בשבחי הבחינה הפסיכומטרית


היום בערב יש מפגש של קבוצת הקריאה שלנו. הפעם הנושא הוא הפרק הראשון בספרו של תאודור אדורנו על התאוריה האסתטית (Asthetische Theorie). הטקסט סמיך ומאד קשה לקריאה, וניסיתי להבין למה.

ישנם כמובן האזכורים הרבים לתורתם של קאנט, הגל ורבים אחרים, המקשים על הבנת ההקשר. וישנם ניסוחים מפותלים שחלקם אני חושד נובעים מתרגום ליטרלי מדי מגרמנית. אני ממש שומע את הגרמנית דרך לא מעט מהמשפטים. ואדורנו עצמו כתב במתכוון "קשה", והיה אליטיסט מובהק למרות האידאולוגיה ה(נאו-)מרכסיסטית שלו.

התרגום עצמו, שכנראה נעשה ב 1992 (הספר נכתב ב 1970) משתמש באוצר מילים "גבוה", אך דווקא לא זה הדבר שהקשה עלי את הקריאה. מצד שני, הרפתקאות בני הצעיר בהכנותיו לבחינה הפסיכומטרית בימים אלה, הבהירו לי  שהוא, ואולי רוב בני גילו, היו צריכים להיעזר במילון עברי-עברי כדי לקרוא את המאמר הזה.

שני בני לא הרבו בילדותם לקרוא ספרים בעברית. הם קוראים לא מעט, אך בעיקר באנגלית, וברשת. אוצר המילים שלהם באנגלית, יחסית לזה הנדרש להצלחה בחלק הזה של המבחן הפסיכומטרי, הוא מעל ומעבר, ולא, אין זה קשור לשנה שהם שהו בארה"ב בילדותם. זה נובע מקריאה. אבל אוצר המילים שלהם בעברית, כפי שהוא ניבחן במבחן הפסיכומטרי, ירוד להפליא. אני מסתכל על המילים שאותם הם משננים, ותמה איך יתכן שהם לא מכירים אותן.

לדוגמה: עברתי על 153 המילים המתחילות באות ד' במילון הפסיכומטרי שמפרסם ברשת אחד מבתי הספר ל"הכנה לפסיכומטרי", ולמעט "דל אנפין" שלא הכרתי אך הייתי יכול לנחש מהשימוש היותר נפוץ "זעיר אנפין", הכרתי את כולן. אבל מי שמחבר את הבחינה הזו, כנראה חושב שאין זה מובן מאליו שבני הנוער הרוצים להתקבל ללימודים על תיכוניים מכירים את כ 5000 המילים והביטויים האלה בעברית.

האם בתי הספר היו אמורים להנחיל תלמידים את אוצר המילים הזה? כי אם כן, אזי הם נכשלים כישלון חרוץ. בני למדו בשני בתי הספר היותר טובים בחיפה, הריאלי ולאו-בק, ומשניהם הם בגרו ללא אוצר המילים הזה, או בכלל, אוצר מילים שיאפשר להם להתבטא בעברית בשפה גבוהה. בדיבור יומיומי אין בעיה של ממש, דיבורם אינו לועה והם מתבטאים בבהירות ובצורה נהירה וטובה. אבל אני חושש שכתיבה, במיוחד כתיבה אקדמית, דורשת אוצר מילים גדול יותר, ויתכן שזה מה שהבחינה מנסה לוודא שיהיה לסטודנטים, למרות שלא ברור אם עדיין מישהו כותב מאמרים מדעיים בעברית. לבטח לא בתחום הטכני ומדעי הטבע.

אבל מאיפה שיהיה להם את אוצר המילים העשיר? מבתי הספר? כנראה שלא. בזמנו, אני זוכר שהתכוננתי לבגרות מספר בשם "ודייק", וממנו למדתי את ההבדל למשל בין "גְנוֹנַה" ל"גְנוֹנִית", אבל הספר הזה כבר לא קיים היום, ובבחינה כבר לא בוחנים מהי גנונית. מילון מורפיקס למשל לא מכיר אף לא אחת משתי המילים. אבן שושן עדיין כן…

מקריאה? כנראה דרך מצוינת, אבל אם לא היית תולעת ספרים בילדותך, לא יהיה זה מעשי להשלים את החסר בחצי שנה של קריאה, אלא אם מישהו יכתוב ספר אחד ובו כל המילים והביטויים הנדרשים לבחינה, ושיהיה גם מעניין לקריאה. אולי אני צריך לכתוב כזה ספר…יהיה רב מכר!

לרוב הצעירים יותר פשוט לרכוש את אוצר המילים דרך ספרי ההכנה, אתרי האינטרנט והקורסים של בתי הספר לפסיכומטרי. וזו כבר סיבה מספקת לא לבטל את הבחינות האלה. לפחות לא עד שימצאו דרך חליפית לגרום לסטודנטים לדעת עברית טובה.

לגבי החלק הכמותי וידיעת האנגלית של הבחינות האלה: יתכן שגם שם, ההכנה לבחינה מהווה עבור הסטודנטים, לפחות אלו שעשו צבא, רענון של החומר וגורמת להם לא להיות בהלם, למשל בקורס חדו"א 1. גם לימוד האנגלית לקראת הפסיכומטרי, יתכן ומספק מעין מכנה משותף מינימלי ללימוד האנגלית בבתי הספר השונים.

נושא כתיבת החיבור, שנכנס לאחרונה לבחינה, גם הוא ראוי מאד. היכולת להתנסח בכתב בבהירות ובתמציתיות היא ממש חשובה, ובתי הספר התיכוניים כנראה לא מקנים את היכולת הזו. הכנסת החיבור לבחינה לא תאפשר יותר להגיע לציונים קרוב למושלמים בפסיכומטרי על ידי שינון גרידא, אבל גם כתיבת חיבור היא משהו שאפשר לשפר משמעותית על ידי תרגול ואימון. הרבה תרגול ואמון.

בפועל, ההכנה לבחינה הפסיכומטרית הפכה להיות מעין מוסד השכלה לא פורמלי החי לו במרחב שבין בית הספר התיכון והאוניברסיטה, שתכני הלימוד בו מוכתבים על ידי האוניברסיטאות, ושממלא תפקיד של מיצוע בין בתי הספר הטובים יותר והטובים פחות. מיצוע במישור הידע, לא הציונים. אבל לא רק תפקיד של מיצוע. חלק מהחומר הנלמד במסגרת זו, כמו למשל אוצר המילים, אין לבתי הספר התיכוניים בכלל יומרה ללמד. זה אמור לבוא "מהבית", ופה אכן יש צעירים מבתים יותר משכילים יתרון מסוים, אבל בדיוק יתרון זה, החוסם מוביליות חברתית, יכולה מסגרת ההכנה לפסיכומטרי לנטרל, כמובן, למי שידו משגת…

הקורסים האלה אכן מאד מאד יקרים, בין 5000-8000 שקלים. כוחות השוק עובדים כאן, שכן ברור לכולם שהשקעה בקורס יכולה להיות ההבדל בין לימודים באוניברסיטה (שכר לימוד לא נמוך, אך סביר) ולימודים במכללה בשכר לימוד גבוה מאד. ושוב פעם, מי שיש לו כסף להשקיע, יוצא שבסופו של דבר, משלם פחות.

המדינה צריכה להכיר בכך שיש גמגום רציני במעבר בין בית ספר תיכון לאוניברסיטה (אלא אם אתה הולך ללמוד ב"אוניברסיטת" אריאל…), במיוחד למי שעשה שרות צבאי מלא ו/או למד בישוב בו בית הספר לא מן המשובחים. ולכן משרד החינוך חייב להמציא, ובחינם, דרך להתכונן לבחינה הפסיכומטרית ללא עלות. זה יכול להיות אתר אינטרנט מושקע, עם לומדות ואוצר מילים ממוחשב. זה יכול להיות קורסים מוזלים מאד לחיילים משוחררים. אולי אפילו קורסים בחדשים האחרונים של השרות הצבאי, על חשבון המדינה. לא מעט חיילים היו מוכנים לדחות את השחרור בחודש או שניים אם היו מציעים להם קורס הכנה לפסיכומטרי. זה יכול להיות ספרים במחיר עלות.

ובחזרה לאדורנו: הסיבה שאני פותח בתאודור אדורנו רשומה על אודות הבחינה הפסיכומטרית, או הסיבה שבגללה אני מתחיל במתכון של פרפה תמרים טבעוני רשומה בה אני "נכנס" בנשים דתיות, או העירוב של שפה גבוהה ונמוכה בבלוג, במתכוון, יכולה אולי להיות מנומקת בציטוט הבא מתוך "התאוריה האסתטית":

"האמנות קיימת ואינה קיימת למען עצמה, האוטונומיה שלה מחטיאה את המטרה משהיא חסרה את ההטרוגניות שלה. (לדוגמה:) האפוסים הגדולים, אשר צפו ועלו מתהום הנשייה, היו בזמנם שזורים בדיווחים היסטוריים וגיאוגרפיים…"

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “בשבחי הבחינה הפסיכומטרית

  1. לפי הבנתי, אתה טוען שהפסיכומטרי מרחיב את אוצר המילים בעברית. אך אני לא חושבת ששינון עיוור בן חודשיים וחצי לשלושה של מילון כזה או אחר, מוסיף משהו ללקסיקון של רוב הנבחנים. זה לא לימוד אמיתי, ולכן, לפחות בפרק העברית, הפסיכומטרי לא מלמד שום דבר.
    ומה העניין הזה עם המירכאות ב"אוניברסיטת" אריאל? זהו ניסיון ללעוג למוסד הזה?

    • אני רואה שהבן שלי משתמש במילים וביטויים בשיחה שבהם לא השתמש ולא הכיר לפני שהתחיל להתכונן לבחינה. וכן, זה ניסיון ללעוג למוסד הזה.

  2. פינגבק: התרגומים הנושנים | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s