הנשרה או מוות?


לפי מספר שבועות העבירה הממשלה תקנה האוסרת על הנשרה. לא בבתי ספר אלא בלולים. מהי הנשרה? הנשרה (molting) היא הרעבה מוחלטת של תרנגולות במשך שבועיים, עד שנוצותיהן נושרות וגופן מאבד את כל השומן שבו, ונעשה כאשר קצב הטלת הביצים שלהן יורד מביצה ליום, אחרי כ 18 שבועות של "חיים".

לאחר ההרעבה, חוזרים ומאכילים את התרנגולות, וקצב ההטלה שלהן, עכשיו שהן חזרו מסף המוות, חוזר ועולה לעוד שמונה שבועות, שלאחריו הוא שוב יורד, ואז שוחטים אותן לבשר.

תרנגולות מטילות חיות כיום 28 שבועות עם הנשרה. הלולנים טוענים שאם יאסרו עליהם להנשיר, הם יחסלו את התרנגולות כעבור 18 שבועות. כלומר, נקיטת הצעד ההומני של איסור ההנשרה, לא זו בלבד שייקר את הביצים בכ 6%, הוא גם יקצר את תוחלת החיים של המטילות מ 28 ל 18 שבועות, וחוץ מזה, מספר התרנגולים הזכרים שיומתו, ביום בקיעתם מהביצה, יגדל פי 1.55, כי יצטרכו לייצר מחזור מטילות חדש בקצב שהוא פי 1.55 יותר מהיר (28/18), ובכל מחזור, תמיד אין צורך בזכרים.

אם מתעלמים מההשפעה על מחירי הביצים, מניעת סבל הופכת בעצם לגרימת סבל. אורך חיי הנקבות מתקצר משמעותית. אורך חיי הזכרים לא משתנה, הוא נשאר יום אחד, אולי שעה אחת, אבל הרבה יותר מהם מומתים מדי יום. ברוב המקרים, נגרסים להפקת חלבון בעודם בחיים.

יש הטוענים שבמדינות מתוקנות יש דרכים לגרום לתרנגולות לחזור ולשפר את דרכיהן, ולהמשיך להטיל בקצב שיהיה משתלם לחקלאי גם בלי הרעבה, בדרכים שגורמות פחות סבל לתרנגולת. ברוב מדינות אירופה ההנשרה אסורה. אבל אין דרך לגרום ללולנים בארץ לא לפעול בדרך שיותר משתלמת מבחינתם.

אגב, גם תרנגולות המטילות "ביצי חופש" או ביצים אורגניות, עברו (עד כה) הנשרה, וגם הן יקפחו את חייהן הרבה יותר מוקדם עם איסור ההנשרה.

מצד שני, ברגע שעברתי לטבעונות, בפועל קיפחתי את חייהן של לא מעט מטילות. כל אותן התרנגולות שהיו חיות כדי לספק לי ביצים, לא זוכות לחיים כלשהם – איש לא טורח לגדל אותן. אם כל העולם היה עובר לטבעונות, מין התרנגולות, לבטח זני המטילות, היה כנראה נכחד מן העולם. מינים שאין לאדם מהם רווח כלכלי נוטים שלא לשרוד בעולמנו.

מה שמביא אותי לשאלה שבה אני מתחבט כבר זמן מה; רוב בעלי החיים המבויתים חיים הרי כיום במשקים של חקלאות מתועשת, והם לא ימשיכו לחיות שם עם לא יהיה ביקוש לבשרם, לחלבם ולביציהם. יש בעולם היום הרבה יותר פרות ותרנגולות, חזירים וכבשים מאשר המערכת האקולוגית של כדור הארץ מסוגלת לתמוך באופן טבעי. וכל המספר העצום הזה של בעלי חיים מואבס בעיקר בדגנים שהאדם מגדל על שטחים עצומים. אבל אם זה יפסק, גם אם יישארו מספר מסוים של בעלי חיים מהמינים האלה בגני חיות (הם כבר לא יכולים לחיות בטבע, לא אחרי ההתאמות שבני האדם ערכו בהם), המספר הזה ימָנה לא במיליארדים אלא בעשרות אלפים, מאות אלפים במקרה הטוב.

כלומר, מעבר של העולם לטבעונות יגרום להרג גדול מאד של בעלי חיים. שואה של ממש. מספר הפרות יהיה כמספר האיילים, הצבאים והתואים במקרה הטוב, סדרי גודל אחרים לגמרי של מספרים.

אבל ההרג החד פעמי הזה, יהיה בדיוק אותו ההרג שהחקלאים עושים כיום בכל מחזור גידול: יום אחד לזכרים של מטילות, 18 שבועות לנקבות של מטילות (עם הנשרה), 5 חודשים לעגלים, וכו' (עוד מספרים כאן).

מצד שני, יהיו פחות בני אדם רעבים על כדור הארץ. עד כמה שזה מדהים, למרות שצריך פי 30-35 דגנים כדי לייצר אוכל ל"עשירים" על ידי האכלת חיות מאשר בצריכה ישירה (נאמר על ידי עניים), עדיין לא יכולים עניי העולם להתחרות עם העשירים. עדיין, כאשר יש בצורת בארה"ב, מגדלי הבשר יכולים לשלם יותר על הדגנים מאשר עניי העולם, למרות הפער האדיר בניצולת המשאבים. ו 75 מליון איש הופכים רעבים, ובסכנת מוות.

אז מה עדיף? להקטין את מספר בעלי החיים בעולם כדי להגדיל את מספר האנשים?

לקריאה:

Rising Number of Farm Animals Poses Environmental and Public Health Risks

6 מחשבות על “הנשרה או מוות?

  1. כפי שאתה כותב, אין "הצדקה" ביולוגית לקיומם של המינים המבוייתים והמעוותים הללו, שהם בגדר יצירה אנושית גרידה (כלומר – בשום אופן לא היו נוצרים בלעדיו), ולא מן הסוג שאפשר להתגאות עליו או לשמוח בו. על כן, אל תחשוש להעלמותם של בעלי החיים הללו, ולא להעלמות מינם. חיות הבר שיינצלו כתוצאה מצמחונות גלובלית (שתשחרר קרקעות חקלאיות רבות) יהיו שמחות ובריאות יותר.
    ואל תחשוב שצמחונות תגדיל את מספר בני האדם בעולם. הפקטור העיקרי שמשפיע על ריבוי טבעי אינו סוג המזון שהאדם אוכל, אלא מספר שנות הלימוד של האם. הכלל הדמוגרפי הוא שאמהות משכילות יולדות פחות ילדים. עולם צמחוני יהיה בוודאי צודק יותר, משכיל יותר, עם פחות בני אדם במובן המספרי ויותר בני אדם במובן הטוב של מימוש הפוטנציאל האנושי.

  2. אתה צודק כמובן. אבל הזנים המהונדסים של בעלי החיים המבויתים התחילו ממינים בעלי חיים לא מבויתים, בעלי יכולות אחרות לגמרי (למשל – תרנגולות המסוגלות לעוף..) והשאלה באם אלה לא נכחדו כבר, או שאולי באזורים פחות "מפותחים" של העולם נשארו אולי פרטים מהם.

  3. ראשית, כמה ענינים עובדתיים:
    1- תרנגולת בתעשיית הביצים חיה כשנתיים בערך, ולא 18 או 28 שבועות. חיים בכלוב סוללה הם קשים ומלאי מצוקה: הכלוב קטן כל כך שהתרנגולת אינה יכולה למתוח את כנפייה ולהזדקף, ואת השטח הזעיר היא חולקת עם מספר מטילות אחרות, בצפיפות שמובילה לאלימות (לא התנהגות מיוחדת לעופות, אגב, גם אנחנו היינו הופכים אלימים אם היו מצופפים אותנו 4 אנשים בתא שירותים במשך שנתיים). ההטלה המרובה, תוצר של "השבחה" גנטית כמו שהזכרת, מדלדלת את גופה מסידן, מה שגורם לאוסטריאופורוזיס חמור ולריבוי שברים. אחרי כשנתיים, גופה אינו יכול לעמוד בתנאים הקשים, תפוקת הביצים יורדת, והיא מומתת.
    2- בלול "חופש"/אורגני דווקא לא מתבצעת הנשרה כפויה, שכן הדבר נוגד את התקן של הגופים המפקחים. אין לי מידע על תוחלת החיים של מטילה בלול חופש אל מול תרנגולת בלול סוללה, אך גם אם אניח שחייהן קצרים יותר, הם טובים בהרבה.
    3- לשאלתך, תרנגולת הבר עדיין חייה באיזורים מסוימים בהודו, ופסיונים (עוד קרוב משפחה רחוק של תרנגולות מבויתות) חייים היטב ביערות אירופה וצפון אמריקה (ובמקומות נוספים). גם תרנגולי הודו חופשיים חיים היטב בטבע, והן חיה מרתקת.

    איש לא אומר שהאיסור על הנשרה כפויה יהפוך את חייהן של המטילות לטובים, אך בהחלט קשה לומר שהוא יהפוך אותם לרעים יותר. האיסור על ההנשרה מגיע גם עם קביעת סטנדרט של כלובים מרווחים יותר, שעונים בצורה טובה יותר על צרכיה של התרנגולת. כמו כן, התקווה של ארגוני בעלי החיים היא שעם הכניסה לתוקפם של התקנות החדשות, יהיה משתלם ללולנים כמעט באותה מידה לעבוד כבר ללולי "חופש", שפגיעתם עודנה קשה (השמדת הזכרים, קיטום המקור, צפיפות, הטלה מוגברת, מצוקה חברתית), אך התנאים הפיזיים שבו טובים בהרבה לרווחת התרנגולת. באירופה הקמפיין לרווחת תרנגולות בתעשיית הביצים עבד לא רע, ולפחות 40% מהביצים הנמכרות שם הם ביצי "חופש", מול אחוזים בודדים כאן בארץ.

    אני רואה שכתבת שהירידה בדרישה מצד הצרכנים תוביל לפגיעה בבעלי החיים במשקים, שייהרגו ב"שואה". ובכן, ענית בעצמך – חיות אלה במילא נשחטות למאכל כחלק ממחזור חייהם האומלל. אם אתה בוחר לא להיזהר במילה "שואה" בהקשר בע"ח, גם אני לא אזהר: השואה הזאת (שאתה מניח שהיא חד פעמית, בעולם מדומין בו מן לילה העולם הופך טבעוני) היא המצב הטבעי של חיות משק. מעבר של כל העולם לטבעונות פשוט יפסיק את החידוש של אותה שואה, כדבריך. בהיעדר ביקוש, לא ימיתו "במיוחד" חיות, אלא לא ייצרו בצורה מלאכותית חדשות. הדבר יהיה הדרגתי, ובע"ח חדשים פשוט לא יוולדו.
    תסכים איתי שבניגוד לעוול העצום שבגרימת סבל ליצורים חיים, אין כל קיפוח בלא להיוולד. הנה, ממש ברגע זה, אני משערת שיש פוטנציאל בגופך להולדת מליוני צאצאים שונים. האם יהיה זה נכון מוסרית לטעון שקיפחת היום את כל חצאי-צאצאיך שלא נולדו? האם יש זכות לאלה שאינם קיימים – להפוך קיימים? כמובן שלא. זכויות ניתנות לאלה שיש להם קיום ממשי, שיכולים לחוש ולסבול, וראויים לחמלה ולהגנה. אין כל צורך לחמול פוטנציאל של תרנגולת שלא מומש; בהחלט יש מקום לרחם על תרנגולת שלרוע מזלה נולדה בתעשייה שבה היא רכוש בלבד, נחשבת "משהו" ולא "מישהו", וגופה הוא כלי להפקת רווחים של מין אחר.

    דיברת גם על זנים נכחדים (לא שיש חשש כזה בינתיים לציבור התרנגולות, אבל נניח). כבני אדם, אנחנו מזועזעים בקלות מרעיון סכנת ההכחדה של חיות. אך מדובר באינטרס אנושי: נחמד לנו לראות מגוון ביולוגי יפה, ולכן חיות בסכנת הכחדה אנחנו שומרים במן מוזאונים חיים, לכאורה לטובתם. אך אם נחשוב על כך שוב מהפריזמה של בעלי החיים, מובן שלחיה הספציפית לא אכפת אם היא האחרונה במינה (אלא אם היא חשה בודדה..). למין של בעלי חיים אין אינטרס לחיות, שכן "מין" ו"זן" אינם יישות בפני עצמה, אלא מושגים אמורפיים. אין לי בעיה עם אינטרסים אנושיים של מגוון ביולוגי – גם אני מאוד שמחתי כשהתגלתה עגולשון שחור גחון באגמון החולה – אבל לענות פריטים ספציפיים בשבי כדי להגן על האינטרס האנושי הזה? לא נראה לי הוגן.
    ענין אחרון – במילא, חיות משק אינם חלק מהמארג הטבעי, והפחתת מספרם לא תזיק למערכת האקולוגית הטבעית, להיפך. כמו שאמרת, הפחתת מספר חיות המשק יפנה שטחים חקלאיים רבים, יעזור לשקם את המערכת האקולוגית ויאכיל רעבים רבים. את הדברים האלה הזכרת גם אתה, כך שאינני מבינה מה מהות הדילמה שבה אתה מתחבט.

  4. אפשר לעודד אנשים לגדל תרנגולות בחצרות הבתים, תרנגולות מגזעים עתיקים שאינן מהונדסות, אמנם מטילות פחות ביצים אבל תוחלת החיים שלהן ארוכה עד פי 10 גם תנאי המחיה שלהן הרבה יותר טובים וידידותיים וזו גם דרך לשמר זני עופות מהממים המגודלות ומטופחות היום כחיות מחמד שגם נותנות ביצים, כנסו לאתרים של עופות נוי בארץ ותראו כמה אנשים הרימו את הכפפה ומספקים צרכיהם תוך ויתור על שיתוף פעולה עם תעשיית הסבל הזו וגם נהנים מכל הערך מוסף של גידול בעל חיים חיוני וחביב, כמו שכתבת לתעשיה אין אינטרס לשמר זני עופות אמיתיים הקרובים מאוד בתכונותיהם לעופות שגדלו פעם בטבע הדרך היחידה לשמר להמשיך להנות מביצי מאכל בריאות ללא סבל מיותר היא לעודד הקמת לולים בחצרות הפרטיים והמשותפים דבר שדי נימנע היום בעקבות תקנות של מועצות ועריות כנגד גידול עופות שלא דרך מועצת הלול

    • תרנגולות בגינה הביתית הן בעל חיים מועיל מאד, הן הופכות את הקרקע ומתחחות אותה, הלשלשת שלהן מזינה את הצמחים והן מחסלות חרקים. בכל קורס פרמקולטור, כמו זה שאני לקחתי, ממליצים עליהן. אלא שבסביבה עירונית או אפילו חצי כפרית, חייבים לגדר כדי שהן לא יברחו, להגן עליהן מטורפים כמו החתול הביתי, וכשהן מגלות שהן בעצם יכולות לעוף, אז גם גדר לא מספיקה וחייבים לחזור ללולים סגורים. ותרנגולות, לא הזנים המנוונים, יודעות לעוף די טוב. רואים אותן יושבות על ענפי העצים.

  5. צורת גידול תרנגולות סוללה בכלובים צפופים זאת התעללות קשה ביותר וחשוב להלחם בה אבל.
    הנשרה אינה הרעבה מוחלטת עד כמעט מוות זה לא נכון כלל !
    הנשרה היא תהליך טיבעי שבו מחליפה התרנגולת נוצות בזמן הזה מפסיקה להטיל ואחרי כן חוזרת להטיל.
    באופן טיבעי הנשרה מתרחשת כאשר שעות האור מתקצרות ( התחלת החורף) .
    בלולים מסחריים רוצים שכל התרנגולות יעברו את התהליך בבת אחת ולכן יוזמים הנשרה מאולצת , במהלך ההנשרה התרנגולות לא מורעבות אלא מקבלות מזון שנקרא תערובת הנשרה, שיש בו פחות חלבונים ושומנים, במקביל מכבים להם את האור מוקדם או שלא מאירים כלל את הלול בלילות.
    הנשרה אינה מלווה בסבל ואינה הבעיה של לולי הסוללה
    הבעיות של לולי הסוללה הן הצפיפות, הכלובים הבלתי נוחים, והשמדת התרנגולות בגיל מסויים בו התטולה יורדת.
    חשוב להלחם בתופעת לולי הסוללה והתתעלולויות בבעלי חיים, אבל חשוב לעשות את זה בצורה אמינה ללא שקרים והגזמות.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s