Penis enlargement


יש דברים שהיו משמעותיים בחיים שלך, ונעלמים  בלי שתרגיש. ופתאום, אחרי פרק זמן לא קטן, אתה מוצא את עצמך תוהה – מה קרה להם? איך זה שהם פתאום נעלמו?

למשל, פתאום שמתי לב שהפסקתי לקבל הצעות להגדיל את איבר המין שלי. הייתה תקופה, שבתיבת הדואר האלקטרוני שלי היו נוחתים כל יום עשרות רבות של דברי דואר מהסוג המכונה ספאם. היו קטגוריות רבות ושונות של דברים שדברי הדואר האלה ניסו לגרום לי לעשות, ואחד הבולטים שביניהם היה להגדיל את איבר המין שלי. אני לא יודע איך הם עלו על זה שאני זקוק לזה, ואיך הם יודעים היום שאני כבר לא זקוק לזה (עובדה שהפסיקו להציע לי…). אני אפילו לא יודע איך הם ניחשו שמאחורי gss@ichips מסתתר גבר ולא אשה.

אבל היו להם הצעות רבות ומפתות, אני באמת לא יודע למה לא התפתיתי כל זמן שיכולתי, אבל עכשיו אני מבין שפיספסתי את כל הזדמנויות הפז האלה, כי שמתי לב שכבר לא מעט זמן אני לא מקבל דואר זבל (להזכיר לעצמי לנקוש על עץ בהזדמנות…). החמצתי למשל את ההזדמנות לעזור לאלמנת הנשיא הניגרי לשעבר להוציא את המיליונים המוחרמים שלה מהמדינה בתמורה לנתח נכבד מהם.

איך זה קרה שדואר הזבל נעלם? לאן הוא הלך? האם הוא הפסיק להישלח או ש google יותר מתוחכמים משולחי דואר הזבל ויודעים לחסום אותו לפני שהוא נוחת בחשבון ה gmail שלי? או שבגלל התחכום של גוגל הפסיקו לשלוח ספאם? ומה קורה היום עם אלמנת הנשיא הניגרי? איך היא מצליחה להוציא את המיליונים שלה? ומה עם כל הנזקקים להגדלת פין (קרי – כל הגברים…), מי יאריך את משוש חייהם? צריך לחשוב על פתרונות חדשים…

ועוד דבר שנעלם מחיינו, ואף אחד לא נזכר בו, בטח שלא בגעגועים – הזפת על חוף הים. עוד דבר משלוח שהגיע מעבר לים וטינף לנו את החיים מאז שאני זוכר את עצמי, עד שנעלם באיזשהו שלב, בלי שאפילו שמתי לב. אני אפילו לא בטוח כבר כמה זמן שהוא איננו. יתכן שזה עניין של גיל, אבל אני זוכר שהאסוציאציה שלי מהים הייתה כפות רגליים מכוסות בשליכטות של זפת מגעילה, בגדים מוכתמים וריח של נפט ששימש להורדת הזפת ממלא את המכונית בדרך חזרה הביתה. אני ממש לא מתגעגע לזה.

אני לא יודע מה אחראי להעלמות הזפת, ואם היא אכן נעלמה מכל החופים בארץ. יתכן שזו תקנה האוסרת על אניות מטען לשטוף את מיכליהן ליד הכניסה לנמל חיפה, אבל אני לא בטוח.

כשחושבים על שני אלה, אי אפשר להגיד שהחיים שלנו לא משתפרים והולכים. בטח יש עוד לא מעט כאלה שנעלמו ומסתתרים מתחת לסף המודעות שלנו. אחד שאני יכול לחשוב עליו, ובאמת מסגיר את גילי, הוא ממחטות הבד, או החיים לפני ממחטות הנייר, אבל זה הולך להיות מגעיל לספר על זה, ולכן אוותר.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s