מסילות הברזל בסוריה


היו לנו, ועדיין יש, טענות רבות ל"מעצמות המערב" על שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו את מסילות הרכבת שהובילו לאושוויץ ומנעו הרג אזרחים יהודים. ציפינו מחיל האוויר הבריטי המלכותי שיתפנה לטובת העניין גם כאשר הגרמנים הפציצו את בריטניה יום יום, וכלל לא היה ברור לאן הולכת המלחמה הזו. גם כאשר היה ברור שיהרגו אזרחים בהפצצה שכזו. נראה לכולנו שההשקעה הייתה צריכה להיעשות.

לישראל מצד שני, יש עליונות אווירית מוחלטת מעל שמי סוריה, ויש מודיעין מצוין על מה נמצא איפה. סביר להניח שבמספר גיחות הפצצה ממוקדות היינו יכולים לתת למשטרו של אסד מכת מוות, ולהפסיק את טבח העם המתחולל שם. אז למה אף אחד לא מציע את זה? ולמה זה לא קורה?

למה אנחנו ממשיכים לצקצק בלשון על טבח האזרחים שם ולא לעשות כלום? האם יתכן שזה משרת את הצורך של חלקנו לראות את מעשיי הטבח כ"ככה זה אצל הערבים"? "זה טבעם"?

בטוח שיש הרבה הסברים אחרים לזה שאנחנו לא עושים כלום, למשל: "למה אנחנו ולא ארה"ב או נאט"ו"?
1 – כי אנחנו כאן, ויש לנו את היכולת. ואנחנו כבר מספיק מבוגרים לדאוג לא רק לעצמנו.
2 –  כי זה יכול לקנות לנו נקודות זכות עם המשטר הבא – בתנאי שנבהיר שאין לנו שום כוונה להשתלט על שטחים או להפיק יתרונות כאלו ואחרים.

ומה עם הטיעון: "עם אסד לפחות היה שקט בגבול עם סוריה, לך תדע מה יהיה טיב המשטר הבא"?
1 – נכון, זה שיקול. אבל מה אם אסד יופל והמשטר הבא יזכור מי בא לעזרתו ומי לא?
2 – זה לא צריך להיות שיקול כאשר אלפי אנשים נרצחים.

יש סכנה שנצא רע מהעניין הזה. יש מטבע הדברים הרבה חשדנות באזור כלפנו, לבטח כלפי הממשלה הנוכחית. ואין לנו כרגע עם מי לתאם מהלך כזה באזור, בטח שלא במצרים, וכנראה גם לא עם המלך הרועד על כיסאו בירדן. ואף על פי כן, אני חושב שחובתנו המוסרית היא לעשות את זה, ולשים את שיקולי התועלת בצד. ממילא אי אפשר לנבא באם התועלת תהיה חיובית או שלילית.

וחוץ מזה, כבר יש לנו ניסיון עשיר ב"סיכולים ממוקדים" מהאוויר, שבהם "לא נפגעים אזרחים", כמו למשל חיסול סאלח שחאדה. הפעם לפחות, אולי  "נרגיש רעד קל בכנף", אבל נוכל להציל הרבה יותר אזרחים מאלו שיהרגו בפעולה צבאית ממוקדת על משטר אסד. שווה לשקול.

Advertisements

12 מחשבות על “מסילות הברזל בסוריה

  1. ומה עם השיקול של פתיחה מלחמה איזורית שבה יהרגו פי 10 אנשים ממה שנהרגים שם עכשיו?…..

  2. לא נראה לי שיש לזה סיכוי, אבל מה אני יודע? יתכן שאסד יפעיל את החיזבללה לשגר טילים כנגדנו, אבל יתכן שהלבנונים לא ירצו לשלם את המחיר של זה.
    סיכון יותר גדול הוא שאם אסד יפול, המיעוט העלווי ישלם בגדול, ויהיו מעשי טבח עוד יותר חמורים. לך תדע.

  3. חוששני, שאסד יקפוץ על המציאה כמוצא שלל רב – להעביר את המוקד מהמשבר הפנימי לאוייב חיצוני. התקפה ישראלית שכזו "מטעמים הומניטריים", תהיה הזדמנות פז כדי לפתוח חזית חדשה שאליה יצטרפו כמובן האיראנים והחיזבאללה.

  4. לענין ה "מספיק מבוגרים לדאוג לא רק לעצמנו" אני בספק, כולל ספק לגבי יכולתנו לדאוג לעצמנו. במיוחד לא הצלחנו מעולם לחזות בדיוק את תוצאות מעשינו. נדמינו כמשחקים שחמט עם עצמנו. אולי אתה לא ממחרחרי המלחמות אולם אין זה העיקר. השאלה היא איך מגיבים ומי מגיבים לפעולה שלנו כמדינה (שאגב כידוע דווקא לעיתים מחרחרת מלחמות).

    • טיעון חזק. הנחת היסוד שלנו שאנו מסוגלים לדאוג לעצמנו כנראה באמת מופרכת. אבל – אנחנו טובים בלהפציץ ערבים 🙂

  5. אתה רציני??? אתה מציע שנפתח במלחמה כדי לפתור את הסכסוך בין העלווים לסונים שבסופו יש צפי לטבח אדיר (הרבה יותר ממה שקורה עכשיו) של צד אחד כנגד השני? לא למדנו כלום מהניסיון האומלל בלבנון? גם שם באנו "להציל" את הנוצרים … אני מציע גם שנפנים את כוחנו המוגבל – ממתי כמה התקפות מהאוויר הפילו משטר?

  6. מיקי מזכיר לי שאת מלחמת "שלום הגליל", כיניתי בציניות, תוך כדי התרחשותה,"מלחמת שלום הלבנון".

  7. אם הממשלה תשמע להצעה – אז כשכל יכשל נוכל הפעם להאשים – כמו תמיד – את הש"ג – או בכנויו החדש – גד השדה.
    וברצינות – לא רואה שזה יביא למשהו טוב. זה יגרום למלחמה עם סוריה או לטבח שסברה ושתילה קטנים לעומתו.

  8. מבחינת פרספקטיבה הסטורית אפשר לאמר שזו תחושה אחרת להיות בצד הזה של המשוואה – ולהתלבט אם כן או לא… הרבה שנים היינו כיהודים בצד אחר של הסוגייה הזו.
    זה לא ממעיט כמובן מסבל האזרחים הסורים.
    נסיון החיים מראה שכאשר א' מנסה לפשר או לגשר בין ב' ו- ג' אשר רבים ביניהם, אזי סיכוי טוב שהוא יחטוף את הזעם של שניהם. במיוחד כאשר לא בדיוק מדובר על מבוגר שבא להפריד בין ילדים…
    דווקא ייתכן שטורקיה, שרוצה להיות מעצמה איזורית ולחזור לימי החתים, יכולה לנצל את הזדמנות הזו ולייצר לה מעמד. גם הם קיבלו מאיתו הרבה נשק מדויק וידעו לעשות את העבודה…
    נראה לי שאחד המגיבים לפני צדק. יושבים שם רבים וטובים (?) בסוריה וחושבים יום ולילה איך למען השם לגרום לישראל להיכנס לסכסוך הזה… בוודאי שלא אנו צריכים לתת להם את הפתרון. ראו מקרה סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה, השקיע עשרות טילים לכיוון תל אביב וחיפה… ומזל שהיה לנו את יצחק שמיר עם עצבים חזקים שלא התפתה להגיב.

  9. מה שמתרחש בסוריה זו למעשה מלחמת אזרחים בין עלווים (כת שיעית) לסונים. העלווים אוחזים בשלטון וממילא מצוידים במיטב הנשק הרוסי (כולל נשק להשמדה המונית) בעוד הסונים זוכים לתמיכה של כל ארצות ערב ושל ארגוני טרור כמו אל-קאידה. ברור שאם הסונים יגברו בסופו של דבר הם יטבחו בעלווים ללא רחם – אולי זה אפילו יגמר ברצח העם העלווי. שני העמים האלה המנסים לשסף זה את גרונו של זה כבר שנים רבות ועל הדרך הם טובחים בילדים – שניהם נלחמים בשם אללה מוחמד והאיסלאם – ממש מבחיל!!!
    עם זאת הרעיון שמכל העולם דווקא אנחנו נתערב צבאית לטובת מי מהצדדים הוא רעיון הזוי – לא המעצמות ולא ארצות ערב ואפילו לא ארצות האיסלאם – דווקא ישראל צריכה להפציץ את מסילת הברזל החיג'אזית (זו אגב מסילת הברזל היחידה בסוריה…) כדי להפסיק את טבח הסונים בידי העלווים – רעיון מוזר עד כדי גיחוך. במקום זאת מוטב שנבין באיזה סביבה אנו חיים ומי הם שכנינו – במקום לוותר על נכסים אסטרטגיים תמורת הסיכוי לנגב חומוס בדמשק (או בקהיר לצורך העניין…)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s