שער 11


עכשיו, במבוא לאנתרופולוגיה, מתלבטים הסטודנטים לגבי מטלת עבודת השדה הראשונה שלהם. אחד מהם, הודיע שהוא מתכוון ללכת לאימון של מכבי חיפה, ולצפות בקבוצה המתאמנת. ועל כך הגיבה המרצה שהרבה יותר מעניין לדעתה יכול להיות להתבונן באוהדים. אני מסכים אתה.

הייתי במשחק כדורסל שבו דרסה מכבי תל אביב את מכבי חיפה, וישבתי ביציע של אוהדי מכבי תל אביב, יחד עם בני וחברתו, אוהדת שרופה של הצהובים. רוב הזמן היה לי יותר מעניין להסתכל על היושבים ביציע סביבי מאשר על המגרש. שם שתי הקבוצות לא הפגינו כדורסל מעניין.

באתי למשחק גם כדי לראות את היכל הספורט ברוממה אחרי השיפוץ, שלא באמת נגמר. רמת הגימור בבניין ירודה, ויש שם שילוב לא מוסבר של שכבות אבק ותיק מאד עם כתמי שפכטל טריים מאד שעוד לא נצבעו. הכניסה לאולם, שאפילו לא היה מלא (כ 4000 מתוך 5500 מקומות) הייתה ממושכת, מבורדקת ולא יעילה בצורה קיצונית. אין מה לדבר אפילו על סידורי חניה נאותים אפילו לעשירית מהמבקרים. אבל בסך הכל, התוצאה לא מאד מכוערת ורואים את המגרש טוב מכל מקום.

היציע שבו ישבנו היה מאחרי הסל שאליו התקיפו מכבי תל אביב לפני המחצית, ומכבי חיפה במחצית השנייה. וראיתי פתאום שמקהלת האוהדים השרופים בתמונה מטה, מסתכלים על המגרש רק כשקבוצתם מתקיפה, ומסתובבים לאחור כאשר הקבוצה השנייה מתקיפה, מסרבים לראות את זה. ויש רק אחד מהם שאומר לאחרים מתי להסתובב. והם מעודדים את קבוצתם במועל יד המוכר לנו ממחוזות אחרים:

במועל יד

במועל יד

ויש את המנצח על המקהלה, שלא רואה את המשחק כלל. הוא כל הזמן עם הגב למגרש, תלוי על בלימה מעבר לגדר, כאשר אחד האוהדים תופס אותו שלא ייפול. אני תוהה אם זה בתורנות או לא. אם לא, איך הוא יודע את מי להעריץ? סביר להניח שלהיות חלק מהקבוצה הזו, הקוראת לעצמה "שער 11" לא ממש קשור לספורט. זה יותר קשור לזהות תרבותית, להשתייכות לקהילה. לאידאולוגיה כזו או אחרת. אולי זה קשור, ואולי לא, אך חלק גדול חברי הקבוצה הם בנים, חובשי כיפות סרוגות. נראה לי שמכבי תל אביב השכילה להפוך את עצמה מזוהה עם הלאומנות הישראלית, סחורה חמה בזמן הזה.P1050302

יש כמה סוגי קבוצות אוהדים. יש את חבורת "שער 11" הצעירים ויש גם את ה"אולטרס", חבורת גברים יותר מבוגרים, כרסתנים ברובם, שנראה לי, שהקבוצה משמשת להם תחליף לחיים. הם לא מפנים את הראש לאחור כאשר קבוצתם בהגנה. הם כבר הבינו מן הסתם שמשחק ההגנה הוא חלק לא פחות חשוב מהמשחק. והם רואים את עצמם כ"קבוצת מכבי תל אביב" האמתית  בניגוד לשחקנים, אותם הם מכנים "שכירי חרב", הבאים והולכים, לפעמים תוך עונה אחת או פחות ואיש לא זוכר את שמם. צודקים. אבל לא הם שמוכרים כרטיסים. מצד שני, עצם ההגעה למשחק נראה לי שיותר משמעותית עבורם מהמשחק עצמו. הם כמובן מעדיפים שקבוצתם תנצח…

P1050307

טוב, זו לא ממש עבודת שדה אנתרופולוגית. גם לא הלכתי וחפרתי להם בשכל כמו שאני נוטה לעשות בדרך כלל. אבל אני חושד שעשו עליהם כבר לא מעט מחקרים אנתרופולוגיים. הם בסך הכל מקרה קיצון של "אוהדים", אבל די ברור לי שחלק גדול מהבחירות ש"אנשים", גם אני, בוחרים בבחירות לכנסת באות מאותם המקומות ומאותם המניעים שמהן באים האוהדים האלה.

זה כמובן לא נכון למפלגות המרכז, או "המרכזיות" כפי שיש המכנים אותן, שם זה קשור יותר להעדר אהדה ברורה להשקפת עולם כזו או אחרת, וגם להעדר תחושת שבט, כפי שאפשר לראות מהופעתן והיעלמותן של מפלגות האמצע. אין להן קהל אוהדים שיבטיח את קיומן מעבר לניצול הקונסטלציה החד פעמית שהביאה להן את הקולות.

———-קטע מראיון עם גיא פניני, קפטן מכבי תל אביב עד לפני מספר ימים – לא נגעתי, בחיי ———-

שאלה: גיא פניני, מה עבר לך בראש כשאמרת ליונתן שולדנברנד "נאצי" ואיחלת לו "סרטן בראש‭?"‬

תשובה: "ניסיתי לנתח את זה בימים האחרונים. לחזור לאותה סיטואציה, שנראית לי עכשיו הזויה. קשה לי ממש להסביר איך זה קרה. ככל שחשבתי על זה, הבנתי דבר אחד: כאחד שגדל בשער 11 בבלומפילד כאוהד מכבי ת"א בכדורגל, ובשערים מאחורי הסל למעלה ביד אליהו בכדורסל, אפשר להגיד ששכחתי באותו רגע שאני שחקן והפכתי להיות אוהד. בוא נגיד את האמת: גם היום, חזק בפנים, אני אוהד מכבי לפני שאני שחקן. לרגע קשה אחד התבלבלתי. שכחתי שאני שחקן, שכחתי שאני קפטן".

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “שער 11

  1. גד, זה באמת מה שמצער אותי עם מה שקורא בספורט הקבוצתי. הביטוי "שכירי חרב" די קולע לגבי השחקנים הזרים בעיקר. אם זאת, דווקא מכבי תל-אביב,כדורסל, ידועה בתחושת "הבית" שהיא נותנת.עדיין.
    כמו בהרבה מקרים אתה מתמקד דווקא בהיבטים השליליים. לא כל האוהדים התנהגו כמו אלו שתארת,לא? למה לא תארת עוד אוהדים שהתנהגו אחרת? לא הסברת בעצם מהי בדיוק המטלה שקיבלתם. אני מציעה שבעבודה שתגיש תתיחס לבל ההיבטים.
    דרך אגב,כשאני שיחקתי,הכדורסל עוד לא היה מקצועני ולכן במעט ולא היה מעבר של שחקנים ושחקניות בין הקבוצות.הקבוצה באמת היתה בית,גם לשהקנים וגם לאוהדים.

    • אני באמת נוטה להתמקד בהיבטים השליליים. נכון, לא כתבתי על האוהדים שסתם קיללו קללות גסות את שחקני הקבוצה השניה, כי הם לא עשו את זה בסטייל. גם את גיא פניני לא ציטטי כאן, וגם את האוהדים שסתם ישבו וצפו לא תיארתי, כי לא היה בזה עניין מיוחד.
      גם בעיתון לא ממש כותבים: "היום לא קרה שום דבר מיוחד בקריית אתא, קריית מוצקין וכפר ביאליק"…

  2. נקלעתי לכאן דרך פוינטרים ונזכרתי בבלוג צילום מצויין של ניר קידר מלפני שבוע בהארץ. האנתרופולוגיה גם משחקת תפקיד בתגובות על הבלוג הזה – לקרוא ולהפנים… http://blogs.haaretz.co.il/hasifa/3853/
    בני א.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s