גן חנן


הבוקר, במוסף הכלכלי של עיתון הארץ, תהה אחד מבעלי הטורים מדוע רוכש משרד התמ"ת שטחי פרסום יקרים על שלטי חוצות במרכז וצפון תל אביב, ומשתמש בהם למסע פרסום לבטיחות בעבודה. כאשר באותו הכסף ממש, אפשר היה לשכור פקחים שיאכפו את תקנות הבטיחות בעבודה, פקחים שחסרים מאד בשטח.

ועוד תהייה – למה להשקיע בפרסום במקומות שבהם יכול לכל היותר להיסגר מסך הלפטופ על אצבע של מישהו, או שקפה חם עלול להישפך לו על היד בשבתו בארומה? למה לא לקדם את הבטיחות בעבודה במקומות בהם גרים העובדים שאכן עובדים במקצועות בהם יש סיכון? למשל בדרום תל אביב?

ואם כבר, למה לא לפרסם את המסרים בשפות שבהם באמת צריך לפרסם אותם: סינית, רומנית ותאילנדית…(כאילו שפועל סיני יכול לעשות משהו אם מעסיקו לא מספק לו אמצעי בטיחות).

התשובה שהמאמר משיב היא שכל מסע הפרסום הזה הוא רק תעלול יחצני של משרד התמ"ת. אבל תשובתי היא שהיחצנות  היא של העומד בראש המשרד, השר מ"מפלגת עצמאות" שלום שמחון. את השר חובב החיים הטובים והפרסום העצמי פגשתי כבר קודם, בחנוכת "גן חנן", וכבר שם ראיתי מי האיש..

יש בתוך השטח הגדול מאד של מכון וולקני, הלטיפונדיה של משרד החקלאות, חלקת אוסף של עצי פרי טרופיים שהוקמה על ידי דור הנפילים של חוקרי החקלאות במכון וולקני, אך נזנח ועמד שנים לא מעטות ללא טיפול. העמותה לפירות אקזוטיים לקחה אותו תחת חסותה (למספר שנים) ולאחר גיזום מה של העצים, הוחלט לחנוך את המקום מחדש ולקרוא לו "גן חנן" על שם פרופסור חנן (היינץ) אופנהיימר (1905 – 1978), חוקר חקלאות ישראלי, מכליא זנים חדשים, חתן פרס ישראל, מרצה ומורה. וכמובן, שהוזמן שר החקלאות דאז, שלום שמחון, לומר דברי ברכה ולנטוע עץ בחלקה.

משרדו של השר נמצא בערך 500 מטרים מהחלקה, עמוק בתוך המתחם הגדול מאד של מכון וולקני. אך באיחור המתחייב מרום מעמדו, הגיע השר בשיירה של שלוש מכוניות Audi 6 שחורות עם חלונות כהים, וזו שבה ישב השר ממש, אף נכנסה בין שורות העצים ונסעה ממש עד למקום בו כבר נחפר בור עבור השר, לתוכו הוא אמור היה לנטוע את העץ.

נתנו בידו האחת את חפירה ובידו השנייה את השתיל, אבל תחת לנטוע את השתיל,  נעמד השר, המושבניק לשעבר, ליד הבור כשחיוך רחב על פניו הדשנות, הניף את האת ואת השתיל באוויר,  וחיכה שיצלמו אותו. כשנגמרו הצילומים, שמט את שניהם והתכוון לנאום, אלא שחברי העמותה, יש בהם כמה טיפוסים מחוספסים משהו, כולל אחד שהיה בעבר עוזרו של השר כשהיה חבר כנסת. ולאחר שננזף, הואיל השר המכובד, בחליפתו ועניבתו, לשים את השתיל בבור ואף להזיז כמה רגבי עפר לכסות את שורשיו. ואז התפנה לנאום.

גמר לנאום, נכנס חזרה למכונית השרד שלו, ונהגו נסע אחורה במהירות בין שורות העצים תוך שהוא כמעט ומצמצם בחמישה את מספר חברי העמותה לפירות אקזוטיים, שחשבו לתומם שאפשר סתם לשוטט בין עצי המטע ולטעום מפרותיו.

זה האיש וזו חליפתו. את מחליפתו בתפקיד, גם היא ממפלגת מלחכי הפנכה של אהוד ברק, אורית נוקד, כבר טרחתי לא לשמוע נואמת, ביום הפתוח במכון וולקני לפני כשבוע. אפסותה מוכחת לא רק מחברותה ב"מפלגת עצמאות" הפתטית, אלא גם מעמדתה בעניין כלובי הסוללה שבהם כולאים מטילות בארצנו, והאסורים כבר מזמן ברוב מדינות אירופה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “גן חנן

  1. פינגבק: המבריח | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s