המהנדס

כאשר שמעתי שנשיא מצריים החדש, איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי הוא מהנדס, נרגעתי. וכשלמדתי שהוא לא רק מהנדס בהכשרתו אלא אף בעיסוקו, וכנראה גם מהנדס מוצלח שעבד בעבר בנאס"א, נרגעתי יותר. ידעתי שיהיה בסדר אתו. מהנדסים הם אחרי הכל אנשים שקולים, יש להם ראיה מערכתית, הם באים מצד הפתרונות, לא מצד הבעיות. מהנדסים גומרים מלפתור בעיות, לא מלעשות בלאגנים.

ומאז, הנשיא שנבחר, באופן דמוקרטי, מוחמד מורסי (בחדשות ערוץ 2 הוא עדיין נקרא "מנהיג האחים המוסלמים"  בטעות מכוונת – הוא אף פעם לא היה מנהיג האחים המוסלמים, אבל הוא כן מנהיג כל המצרים) מוכיח את זה. הוא עושה במצריים סדר, נכון ברודנות מסוימת אבל לדעתי אין לו ברירה. הוא מרגיע את המתלהמים, מנהל את העניינים בנחת אבל בתחכום – לא קל בסיר הלחץ שמצריים היא כרגע. אפילו עזר לנו לרדת מהעץ שעליו טיפסנו במבצע "עמוד ענן". נכון שהוא לא ממש נופל על צווארנו, אבל מצד שני, גם אני במקומו לא הייתי נופל על צווארנו, בייחוד כשהצוואר הזה הוא ביברמן.

הממסד הבטחוניסטי המולך בכיפה בארצנו ובעיקר צה"ל והשב"כ, טורחים להקנות משמעות שלילית למושג "המהנדס". בראש כל רשימות החיסול שלנו תמיד מככבים כמה "מהנדסים", מין בקושי טכנאים שיודעים מה שכל חבלן מתחיל יודע, להרכיב מטען חבלה. אולי זה מאפשר לנו להעצים את תחושת ההישג כאשר ידנו משיגה מישהו שהרכיב פצצה, מה שפעם נקרא בעברית חבלן, והפך להיות מחבל כאשר מדובר בלא יהודי. לא סתם חבלן/מחבל, מהנדס!

יש מדינות, נגיד הודו, שבהן  דבר ראשון שואלים אותך: "what is your profession". הם רוצים לדעת מי אתה, והמקצוע שלך מבחינתם מגדיר אותך בדיוק די טוב. ואם הם שומעים "מהנדס", הם מבסוטים. אצלם, מהנדס זה טוב. זה איש הגון, לא עושה בעיות, זה מקצוע מכובד, לא בתחתית שרשרת המזון -מתחת לעורכי דין, רואי חשבון, בנקאים, רופאי שיניים ורופאים בכלל, כמו במקומותינו. ואני מסכים אתם. יש הרבה מהנדסים חארות, רבים לא מצטיינים ביחסי אנוש משופרים, אבל בכולם יש יסוד חיובי, קשה למצוא חלאות של ממש ביניהם. לרובם אולי לא יהיה יותר מדי סבלנות להטות לך אוזן קשבת, אבל זה בגלל שהמוח שלהם כבר רץ קדימה בחיפוש אחרי דרכים לפתור לך מה שהם רואים כבעיה האמתית שלך, גם אם הבעיה האמתית שלך היא בסך בכל שאתה צריך אוזן קשבת.

סבא שלי לודוויג, שגדל תחת הקיסר פרנץ-יוזף הראשון, היה בן הדור שעבורו מהנדס היה מקצוע מאד מכובד. וכשהתחלתי ללמוד בטכניון הנדסת חשמל, לא היה מאושר ממנו. אני ואחותי היינו הראשונים במשפחתנו מזה כמה דורות שזכו להשכלה אקדמית, ונראה לו אוטופיה שיהיה לו נכד מהנדס. לצערי הוא נפטר לפני שסיימתי את התואר הראשון והפכתי "מהנדס".

יש מיתוס נפוץ על מהנדסים, המנסה להציג אותם כרובוטים חסרי נשמה, שעל פיו כשנותנים למהנדס לתכנן משאבה שתעביר 20 קוב דם בשעה, הוא לא יעצור וישאל: "למה?". קשקוש. רוב המהנדסים ממש לא כאלה. אבל נכון ששיטת ההכשרה של מהנדסים בארץ לא ממש תורמת להכשרת מהנדסים שיהיו גם רחבי אופקים. כנראה עדיף למעסיקים שלמהנדסים שהם מעסיקים יהיה רק תחום עניין אחד בחיים, והוא עבודתם. אך למהנדסים היו יכולים להיות חיים הרבה יותר עשירים ומעניינים אם מערכת החינוך הייתה מספקת דרך לתואר דו חוגי המשלב לימודים מדויקים / הנדסיים יחד עם בסיס מסוים במדעי החברה והרוח. קצת סוציולוגיה  וקצת ספרות. קצת פסיכולוגיה וקצת פילוסופיה. כדי שיצאו אנשים יותר שלמים, יותר "מעוגלים". בארה"ב יש לא מעט אנשים העושים תואר "כללי" לפני שהם פונים ללימודי הנדסה, רפואה או עריכת דין למשל. ובאנגליה אני חושב שזהו פשוט המסלול השגור. אצלנו, אחרי שלוש שנים ויותר של צבא, אנשים מתחילים לדהור אל תואר שימקסם את אפשרויות התעסוקה שלהם. וזה מחיר שאנחנו כחברה משלמים בלי אפילו להיות מודעים לו.