שמחה בקלי קלות


לקחתי לי יום חמישי אחד, חופש מהחופש, ונסעתי עם גיא לירושלים. סתם יום כזה; מוזיאון ישראל, שוק מחנה יהודה וקצת טיול בעיר. בדרך. תוך כדי שגיא מקריא לי מאמר על היווצרות בועות (חשבתם פעם למה בועה מתחילה דווקא במקום ספציפי ולא אחר?) שאלתי אותו מתי הוא היה בהר הבית, והסתבר לי שמעולם לא. בהחלט נדרש תיקון.

התקשרנו למשטרת הכותל ואמרו לנו שאפשר להיכנס; עד השעה 11 ושוב מ 13.30. ולכן נסענו ישר לשם, חנינו מחוץ לשער האשפות ובזמן שחיכינו בבידוק הביטחוני בכניסה לשער המוגרבים, שמנו לב לתרועת שופרות ותיפוף אקסטטי. והתוודעתי לראשונה לתופעת "בר מצווה בכותל".

מחוץ לשער האשפות יושבים להם נגנים על כלי הנגינה שלהם ומחכים שיגיעו חתן הבר מצווה ובני משפחתו וישכרו את שרותיהם. (ויש להם אפילו אתר!)  ואז, במהלך קטע הדרך הקצר שבין שער האשפות ועמדת הבידוק הבטחוני, מרחק של כ 200 מטרים, הם ייצרו שמחה אמתית ואותנטית יש מאין עבור חתן הבר-מצווה. זה כולל תיפוף בדרבוקות, דבוקות של בלונים, כרוז המכריז בקול את שבחי חתן הבר מצווה והוריו אותם אך זה פגש, תקיעה בשופרות, צילום והסרטה, כולל המעמד הבלתי נשכח, והחוזר על עצמו שוב ושוב בו האב נושא את בנו על כתפיו , שני נגנים תוקעים בשופר מימין ומשמאל וצלם מנציח את המעמד, שנראה בערך כך:

האב כורע תחת הנטל (חלק מהבנים גדולים וכבדים מהאבות..), שופר מימין ושופר משמאל ממסגרים את התמונה, החתן מוקף בקהל של מחוללי שמחה שכירים השרים, רוקדים ומנגנים. בקיצור – שמחה אמתית שכמותה לא נראה במקומותינו מאז ימי שמחת בית השואבה, או מאז עבר שם חתן הבר מצווה הקודם 3 שניות קודם עם משמחיו השכירים הוא.

חתני הבר מצווה, בחליפות מושקעות, עם העדפה ברורה למקטורנים לבנים, עניבות, עגיל זהב, תספורת אפנתית, גרמו לי לחשוב שמדובר אולי ביהודים מחו"ל, נאמר מצרפת, שאין להם קרובים בארץ ולכן הם צריכים שכירים שישמחו בשמחתם, לפחות לכברת הדרך הקצרה מהשער עד לבדיקה הביטחונית ומאוחר יותר, בחזרה. אבל לא, הקשבתי מהצד, ולא כולם מצרפת. חלקם מפה. וחלקם שכרו את חבורת ה"משמחים בקלי קלות" מראש, בהשקעה כספית לא קטנה אני חושד. כולל אופציה להשלכת סוכריות (טופי, מאיכות ירודה…).

עצוב. כל העסק פשוט מדכא. זה כל כך צבוע, כל כך רדוד, שטחי ומזויף. מה יש, ההורים כבר לא יכולים לומר לבנם איזו מילה טובה? הם צריכים לשכור איזה "לירן לוי הפקות בר מצווה בכותל בע"מ" שישבח את בנם בצעקות רמות במגפון? שיעודד אותו לקיים מצוות כיבוד אב ואם? ואחרי זה הם מתפלאים שכיבוד אב ואם הוא לא ממש בראש מעייניו? אולי כי הם לא מסוגלים לכבד את בנם ולהקדיש לו קצת תשומת לב, מעבר לזריקת הכסף על הבידור השטחי, החנטרישי, המעליב הזה?

וכך הם צועדים בסך, חתני השמחה, יצרני השמחה ומממני השמחה, ברעש מחריש אוזניים, מהשער אל מחסום הבידוק הביטחוני, משם לכותל להנחת תפילין זריזה וצילום, וחזרה למחסום לעוד קצת "שמחה אותנטית" בדרך לשער האשפות והביתה.

היה אירוע מרגש.

ואיך היה בהר הבית? צחיח.

Advertisements

2 מחשבות על “שמחה בקלי קלות

  1. ניתן לראות כי לאחרונה ישראל הושמצה באו"ם בשל העובדה שיהודים אינם מורשים לעלות להר הבית בעוד מוסלמים יכולים, כמה אבסורד שזה נשמע הוועדה לזכויות אדם השמיצה את מדינת היהודים בגזענות כלפי – היהודים.
    ניתן לראות כי יש מספר אטרקציות לבר מצווה שיכולות לשלב עלייה להר הבית במידה והכל מתוכנן ומתואם מראש, לכן כדאי לחשוב האם אנו רוצים בכך בכלל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s