לרצות לבוא, לבקר ולשהות כמו שהם עשו. אבל אנסה לשחד אותם בדברים יותר בריאים..

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “סנוניות

  1. אחח, היו זמנים, איזה זיכרונות. דרך אגב, Schwalben הן אכן סנוניות בגרמנית. מי שכונה כך על ידי סבנו היו העדשים שהן "הטילו".

  2. שמעתי את הסיפור הזה כל כך הרבה פעמים והוא תמיד מקסים, והפעם יותר מתמיד.

  3. איזה יופי.
    באמת לא מייצרים אותן יותר? כשהילדים שלי היו קטנים עוד היו כאלה…
    בקשר לנכדים שלך – כדאי שתגיע מבעוד מועד לסיכום עם הסנוניות שיטילו בשבילם ביצים טבעוניות. אולי אפשר יהיה לארגן את זה.

      • אני חושבת שאלה של עלית היו עם שוקולד חלב. אבל באמת שאני לא כל כך זוכרת.

  4. גד,
    סוף סוף קטע סיפורי ולא ביקורת או מידע. נהניתי לקרוא אותו כי הסגנון קליל ומושך. אפילו יש בו שבירת ציפיות. לפי "ידידנו" המנחה זה אחד המאפיינים של סיפור טוב. ואם בסיפור עסקינן יש לי הצעה בשבילך שכמובן אינך חייב לקבלה: במקום לכתוב איזה סבא היית רוצה להיות תכתוב קטע סיפורי, אפילו קצר, על הסבא הזה עם נכדיו.

    עניין אחר- ניסיתי לזהות (להיזכר) היכן הדירה והבית הזה ממוקמים, כיגם לי יש זכרונות ילדות מהאזור של ארלוזורוב מול בלפור, אך לא הצלחתי.

      • גד
        מצטערת אם הבנת מדברי שאני חושבת שהמצאת את הדברים. לרגע לא חשבתי כך. דווקא בגלל שזה אמיתי שמחתי שכתבת זאת בצורה סיפורית מושכת. לכן גם התבקש לי שתסיים את הכתוב באופן סיפורי. אם ב אופן כלשהו דברי פגעו בך, אני מתנצלת. התכוונתי דווקא לשבח. שהסיפור ואופן הגשתו מצאו חן בעיני. ריגשת אותי.
        היום, מבעד לחלון האוטובוס ציינתי לעצמי 2 בתים שיכולים להתאים.אחד מהם בפינת בר גיורא.

  5. פינגבק: נאַרישקײטן | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s