פרוזודיה


אחד האלבומים האהובים עלי ביותר הוא Prosody, אלבום ג'אז של הרכב טרנס-אירופי שמוביל המתופף האיטלקי אלדו רומנו. לצערי לא מצאתי ב Youtube סרטון עם הקטע הזה אבל חיפוש של Aldo Romano יעלה לא מעט קטעים יפים אחרים שלו.

האלבום הזה נבלע בתוך ים הדיסקים הממלאים אצלי את המגירות ושלרובם אני לא ממש מגיע בתדירות הראויה. יש פשוט כל כך הרבה מוזיקה באינטרנט, שיותר מהיר לגשת למוזיקה שמאוחסנת בשרתים של google בקצה השני של העולם מאשר למצוא את זה במגירות מטר לידך.  אולי אני צריך פשוט לעשות rip לכל הדיסקים. אחרי שאסרוק את כל השקופיות, מה שיקרה כנראה קצת אחרי אחרית הימים..

google הרבה פחות עצלנים ממני. הם עסוקים בהעברת המידע הטקסטואלי שבספרים קדימה, אל עולם התוכן הדיגיטלי כדי שיוכל להיות נגיש הרבה יותר. google books סיימו עד כה לסרוק 7% מהספרים שיצאו לאור בכל ההיסטוריה של הדפוס, מאז גוטנברג (יש לי חשד שהם עיוורים לספרים שנדפסו לפני גוטנברג, בסין למשל). 7% נשמע אחוז נמוך, אבל זה כבר מספיק כדי להעמיד לרשות חוקרי בלשנות ותרגום קודקסים (אוספי טקסטים) אדירים שבכל ההיסטוריה האנושית לא היה שום דבר שמתקרב אליהם עד שני סדרי גודל.

אתמול פיניתי זמן בלוח הזמנים הצפוף שלי (ברצינות!) והלכתי לשמוע הרצאה בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, של נועם אורדן על בלשנות חישובית. המרצה היה אחד מלא הרבה אנשים המסוגלים לגרום לי להרגיש רגשי נחיתות. האיש חכם ברמות, ורב תחומי. אבל הציג את החומר בצורה נגישה וברורה, גם לי, הלא-בלשן היחידי בחדר כנראה. וממנו למדתי מהי פרוזודיה שלילית. וגם נזכרתי בקיומו של אלבום הג'ז Prosody.

Prosody, פרוזודיה בעברית, על פי ההגדרה בויקיפדיה היא "מושג בבלשנות השייך לתחום העוסק באקוסטיקה של הדיבור. המושג מתייחס למאפיינים אקוסטיים מסוימים של הדיבור הנושאים חלק גדול מהמידע המועבר בתקשורת דבוּרה".

ובחזרה להרצאה. נועם אורדן משתמש בכלים ממוחשבים לחקר הלשון והתרגום. דוגמאות: מה למשל עושים מתרגמים המתרגמים טקסטים לאנגלית עם המילה "דווקא"? מסתבר שב 80% מהמקרים, פשוט משמיטים אותה. אין מילה אנגלית שמעבירה את המובן במדויק  ולכן או שבונים קונסטרוקציה לשונית שלמה כדי להעביר את המושג או שפשוט אין "דווקא" בתרגום לאנגלית. מעורר מחשבה לא? אולי אם גם בעברית לא היה המונח דווקא, היינו אחרים? למשל אולי היינו (דווקא!) תומכים בהכרה במדינה פלסטינית במקום לעשות לכל העולם דווקא ולבנות בין ירושלים למעלה אדומים כך שלא יהיה שום אפשרות למדינה פלסטינית בעלת רצף גאוגרפי בין יהודה לשומרון? או שאולי דווקא כל כך שכיח בטקסטים בעברית דווקא בגלל שאנחנו כאלה דווקאים להכעיס? כנראה שזה עובד לשני הכיוונים. הוא ציטט שם את הבלשן הצ'כי רומן יעקובסון שאמר ששפות מתייחדות דווקא במה שהן חייבות להיות מסוגלות להביע, ודווקא היא דוגמה מוצלחת במיוחד. אנחנו צריכים אותה בשפה העברית כי אנחנו כאלה, והיותה בשפה מחזקת את נטייתנו להיות כאלה דווקא.

זה אולי המקום להזכיר את שני האיכרים מכפר תבור, שלאחד מהם בא מלאך והציע לו למלא משאלה אחת, כל משאלה, אבל סייג נתן לו. שכל מה שהוא יבקש, שכנו יקבל כפליים. לאחר מחשבה קצרה, ביקש ממנו האיכר: "תוציא לי עין אחת". לא מזכיר את הפוליטיקאים שלנו?

ובחזרה לפרוזודיה: הייתם משערים שהפועל "גרם" יכול להיות בשימוש הן בהקשר חיובי והן בהקשר שלילי, לא? אפשר לגרום לדברים חיוביים שיקרו, ואפשר לשליליים. אז מסתבר שלמילה "גרם" בעברית, כמו למילה "cause" באנגלית יש "פרוזודיה שלילית". כשבודקים בקודקסים הגדולים בסמיכות לאיזה מונחים מופיע הפועל "גרם", רואים שבטקסטים כתובים, תמיד "גורמים" לדברים שליליים. וזו הכוונה ב"פרוזודיה שלילית". לי זה היה ממש לא אינטואיטיבי, אבל בדיעבד, אולי סביר. גם מזה אני חושב שאפשר להפיק איזו תובנה, בנלית משהו, על הטבע האנושי. השפה הרי משקפת את ההוויה, חוץ מזה שהיא גם יוצרת אותה. אז מה, המין האנושי גורם רק נזק? לכוכב הלכת בו אנו מתארחים ולבעלי החיים החולקים אותו אתנו – לבטח.

יש עוד לא מעט מונחים בעלי פרוזודיה שלילית, כמו למשל "התנהלות", והיו עוד הרבה דברים ממש מרתקים בהרצאה הזו. בלשנות היא ממש לא נושא משעמם כפי שפעם חשבתי, ביחוד אם בוחנים אותה ככלי בחקר התרבות האנושית. והשימוש בכלים ממוחשבים על קודקסים גדולים מאפשר להוריד את החלק הטרחני בהתעסקות הבלשנית ומאפשר data mining המפיק תופעות ממש מרתקות.

ולגבי הרשומה הזו עצמה:

1 – התחלתי אותה בטלפון הנייד בשרותים, בגלישה סלולרית. המשכתי אותה במחשב הנייח בבית ואני גומר אותה במחשב הנייד, מחובר לרשת האלחוטית של אוניברסיטת חיפה בהמתנה תחילת הקורס מבוא לאנתרופולוגיה. אין ספק שמעבד התמלילים הרגיל פשוט הולך למות. עשרים שנה מעכשיו, יהיה צורך להסביר לאנשים מה זה היה. כמה אנשים היום זוכרים מה זה בדיוק PDA? (רמז: palm pilot?)

2 – נראה לי שהרשומה הזו היא טיפוסית לסוגה ספרותית ש"המצאתי" ופיתחתי פה בבלוג – כתיבה שלא מתנגדת להפרעת קשב אלא דווקא זורמת אתה. וגם – כתיבה שמנסה להיות כל הזמן משני צידי המראה, גם לכתוב על הדברים וגם לכתוב על הכותב אותם, ובלולאה חזרה למקום בו אני יושב, רק בשיעור הקודם פה למדנו שכל אתנוגרפיה המכבדת את עצמה כיום, חייבת לכלול לא רק את תיאור התרבות אותה חוקר האנתרופולוג, אלא גם את תיאור החוקר ומיקומו ביחס לקבוצה הנחקרת, את יחסי הכוחות ביניהם ובחינה עצמית לגבי אלו פנים של התרבות הנחקרת נגישים לו ואלו לא. מסתבר שכאתנוגרף חובב אני נוהג ליישם את זה – עוד לפני שלמדתי שזו מצוות אנשים מלומדה באנתרופולוגיה מודרנית.

3 – ובשיעור אחר, של אמנות עכשווית, למדתי שהדבר כעת הוא בכלל "אוטו-אתנוגרפיה", בה בן הקבוצה הנחקרת הוא זה הכותב את האתנוגרפיה. אז אני עוד צריך לבדוק ולחשוב איך להגדיר את הקבוצה שאת האוטו-אתנוגרפיה שלה אני יכול לכתוב.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “פרוזודיה

  1. חשבתי שזו תהיה רשימה על ג'אז ולכן לא מיהרתי לבוא לקרוא, וכשבאתי בסופו של דבר לחפש אתונות התברר שמצאתי מלוכה, והכול בזכות העובדה שהכתיבה שלך אסוציאטיבית הידד!

    אני אסלח לך על זה שכתבת שהבלשנות היא מקצוע טרחני ואעבור ישר לקלקול (טרחני) של התיאוריה שלך:
    כל שפה יכולה להביע כל דבר. אם אין לה מילה בשביל זה במילון שלה, היא תמצא דרך אחרת – על ידי מערכת הנטיות שלה, או על ידי התחביר שלה, למשל. באנגלית אפשר להביע דווקאיות על ידי תחביר (do/does too). בערבית יש מילה מתאימה גם (אמבלא, שמשתמשים בה כדי להגיד שדווקא ההפך מהנאמר הוא הנכון), ואני בטוחה שגם בשפות אחרות אפשר להביע את זה אם רוצים. אגב, "דווקא" בכלל איננה מילה עברית, אלא ארמית..

    נורא מפתה להשליך מאוצר המילים לאופי הדוברים, כמו שאפשר לעשות גם כשמתברר שבאמהרית אין מילה בשביל "לא",. אבל אני ממליצה להיזהר בזה. למשל, העובדה שאין באמהרית "לא" איו פירושה שאי אפשר להביע בה שלילה או איסור – אפשר בהחלט. וזה מחזיר אותי למרים ילן שטקליס שהלינה בשיר חמוד שלה על המילה האוסרת "אַל" ("אל ואל ואל ואל, מי המציא אותך בכלל") . והרי העובדה שבאנגלית אין מילה כזאת ודובריה נאלצים להביע איסור על ידי נטיית פועל העזר (don't) , אין פירושה שלדוברי אנגלית הכל מותר.

    • כתבתי שאני כבר לא חושב שבלשנות היא תחום משעמם, להפך. אבל העניין שלי נובע מהדרך בה שפה, לשון ותרבות שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה. ובהקשר להקשרים בהם את כופרת בין שפה לאופי, אני יכול להיתלות באילנות גבוהים ממני, כמו למשל רומן יעקובסון (צ'כי!)

      • אני לא כופרת בקשרים האלה. ברור שיש קשר בין מציאות לבין שפה, וזה נכון בשני הכיוונים, כלומר שתיהן עשויות להשפיע זו על זו. אני רק מציעה לטפל בזה בזהירות, כי זה מאוד מפתה להיסחף, ולדעתי זה לא מקצועי להיסחף לזה יותר מדי.

  2. אה, עוד משהו (טרחני!):
    מוזר שאומרים ש"גרם" היא בעלת "פרוזודיה שלילית". אין לי בעיה עם השליליות, כי באמת ככה זה יוצא בדרך כלל, אבל למה "פרוזודיה"? איך זה שייך לאקוסטיקה? יש למילה הזאת קונוטציות שליליות גם כשהיא כתובה, לא?

    • או שהמרצה לקח לעצו חרות ספרותית בשימוש במונח פרוזודיה או שזה מונח שגור, שכן איש בקהל (של בלשנים) לא מחה על השימוש.

      • זה ממש לא התחום שלי, אז קראתי קצת דרך גוגל והגעתי לציטוט הזה:

        “Prosody” in the term “semantic prosody” is borrowed from Firth (1957), who used it to refer to phonological
        colouring which spreads beyond semantic boundaries. To give an example, the word animal has so strong a nasal
        prosody that the vowel sound of the letter a is endowed with a nasal quality through assimilation, simply because
        a is closely adjacent to the nasal sound of n. In the same way, lexical items share this particular phenomenon of
        “prosody” in lexical patterning. Enlightened by Firthian sense of a “prosody”, Bill Louw coins the term
        “semantic prosody” and endows it with its first definition, a “consistent aura of meaning with which a form is
        imbued by its collocates” (Louw, 1993: 157).

        אני לא יודעת עם הקופי-פייסט שעשיתי יוצא ברור, אז אני מוסיפה שמצאתי את זה כאן:

        לפי הנ"ל מסתבר שהמונח "פרוזודיה" באמת מתייחס במקור לעניינים אקוסטיים ופונולוגיים, אבל הוא נשאל משם לשימוש גם בתחום הסמנטיקה. הבלשנים המודרנים עושים לפעמים דברים כאלה עם טרמינולוגיה. זה מאוד מוזר בעיניי, אבל מסתבר שזה מקובל.

      • הקופי פייסט יצא בסדר, רק המרכאות התבלבלו שם, לעומת זאת הקישור לא טוב, כי הציטוט לקוח מתוך קובץ Pdf. אוף. אולי כאן:
        ccsenet.org/journal/index.php/ass/article/download/6265/4952

    • אני ואתה יכולים למלא בלוגים שלמים על מה שאני לא יודעת בבלשנות, ועוד יישאר כר נרחב לפעילות בשביל בלוגרים נוספים. אבל באמת היה לי מעניין, ודעתי (הגרועה) על הנטיות הטרמינולוגיות של הבלשנות המודרנית קיבלה חיזוק נוסף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s