ובינתיים, ביקום מקביל…


אורי קליין סיפר בעיתון הארץ על "מערבוני הכרוב הכבוש", על משקל "מערבוני הספגטי", שהופקו בשנות השישים והשבעים במזרח גרמניה. נשמע מעניין, והלכתי לראות שניים מהם בסינמטק החיפאי: "בנה של הדובה הגדולה" ו"האפאצ'ים".

זו הייתה הדרך היעילה ביותר מבחינה אנרגטית לעבור ליקום מקביל. לא הייתי צריך לעבור דרך ה"על-חלל", או דרך "חור-תולעת" במרקם הקוסמוס. הייתי צריך רק להראות את כרטיס המנוי שלי, ולהיכנס לאולם. היה משעשע.

הסרטים לא ממש מציגים את האמריקאים באור חיובי. לפחות לא את יחסם לאינדיאנים. ופה בהחלט היה למזרח גרמניה כר פורה של חומר להטיח בפני האמריקאים במסגרת מסע התעמולה שלה שסרטים אלה היו חלק ממנה.

ערכי ההפקה של הסרטים האלה כה ירודים, שמכונית ה trabant המזרח גרמנית היא כבר "סוגה עילית" בהשוואה.

בסרט השני שראיתי, יש בנוף, שצולם במקום צחיח איפה שהוא באירופה, כנראה בבלקנים, "קקטוסי סגוארו" העשויים מקרטון ועיסת נייר בצורה כה חובבנית, שאלמלא הגיעה שיירת "הלבנים הרשעים" עד אליהם וטרחה לציין שאלו קקטוסי סגוארו שכדאי לחסות בצילם, לא הייתי מנחש. אני, בניגוד לעושי הסרט, כן ראיתי איך הם נראים במציאות.

איכות הצבעים של הסרט מזכירה את זו של שידורי הערוץ הראשון, מה שגורם לי לחשוד שהערוץ הראשון קנה את שיירי סרטי הצילום מתוצרת Perutz שיוצרו בזמנו במזרח גרמניה. הכל נראה בהם כאילו כובס עם גרביים יותר מדי פעמים. בזמנו, כאשר אזלו לי סרטי השקופיות בהודו של אינדירה גנדי, בתחילת שנות השמונים, נאלצתי לקנות סרטים של חברה זו שתיירים ממזרח גרמניה מכרו שם, כי לא היה יבוא. התוצאות לא הרהיבו.

לכל האינדיאנים בסרט יש שער שחור שכנראה קשה למצוא שכמותו במזרח גרמניה, ולכן לכולם פאות ניילון חלקות ושחורות משחור. אבל פני השחקנים כולם גרמניים לגמרי, מה שיוצר רושם קצת הזוי, בייחוד כשכולם גם מדברים גרמנית; הן האמריקאים והן האפצ'ים. אבל בעצם, למה לא נראה לנו מופרך כשהאינדיאנים מדברים אנגלית בסרטים שאנו כן רגילים לראות?

בכל הסרטים משחק בתפקיד הראשי השרירן הסרבי Gojko Mitić שאפילו בחדר הכושר השכונתי שלנו הוא היה בין היותר חטובים, אבל פניו תמיד חתומות וכשרון המשחק שלו פשוט לא קיים..

והמוסיקה? התרגלנו למוסיקה של סרגיו לאונה, אבל פס הקול במערבוני מזרח גרמניה כולל שירים רומנטיים ושמלציים בגרמנית שיחד עם הנופים הלא רגילים, וחוסר ההתאמה בין קלסתרי השחקנים וצבע עורם גורם לאותה תחושה חזקה של יקום מקביל.

אני מניח שיוצרי הסרטים האלה, בניגוד לקהל הצופים המזרח גרמני, כן ראה לפחות מספר מערבונים מערביים, כי יש פה ושם התייחסות למוסכמות תסריטאיות וחזותיות של המערבונים האמריקאים, אבל עם הסטה קלה ששוב, גורמת לך לחשוד שפנית פניה לא נכונה בעץ ההסתברויות ואתה עכשיו באחד מאותם אינספור יקומים מקבילים.

המושג של עושי הסרטים האלה על המערב הפרוע, כמו זה שלי, עוצב כנראה מקריאת ספריו של קארל מאי, הגרמני שלא היה מעולם במערב ארה"ב. כילד, קראתי את כל ספריו של קארל מאי שתורגמו לעברית, גם את המערבונים, וגם את ה"מזרחונים" המתרחשים ב"מזרח הפרוע", קרי – אזורנו. (ותודה לאבא של אורי פינק שהעביר לי את הספרים שבנו השאיר מאחוריו בבית). והנה, בשם הנוסטלגיה, קרל מאי מחופש לגיבור המזרחונים שלו (מערבוני הבורקס, אולי?)  Kara ben Nemsi האגדי…

אין ממש מה להצטער על חיסול תעשיית הסרטים המזרח גרמנית, גם לא על חיסול תעשיית הרכב שלה. שתיהן הפיקו מוצרים נחותים וירודים בכל קנה מידה, אפילו בקנה המידה של הערוץ הראשון או הסוסיתא. אבל כמו שהנוסטלגיה המתלווה לפחוני הטרבנט ולמערבוני ה Sauerkraut מעידה, לאנשים ברור שמשהו הולך לאיבוד בהומוגניזציה ההולכת וגוברת של העולם. איזו איכות שקשה לשים עליה את האצבע.

אבל הדרך היחידה להימנע מההומוגניזציה הזו הוא בידוד והסגר לתקופה מספיק ארוכה של קבוצות שהן מספיק גדולות לייצר תרבות משלהן השונה מההגמוניה. ולשם כך נדרש משטר מדכא בצורה קיצונית, כמו זה של מזרח גרמניה בעבר, צפון קוריאה ואריתראה של היום, או חצרות החרדים.

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “ובינתיים, ביקום מקביל…

  1. משעשע ביותר. תרשה לי נימה קצת אישית שלרוב אני נמנעת ממנה – כנראה שיש עוד דרך להימנע מהומוגניזציה מלבד הסתגרות. 'סתכל עליך – לכל הדעות מחוץ לתופעה הנ"ל, אחד ויחיד, ובכל זאת ללא בידוד והסגר.

  2. דווקא היה לי 8 שנים אופנוע מזרח גרמני MZ, איכות מצויינת, מנוע 2T תותח, סגסוגות מתכת מושקעות, עיצוב מיוחד, קצת כמו הכלאה בין הארלי והונדה. כנראה שהחברה הזו נשטפה בגל ההומוגניזציה כמו הרבה אחרות , כשנחשפו לעולם האמיתי ל שיווק הפצה ופרסום. מעניין שבסקודה הצליחה לצלוח את התקופה הזו בשלום!

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s