המרכיב הסודי בחלת השבת של סבתי


יהלומים – זה המרכיב הסודי. סבתי הוסיפה יהלומים לבצק חלת השבת שלה. לפעמים, גם זהב.

את הסיפור הזה שמעתי כבר בעבר, ואבי שב וסיפר לי אותו היום, כשאכלנו יחד ארוחת בוקר על החוף, שכללה "לחם כפרי", שמשום מה, לא ברור לי למה, הזכיר לאבי את החלה של אמו. חשבתי ששווה להעביר את הסיפור הלאה. בכל זאת, יהלומים הם לא מרכיב שכיח בחלה, או בלחם בכלל. ובכלל, בכמה משפחות אופים לחם יהלומים?

היהלומים האלה, היו יהלומי דמים של ממש, אם כי לא על פי הקונוטציה האפריקאית. גם מאחוריהם יש עלילה, עלילה עקובה מדם אפילו. היהלומים האלה, היו תפורים אל תוך בגדי היהודים שנשלחו לתאי הגזים באושוויץ, היו מוסתרים בתוך סוליות ועקבי נעליהם, ולפעמים אפילו נבלעו על ידיהם ועשו את דרכם מטה בתוך מעיהם. אותם היהודים שקנו את סיפור "הטרנספר מזרחה", שיהלומים אלו היוו את כל מה שהם הצליחו לממש מרכושם. זה מה שהיה אמור לעזור להם להתחיל את חייהם מחדש שם במחוזות הלא ידועים אליהם הם רצו מאד להאמין שהם אכן נשלחים.

היהלומים האלה לא עזרו להם מאד במקום אליו הגיעו בפועל. הם כן עזרו לארבעה יהודים לברוח מאושוויץ. ארבעה אלו, שסיפורם התפרסם אחרי המלחמה, וגם כתבתי עליו בעבר (כולל אזכור לסיפור החלה), היו בחלק של מחנה ההשמדה שכונה "קנדה" (לא ברור לי למה), שם הם עסקו במציאת האוצרות שהוטמנו בגופות ובגדי היהודים שהומתו בתאי הגזים. הבורחים לקחו אתם כמות לא קטנה של יהלומים, ואת חלקם, קנה סבי עבור מעבידו (ומצילו), סלובקי ממוצא גרמני בשם Seidelbauer, שהיה הבעלים של מפעל זכוכית במקום בשם Nemšová.

היה צורך להעביר את היהלומים האלה בדרך כלשהי מעיר מגורי סבי וסבתי Žilina אל Nemšová, והחלה ה"יהודית" שסבי היה מביא למעבידו מדי סוף שבוע נראתה פתרון טוב, וכך, במשך כמה וכמה חודשים, כלל הבצק של החלה שאפתה סבתי, יהלומים ותכשיטי זהב, מפוזרים בצורה אחידה בתוך הכיכר. לא יותר מדי, כדי שהחלה תתפח ולא תהיה כבדה מדי.

לא מציאה לאכול חלה כזו. ביהלומים אין יותר מדי סיבים תזונתיים, וגם די קשה ללעוס אותם – אפשר לשבור שן. מצד שני, הם לא מוסיפים קלוריות – בדיוק כמו ממתיק הסוכרלוז העובר במעינו כחומר אינרטי. יהלומים הם גם כשרים, ואפשר אפילו להגיד שהם מזון טבעוני – הם לא מן החי. ולמרות זאת, ולמרות שמקבל החלות היה מאד מרוצה מהן, לא נראה לי שאשחזר את המתכון…

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “המרכיב הסודי בחלת השבת של סבתי

  1. זה בעצם סיפור עצוב, למרות שממבט ראשון הוא לא נראה כך.
    וחוץ מזה כשקראתי כל הזמן רציתי להגיד: זה טבעוני, זה טבעוני! – אבל כשהגעתי לסוף הפוסט ראיתי שגם אתה חשבת על זה.

    • אכן סיפור עצוב. עוד יותר עצוב, שהיהלומים מוסתרים עד היום בקיר מרתף ביתו של אותו מעביד, ואי אפשר להגיע אליהם. (ברשומה בשם "האוצר הנסתר")

  2. השם "קנדה" הוא שם שהאסירים היהודים נתנו לאזור מסוים בבירקנאו. קנדה היתה בעיניהם סמל לעושר. ובאזור שכונה "קנדה" אכן עסקו במיון הרכוש והתכשיטים של הקורבנות שהושמדו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s